|
|
| נשלח ב-22/10/2007 06:51 |
 |
| |
[איד"ג,
אברהם גם היה מוכן להקריב את בניו (כן, כן, לא טעיתי, את שניהם) בעבור מצוות א-להיו. לשמחתי, זה משהו שהולך וננטש גם בחברה האורתודוקסית (אחרי שכבר השתנה בקיבוצים ובחברה הכללית). יש דברים (למשל ביטול "קרבנות אדם") שלא נורא לאמץ מן ההגמוניה אל המיעוט...]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 07:51 |
|
| |
נושאי פרשת וירא
פתח האוהל י"ח א'-י"ח ט"ו
סדום י"ט ט"ז-י"ט כ"ט
לוט בהר ובמערה י"ט ל'-י"ט ל"ח
אברהם בגרר כ' א'-כ' י"ח
יצחק ובן האמה כ"א א'-כ"א כ"א
אברהם ובאר שבע כ"א כ"ב-כ"א ל"ד
עקדת יצחק כ"ב א'-כ"ב י"ט
תולדות נחור כ"ב כ'-כ"ב כ"ד
סיכום פרשת וירא לנושאיה
בפרשתנו עיקר דברי ימי אברהם אחר אשר נהיה ל"אברהם" בברית מילה שבפרשה הקודמת. באלוני ממרא נראה השם לאברהם ביושבו פתח האוהל והנה שלושה אורחים לאברהם, אחד מהם בישר על לידת בן לשרה 'כעת חיה'. אחר כך קמו ויבואו 'שני המלאכים' להפוך את סדום ועריה ולהציל את לוט אשר אחר ההפיכה נמלט מצוער וישב לוט בהר ובמערה עם בנותיו. מאלוני ממרא נסע אברהם ארצה הנגב ויגר אברהם בגרר , שם לוקחה שרה בית אבימלך והושבה. אברהם התפלל על פתיחת רחמי בית אבימלך והשם פקד את שרה ותלד בן ותאמר לאברהם להפריד בין יצחק ובן האמה ולגרשו עם הגר אמו. בעת ההיא כרתו ברית, אבימלך עם אברהם ובאר שבע היא העיר בה נטע אשל וקרא בשם השם ואברהם גר ימים רבים בארץ פלישתים. לאחר מכן צווה על עקידת יצחק וישב משם לבאר שבע והוגד לאברהם על תולדות נחור אחיו ובהן אשר בתואל בנו ילד את רבקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 10:56 |
|
| |
בראשית פרק יח
וַיּשּא עֵינָיו וַיּרְא וְהִנּה שׁלֹשׁה אֲנָשׁים נִצּבִים עָלָיו וַיּרְא וַיּרָץ לִקְרָאתָם מִפּתַח הָאֹהֶל וַיּשׁתּחוּ אָרְצָה:
(ג) וַיּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדּךָ:
(ד) יֻקּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשּעֲנוּ תּחַת הָעֵץ:
(ה) וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבּכֶם אַחַר תּעֲבֹרוּ כּי עַל כּן עֲבַרְתּם עַל עַבְדּכֶם וַיּאמְרוּ כּן תּעֲשׂה כּאֲשׁר דּבַּ
הסיכום של ווטו הזכיר לי את השאלה
. רש"י עומד על הבעיה הדקדוקית שאברהם רואה שלשה אנשים. אבל פונה אליהם בלשון יחיד - אדוני-
והוא מסביר- שהוא דיבר אל החשוב שבהם, , יפה!
אז למה בהמשך לא ממשיך אב רהם גם לדבר בלשון יחיד אל החשוב -וחוזר לדבר אל שלשתם - רחצו -השענו- לבכם- תעבורו- עברתם-
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 20:45 |
|
| |
החשוב שבהם הוא המחליט אם "אל נא תעבור מעל עבדך" או לא, אבל כולם צריכים לרחוץ רגליהם וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 22:19 |
|
| |
מה ראה הקב"ה לבשר לאברהם ושרה שיוולד להם בן לשנה הבאה?
