|
|
| נשלח ב-7/11/2009 21:36 |
 |
| |
| יעקב135 כתב: |  | הנוכחות של האל בפרשת וירא מורכבת וטעונה ניתוח.
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה {...} וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו {...} וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה {...} וַיֹּאכֵלוּ: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ {...} וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה {...} וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה {...} הֲיִפָּלֵא מֵיהֹוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן: וַתְּכַחֵשׁ {...} וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ: וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם: וַיהֹוָה אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם... לְמַעַן הָבִיא יְהֹוָה עַל אַבְרָהָם {...} וַיֹּאמֶר יְהֹוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה {...} אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה: וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהֹוָה: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר {...} וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם {...} וַיֵּלֶךְ יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ: וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים {...}
בתוך הדברים יש טשטוש-זהות מסוים בין המלאך ובין ה'. בקטעים הראשונים נראה שהאל נראה אל אברהם בדמות שלושת האנשים. הופעת מלאך ה' בפני אברהם היא ההתגלות האלוהית. המלאך הוא הדובר בשם ה', ויש שהכתוב מכנה אותו בשם שולחו "ויאמר ה'" ישירות. כמו כן, המלאך לא מבטיח דבר בשם ה', אלא מבטיח לשרה בן בסתמיות, ורק לאחר צחוקה הוא תמה "היפלא מה' דבר"?. הדבר בולט ביותר בקטע החוזר "שוב אשוב אליך כעת חיה" - "למועד אשוב אליך כעת חיה", כאשר בתחילה המלאך מצהיר על שובו למועד, ובשנית ה' עצמו מצהיר על שובו למועד. מכאן נראה ברור שהמלאך הוא המייצג של האל והופעתו היא הופעת האל.
גם כאשר משקיפים המלאכים על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם, מספר הכתוב "ויאמר ה' זעקת...". אין ספק שהאמירה כאן היא לאזניו של אברהם, והאומר מצהיר "ארדה נא ואראה", ומיד לאחריה פונים שני המלאכים סדומה. אולם כאן יש תפנית שלא ברורה קודם לכן "ואברהם עודנו עומד לפני ה'", ורק לאחר דו-השיח ביניהם "וילך ה' כאשר כלה... ויבואו שני המלאכים...". בפסוקים אלו נראה שכל העת ("עודנו" משמע שכבר עמד קודם לכן) אברהם והאנשים עמדו לפני ה' ושמעו את דבריו. כלומר, יש כאן נוכחות כפולה, גם של האל עצמו וגם של שלוחיו, אלא שלמרות הנוכחות הכפולה עדיין אין בידול בין הזהויות והמשלח והמשתלח חד הם, וכאשר מצהיר המשלח "ארדה נא ואראה" מיד פונים שלוחיו לרדת סדומה, והם ה"רואים" אם כצעקתה.
כ"ז מהרהורי לבי, ובוודאי יוסיפו החכמים ויחכמוני.
|
|
הרהרתי עוד בשבת על הדברים, והתעוררתי מדברי רשב"ם על "ויאמר ה' אל אברהם" כי הוא הגדול שבמלאכים, כי אפשר עוד וביאתם של שנים משלושת האנשים אל סדום נעוצה בכך שהאחד נותר עם אברהם, ועליו נאמר "ואברהם עודנו עומד לפני ה'", ואם כן הוא הדבר הרי שהזהות בין האל ושלוחיו קוהרנטית לאורך כל הפרשה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 00:51 |
|
| |
וירא - הנה קצת אמרו, כי השם ג' אנשים, הוא אחד, והוא ג' ולא יתפרדו. והנה שכחו ויבאו שני המלאכים סדומה . (ראב"ע)
מה הפירוש בדברי האבן עזרא ?
האם אין לפירוש זה , ניחוח נוצרי ?
( וכאמור, ראב"ע מתנגד לפירוש זה ומפריכו)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 08:30 |
|
| |
הם דברי הרמב"ם במורה ח"ב פרק מ"ב, שכל הפרשה במראה הנבואה נאמרה, אלא שפירש ראב"ע סודו ותקף אותו, וראה בהערותיו של שוורץ בלינק.
תוקן על ידי יעקב135 ב- 08/11/2009 8:42:59
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 10:49 |
|
| |
דברי הרמב"ם האלו במו"נ, הריהם ידועים ומפורסמים לכל בר בי רב דחד יומא, שהרי הרמב"ן מביאו ומתקיפו קשות, אך אינני מבין מה הקשר בין דברי הרמב"ם לדברי האבן עזרא שהבאתי ?
אך מצאתי כעת דברים אלה של ראב"ע מפורשים בדברי רס"ג (ספר האמונות והדעות מאמר שני ד"ה ומצאתי קצתם), וז"ל: "ואחרים חושבים בענין וירא אליו י"י באלוני ממרא ואומרים, שזה הענין אשר נראה לאברהם הנקרא בשם הזה הוא שלשה; כי הוא פירש אחריו, שלשה אנשים נצבים. ואבאר כי אלה הם סכלים מהכל, והוא, שלא המתינו עד שיגיעו לסוף הענין, ואלו היו ממתינים עד שישמעו ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני י"י. היו יודעים כי האנשים כבר הלכו וכבוד י"י עומד ואברהם לפניו, ובטל שיהיה הוא הם".
