| נשלח ב-21/10/2007 16:42 |
|
| |
הכל על החרדים: גליון 'ארץ אחרת' - וכנס במכון ון ליר בירושלים
http://bh.hevre.co.il/forum/post_old.asp?forum_id=18119&method=Topic


הציבור החרדי מהווה כשמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. זהו ציבור הגדל בקצב מהיר, והשפעתו הפוליטית עולה ככל שהמרכז הישראלי מתפצל והולך. החיונית החרדית הגדולה, היכולת לקום מן האפר של השואה, שחיסלה חלק כה גדול מהציבור הזה, מעוררת הערצה והשתאות. המשפחות הגדולות, הצניעות, ההסתפקות במועט, העוני מבחירה ולימוד התורה כעמוד-האש ההולך לפני המחנה, כל אלה הם עדות לקיומה של רוח פנימית שלא נס ליחה. עם זאת, ההצלחה החרדית הגדולה מלווה במשבר חריף. ההנהגה הרבנית השכילה למשך זמן-מה לסגור את נתיניה בגטאות סגורים: הגברים הצעירים שלומדים בישיבות אינם הולכים לצבא ואינם רוכשים השכלה גבוהה במוסדות האקדמיה, ושאלת פרנסת המשפחות הגדולות שהקימו הפכה לחומר נפץ חברתי. התוכנית הכלכלית שביצע בנימין נתניהו ב-2003, וכללה קיצוץ דרמטי של קצבאות הילדים, דרדרה משפחות חרדיות רבות אל מתחת לקו העוני. הנשים החרדיות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה, אבל נעשה מאמץ שעבודתן תיעשה במסגרת העולם החרדי. נשים חרדיות רבות נתונות במצב בלתי אפשרי: הן יולדות מספר גדול של ילדים, ובמקביל הן נאלצות לעבוד כדי לפרנס את הבעל שלומד תורה. גם מצב זה מכיל בחובו חומר נפץ חברתי. ההתמודדות של החברה החרדית עם המדינה הציונית אף היא איננה פשוטה. העובדה כי ציבור גדול זה, שרק הולך ומתעצם, מדיר את רגליו משירות בצה"ל, מעוררת כלפיו זעם עצום. כשעובדה זו מצטרפת להכרח של החברה הכללית לפרנס את תלמידי הישיבות ואת בני משפחותיהם - משום שהללו אינם מתפרנסים בכוחות עצמם - נדמה כי החברה החרדית מתנהלת במידת-מה כחברה הטסה על טייס אוטומטי, שאיננו לוקח בחשבון את עוצמתה של תמונת המציאות הברורה לכל מי שעיניו בראשו. לעתים נדמה לי כי בהתמודדותו עם המודרנה נהג העם היהודי ממש כמו יעקב מול עשיו: הוא התפצל למחנות כדי להחזיק מעמד; כדי לעבור את השיטפון הגדול הזה הכרוך בחיים בעולם שאלוהים איננו נוכח בו. כיום, ממרחק הזמן, אי-אפשר שלא להעריך את המאמץ הנואש, הסיזיפי, שעשו ועושים יחידים וקהילות חרדיות שלא להשתנות: להישאר בדיוק כפי שנדמה להם שהיהודים היו פעם. זאת, למרות שברור שהרעיון שלא להשתנות פירושו היה לעשות בפועל שינויים עצומים, שהגדול שבהם הוא ההסתגרות הכמעט מוחלטת. ועם כל הכבוד למאמץ האנושי הגדול הזה ולהישגיו שאין לכחש בהם, אי-אפשר שלא להציג לעין כל את מחירו הנורא: את הדיכוי הגדול שבעטיו יחידים ומשפחות נדרסים תחת המגף האידיאולוגי המסתגר. החברה החרדית כובלת את בניה אליה ברשת ששלובים בה, לעתים קרובות, בורות ופיקוח חריף ואף דיקטטורי על מעשי היחיד. יעידו על כך כל אותם אנשים ונשים שמסרבים להופיע בשמם בגיליון, פן יבולע להם: פן ילדיהם ייזרקו מהתלמוד תורה שהם לומדים בו, פן יפוטרו נשותיהם ממקומות עבודתן. גיליון זה מתרכז בעיקר בציבור הליטאי, שהוא הציבור החרדי הדומיננטי ביותר. אני תקווה כי הדברים הנאמרים כאן יתקבלו בכבוד ובהערכה שבה נעשתה העבודה על הגיליון. ראוי שהעם היהודי, שבניו ובנותיו מצויים בשעה קשה, יקיים בין החלקים השונים שלו שיחה של אמת.
במבי שלג
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 17:00 |
|
| |
אקדים רפואה למכה
הכנס של מכון ולניר, הוא רע מאוד. יומים של דיונים ללא חרדי אחד! יומיים של דיונים, ללא חוזר בשאלה אחד!
איך ניתן לקיים דיון אמיתי בלי לתת לחלק האינטגרלי של הדיון גם להשמיע את קולם. הם מתנהגים ברברנות יתר, וכאילו אנחנו החרדים קופי מחקר, שהדבר היחידי שאנו מסוגלים לעשות, להתראיין ולשמש אובייקט לתצפיות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 17:10 |
|
| |
דברי הושפעו גם מקריאת דבריך
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 18:02 |
|
| |
וזו כבר פעם שניה ש'הם' עושים 'לנו' את זה, ופעם שניה שבעל בעמיו נחלץ להגנתנו.