ומה רוצה התורה להשמיענו בסיפור הבשורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 22:28 |
|
| |
כי אין ניסים בעולם אפילו רצונו של הקב"ה כפוף לחוקי הטבע
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 22:28 |
|
| |
אולי הוא פשוט רצה לשמח אותם, ולהכין אותם.
בסיפור הבשורה יש לימוד מאוד חשוב "היפלא מה' דבר", וגם לימוד על מידת הכנסת אורחים של אברהם, ואולי יש עוד לימודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 22:30 |
|
| |
ירוחם
(לאיזה שאלה ענית?)
למה אתה חושב שחוקי הטבע אינם כפופים לרצונו של ה'?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 22:34 |
|
| |
מיכה
אתה לא חבדניק? אתה לא יודע כי הטבע בגימטריא אלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 07:14 |
|
| |
[עוד פרשנות על הפרשה.]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 11:39 |
|
| |
לשאלתי- על השינוי ששינה אברהם בין לשון יחיד ולשון רבים, נסביר פסוק בהמשך הפרשה שעל פניו הוא נראה מאד מסורבל ולא מובן.
בראשית פרק כא
(כו) וַיּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתּי מִי עָשׂה אֶת הַדּבָר הַזּה וְגַם אַתּה לֹא הִגּדְתָּ לּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שׁמַעְתּי בּלְתּי הַיּוֹם
מסביר האלשיך הקדוש, שבפסוק הזה יש שלשה מדברים
אבימלך אל אברהם: וַיּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתּי מִי עָשׂה אֶת הַדּבָר הַזּה
אבימלך אל פיכול שר הצבא: וְגַם אַתּה לֹא הִגּדְתָּ לּי
פיכול אל אבימלך: וְגַם אָנֹכִי לֹא שׁמַעְתּי בּלְתּי הַיּוֹם
בפסוקים הנדונים שלנו- וירא אליו ה, אלוקים בא לבקר את החולה לפי חז"ל
אברהם רואה שלשה אנשים- הוא פונה אל אלוקים
וַיּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדּךָ.
ואז הוא פונה אל האנשים ואומר יֻקּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשּעֲנוּ תּחַת הָעֵץ
אפשרות שניה שלשת האנשים שבאו- לפי חז"ל רש"י מביא את זה על האתר,
אחד בא לבשר את שרה, אחד בא לרפא את אברהם, ואחד בא להפוך את סדום,
השניים הראשונים מין הצורך באו לאברהם, אבל המלאך שבא להפוך את סדום בעצם לא היה לו מה לחפש אצל אברהם,
אברהם פנה אל המלאך הזה, בלשון יחיד אל נא תעבור מעל עבדיך, בא שב גם אתה עם החברה ותשתתף בסעודה
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 07:19 |
|
| |
'הוא אבי מואב עד היום' - 'הוא אבי בני עמון עד היום'
כאן ראה הרשב"ם לנכון לפרש: 'בימי משה וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר', כנראה כי הרי אין כבר אומות עמון ומואב וכן אף להלכה לגבי דין 'לא יבוא עמוני ומואבי'.
השאלה מה יפרשו כאן הסוברים ש'עד היום' זה עד יום הקריאה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2008 14:26 |
|
| |
סיפורי סדום כמוסר השכל לבחירות הקרבות.
איש זקן , נענש- מרחו את בשרו בדבש-מכפות רגליו ועד ראשו, קשור ועקוד במרכזה של עיר,
הדבורים כיסו את כל גופו, ועקצו ואכלו את בשרו. לאחר זמן ששכב כך, עברה אשה רחמניה, והחלה לגרש את הדבורים והזבובים.
צעק לה הזקן- טפשה מה את עושה? הדבורות הללו כבר שבעות, ואת מגרשת אותן, ובמקומן יבוא חדשות רעבות!!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