האם ה"אחרים" שרס"ג מתעמת עמם הם נוצרים ?
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 08/11/2009 11:23:59
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 10:59 |
|
| |
הפרוש הוא באמת פרוש נוצרי השילוש הקדוש- את זה כתב הראב"ע בונציה, בהתנגדות רבה כנראה, כנגד כמה מחכמי ונציה שנתפסו לרעיו של השילוש,
אגב גם במחוזותנו השילוש- לא הנוצרי- תופס מקום רב, בכל מיני וריאציות,
שלשת העדרים השותים מבאר אחת.(פ'ויצא)
זה המקובל היום-תורת ישראל- עם ישראל -וארץ ישראל, אין בזה פסול וכן יש רבים רבים וחיובים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 11:01 |
|
| |
לירוחם
האם לדעתך היתה השפעה נוצרית על ראב"ע?
האם במילה השם הוא התכוון לקב"ה או לשם (name)?
תוקן על ידי צענערענע ב- 08/11/2009 11:04:14
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 11:33 |
|
| |
צענע
יש להניח שלא היתה לו כל זיקה לנצרות, ומה שהוא כתב היא הונתנת, שלא.
אם השם נראה לי שכן, כמו שנאמר לפעמים על שם אדוני או אלוהים- חול
או! שכונתו היתה- ג' אנשים= שם אחד- ישות אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 13:17 |
|
| |
אם כוונתו היתה שם אחד,ישות אחת (name)אז אין כלל לדבר על כוונה כלשהיא הקשורה לשילוש הנוצרי אלא פשוט למספר שלוש .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 19:11 |
|
| |
שבוע טוב לכולם,
האבן עזרא השבת אומר בראשית פרק יח כי האמת שהכל (אלוקים) ידע כל חלק על דרך כל,(למשל חברה בלי חוק ומשפט תחרב לבד גם אם יש שם צדיקים) ולא על דרך חלק.(הוא לא יציל את הצדיקים ובצדק, כי אם לא היו חושבים רק על עצמם אז החברה היו יותר טוב) והעד כי זה הפירוש הוא האמת, ואם הוא סוד גדול, (שכלפי צדיקים אמיתיים הוא כן יודע על דרך חלק, כלומר כן יציל אותם כמו כאן בפרשה)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 19:25 |
|
| |
שבוע טוב
בראשית פרק יח
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:
חז"ל למדו כי שלשת האנשים היו מלאכים. אני טוען כי לשון הפסוק מזמין פרוש כזה- איך לפי דעתכם?
בספר שופטים מסופר כי מנוח הלך אחרי אשתו לפגיש את המלאך. ועל זה אומרת הגמרא- וילך מנוח אחרי אשתו מכאן שמנוח עם הארץ היה. את האמירה הזו של הגמרא הפכו אנשים למעין חומר וחומרה ומקפידים מאד מאד לט ללכת אחר אשה. ושאלתי האמנם? הפטרנו השבת במלכים בסיפורה של השונמית וילדה ואלישע הנביא ושם נכתב כך.
מלכים ב פרק ד וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר חַי יְקֹוָק וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ:
האם אלישע הנביא עם הארץ היה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 19:41 |
|
| |
שאלה:
על הפסוק 'ומצות אפה ויאכלו' אומר רש"י: 'פסח היה'.
וכי מה ראה רש"י שפרשן היה לומר דרש שכזה. כלום לוט שמר פסח מאות בשנים לפני יציאות מצרים ולפני שבכלל אכלו ישראל מצות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:05 |
|
| |
ידיד ששוחחתי עמו השיב לי והרי אמרו חז"ל שהאבות קיימו את התורה עד שלא ניתנה!
השבתי לו בשניים:
א. שלושה אבות הם, ולוט אינו אחד מהם.
ב. באמת שאיני מבין את מאמר חז"ל הנזכר: האם למשל בנו האבות סוכות על שם העתיד 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל...' כלום אליעזר עבד אברהם שהיה דולה ומשקה מתורת רבו היה מבין דבר זה?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/10/2010 23:07:19
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 00:29 |
|
| |
אליעזר
אתה אדם מאושר- אם רק את זה אתה לא מבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 08:27 |
|
| |
ראיתי השבוע את פרושו של הרשב"ם על העקדה שהיא באה כעונש על כריתת הברית עם אבימלך.
בעקבות זאת התעוררה לי שאלה. אנחנו בתפילות לא חדלים מלהזכיר את עקדת יצחק. האם בתנ"ך יש אזכור לעקדה פרט מאשר בפרשת וירא?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 08:39 |
|
| |
שאלת תם
האם ר"י סלנטר היה מריץ את אשתו ובנו לשרת אורחים?
ועוד שאלה - מדוע אין פרשן המבאר "כי על כן עברתם על עבדכם" - בואו להתארח כי סרתם לכאן כי אתם יודעים שכאן יש פונדק (חינמי), על כ- בגלל הרצון להתארח
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 24/10/2010 08:42:25
|
|
|
|
|