שלוימלע
תזהיר אותם שם, שעוד פעם אחת...
------- מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 18:50 |
|
| |
הכל הבנתי חוץ מהמרכאות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 19:36 |
|
| |
וזאת למודעי כי אין לי שום קשר לכנס זה, ואינני אלא כמודיע בעלמא. מדובר בטריטוריה פרטית של חוקר החרדים ד"ר קימי קפלן, ואין לזרים עמו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 19:42 |
|
| |
שד"ר קימי קפלן ימשיך לחקור את החרדים מקלטות ודרשות, כך מובטח לו הכרה מלאה עם החרדים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 22:16 |
|
| |
כספריו כך כינוסיו
אוסף אקלקטי של נושאים שהקשר הרופף בינם ולכותרת קיים רק במוחו של מסדר משנת חקר החרדים
אין לי בעיה עם זה שלא הזמינו חרדים בתור נשואי מחקר, מה גם שהללו נוטים לפעמים להתרגש יתר על המידה עת ידונו בענינם.
למרות האמור אין ספק שמצבו העגום של תחום מחקר החרדים משקף ריחוק ותלישות מהמציאות, אבל למי זה מפריע?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2007 23:57 |
|
| |
כמדומני שטוב עשו המארגנים שהשאירו את הבמה לחוקרים חיצוניים,תארו לכם אם היה מוזמן אחד מהפורום לשאת דבריו,איזה ביקורת חד צדדית וקטלנית הצבור החרדי היה חוטף.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 09:57 |
|
| |
האם יש לעיתון זכויות יוצרים על המאמרים, או שמישהו יוכל להעלות אותם פה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 01:44 |
|
| |
אני מוכרח לציין, שלא כדעת אחד המגיבים, בין המשתתפות בכנס - קיימות נשים חרדיות.
הגב' רוזן והגב' אופנר הינן נשים חרדיות במובהק!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 10:53 |
|
| |
אתייחס עניינית לחלק מדברי הפתיחה של אשכול זה.
בנוגע לקימה מהאפר אחרי השואה, הצמיחה האדירה והתוצאות, ע"ע מה שכתבתי באשכול אחר:
ההתפלגות נוצרה על ידי אותם אנשים שלא היו נאמנים לדרך המרכזית.
ההסתגרות לעומת זאת, שהתחילה בשעתו בימי החת"ס (או בימי בניו) בהונגריה, היתה כאשר החלק הפורש גדל וסחף עמו רבים, והיה צורך בהסתגרות כדי לעצור את הסחף. דבר שהוכח מאוחר יותר כצעד שהציל את יהדות הונגריה.
גם אם נכונה הטענה שההסתגרות אינה דרכי אבותינו מאז ומעולם, זה היה מפני שבמשך כל הדורות הפורשים היו במיעוט ומחוץ לקונצנזוס, ולא היה חשש לסחף כלפיהם. גם לא היה חשש לסחף לכיוון הגויים הנבערים. דבר זה השתנה לצערנו בדורות האחרונים, במידה מועטה כלפי הגויים אבל במידה גדולה כלפי יהודים שסרו מהדרך לגמרי, או למחצה שליש ורביע.
ודאי וודאי שכאן בארצנו, שכולם יהודים ואין חסימה רגשית להצטרף אליהם, הצורך בהסתגרות גדול פי כמה וכמה. בייחוד שכמעט בכל משפחה ישנם חלקים שונים שאינם באותה הדרך.
את ההתבדלות משאר העמים ציוותה תורתנו למען לא ימשכונו אליהם, בדורנו לצערנו ציווי זה תקף גם לגבי חלק מהיהודים.
אין ספק שכתוצאה מהסתגרות זו הגענו להקצנה, ויש הסתגרות בחלק קיצוני בציבור גם כלפי אנשים חרדים ויראי שמים שכל "פשעם" הוא צבע בגד וכדומה, ובדיוק לצורך זה הוקמה "אגודה אחת" כמדומני.
אך צריך לזכור, שגם ההיצמדות לבגד בצבע מסויים ובצורה מסויימת היתה לצורך קיבוע ההסתגרות ושמירת המרחק ע"י מבט בלבד, כי הרי האדם יראה לעיניים ורק ה' יראה ללבב. אבל דבר זה הוקצן כאמור, ודורש את תיקונו.
ולסיום, כמדומני שמי שמתבטא שאנו ב"עולם שאין בו א-לוקים" (עפ"ל), אינו האדם המתאים לעסוק בנושא זה, ושישאיר את העיסוק למאמינים.
תוקן על ידי חכמת_אדם ב- 23/10/2007 11:06:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 11:14 |
|
| |
אינני יודע אם הוא מאלו שצריך ללמד עליהם זכות, אבל במקרה הזה זה בהחלט אפשרי.
הוא כתב "בעולם שאלוקים אינו נוכח בו"! אני מניח שתחוש בעצמך בהבדל, שלא שמת לב אליו בתחילה בקריאה מהירה. בנוסח הזה אפשר בהחלט להכניס משמעות מאמינה. אולי לא ענווה, אבל משמעות מאמינה לאלוקים הסתיר פניו.
|
|
|
|
|