קווי פעולה.

   דומה שהגיע השעה, בה אפשר להציע ולהרצות מספר נקודות מעשיות, לפעילות אגודה אחת.
   בתחילה התלבטתי האם כתוב דברים אלה כאן, או שמא לשלוח מסר אישי למנהלים ובו עיקרי הדברים, ואולי אפילו הצעה להקמת פורום סגור לצפיה שישמש לתיכנון ותיאום פעולות מעשיות. אמנם, אפילו אם נסכים שיש צורך בפורום כזה, בינתיים בוודאי אפשר להרצות את הדברים כאן.

   א. עיתון אגודה אחת, מול הסברה לכל נפש.

   הנקודה שתעלה מפסקה זו, תחזור אלינו עוד בהמשך.
   עלון האגודה, עד היום, היה בעצם שחזור הדיונים בפורום אל דף מודפס, מתוך רצון להפיצם ברבים ולהביא לשיח רעיוני במשנת האגודה -בציבור החרדי. לעניות דעתי, הפעולה ברובד הזה אינה מספקת כלל. אם מישהו רוצה לצאת במלחמת קודש על הא ודא, הוא אינו מסתפק בפירסום מאמרים דעתניים וישרים, אלא הוא בעיקר מתרכז בהפצת רעיונותיו ברובד הנמוך ביותר -ולמשל על ידי פאשקווילים וזריקת עלונים בכיכר השבת, רגע לפני שבת קודש.
   אם רוצים אנו להגיע לשכבות הרחבות של הציבור החרדי, עלינו לעשות זאת גם דרך הסברה ברמה פשוטה וקליטה הרבה יותר. היא אינה צריכה להיות עד כדי רמת רמת סיסמאות נבובות, אבל היא צריכה להכיל בתוכה רעיונות פשוטים וקצרים, שכל אחד מתקיים בפני עצמו.

   אצרף כאן דוגמא, לכוונתי, בדמות ריכוז מראי מקומות קצר, בנושא "תורה שיש עימה מלאכה", ראו בסוף ההודעה הזו.
   אם רק עשרים או שלשים מחברי הפורום, ידפיסו את הדף הזה, שאינו אלה מביא את המפורסמות, ויתלוהו בפתח השטיבלאך או הישיבה, וכך ינהגו עוד ועוד בדפי הסברה קצרים כגון אלה, התוצאה תהיה רחבה הרבה יותר מאשר עלון רעיוני מעמיק -שמטבעו הוא קשה לקריאה קצרצרה ודורש ישוב הדעת והפוגה מסדר היום.

   אפשר, ונכון, להקים כאן אשכול ובו מאגר של דפי הסברה כאלו, שכל מאן דבעי יוכל להדפיס אותם לעת מצוא, ופשוט לתלות אותם מידי פעם בפתח בית הכנסת. פעולה עקבית כזו, תכפיל כמה וכמה מונים, את תפוצת דרך האגודה.

   ב. סמכות הלכתית, לדברי האגודה.

   עוד נקודה שמתקיימת בזה הדף המצורף, היא נקודת הסמכות.
   היות שהציבור החרדי אמון על דעת התורה, ולפחות ברמה ההצהרה הוא הולך על פי דברי רבותינו הפוסקים ולא אחרי שרירות לבו, ישנה תוצאה מאוד משמעותית, לדפי מקורות כהאי גוונא.
   כי נכון, שכל בר בי רב, מצוי ומכיר ובקיא, בכל זאת, אבל מסתבר שהמון היהודים בשטח, לאו דווקא, ועצם הצבתם מול -ולמשל ברשימה המצורפת- ההבנה שזו הלכה מפורשת ופשוטה מקצה ועד קצה לעסוק בדרך ארץ, יש בכך לעמת אותם באופן ישיר ואמיתי, עם אשר אנו טוענים אודותיו, ועם הרבה מהמוסכמות הרעות שנדבקו בנו, בני היהדות החרדית.
   כי מי שרוממות מעתיקי השמועה בפיו, לא יוכל להביט כל כך בקלות בעין עקומה כלפי יהודי פלוני שעוסק במלאכה וקובע עיתים לתורה, לאחר שהוא מבין פתאום שאת המציאות של הדור שלנו, רק הדור שלנו חידש.

   וכן הלאה וכן הלאה.
   הרבה יותר חשוב מדברי הסברה שאתה כתבת (ועליך יכולים לחלוק ולתלות בוקי סריקי בצווארך), הוא להביא ולערוך על השולחן, את אשר מצוי וקיים זה מאות ואלפי שנים, בארון הספרים שלנו.

   ג. חוגי בית.

   בדברי המשוב על הכנס, הוזכר ההפרש בין כנס רעיוני ובין כנס פעילי מרכז הליכוד.
   אפשר לזלזל במרכז הליכוד, ואני כשלעצמי בוחל מאוד מאוד בפוליטיקה (כותב שורות אלה שימש בזמנו כיו"ר נוער ליכוד ירושלים, והיה מצוי מאוד מאוד בכל הקלחת הזו), אבל צריך זאת לזכור: האגודה חייבת כוח כדי לפעול. היא צריכה כוח כדי להשפיע, היא צריכה כוח כדי לשכנע שלא הכל אבוד, והיא צריכה כוח כדי ליצור לחץ על גורמים מימסדיים מושחתים בעולם החרדי.

   כדי להגיע לכלל זאת, יש צורך לפתוח את השורות באופן הרחב ביותר, ממש לא כחברים פעילים, ממש לא ככותבים כאן או בכלל נמצאים באינטרנט, אלא כתומכים פאסיביים לרעיון. עיקר הכוח של המפלגות הפוליטיות הגדולות אינו אלא בגלל הציבור הרחב הזה.

   הדרך להגיע אל השורות הרחבות, היא דווקא על ידי כנסים עממיים יחסית.
   והשיטה הקלה והנוחה ביותר לקיימם, לפחות בעולם הפוליטיקה הכללי, הוא על ידי חוגי בית קטנים, במספר גדול. חוג בית, אינו דורש שכירת מקום בכסף מלא. הוא אינו דורש נסיעה לעיר אחרת. הדבר היחיד שצריך הוא התכנסות של חמשה עשר או עשרים יהודים אל בית אחד מהם, כיבוד קל, בפני מרצה שבא ומניח בפניהם את המציאות הכאובה ואת מטרות האגודה.

   הצרה הגדולה של זאת, ובשלה התלבטתי עד כמה זו הבמה הנכונה, היא שדרך כזו -למרות שככל הנראה והיא היעילה ביותר, היא בפועל הכרזת מלחמה.
   לא, לא אנחנו מכריזים מלחמה. אבל עלינו יכריזו. ובדיוק כמו שבנושא כה תמהוני כמו הבחירות של ביתר, מערבים בסערה את כל העולם החרדי, כך ימצאו העסקנים שינסו לעורר סערה על חשבון חברי האגודה -על כל ההשלכות..

   ד. עזרה מעשית לכל פונה -עיקר הפעילות.

   לא לחינם כתבתי כאן על כוח פוליטי מעשי.
   האגודה צריכה לשאוף לעבור ככל האפשר, מרמת הרעיון לרמת המעשה, וחלק נכבד מהמעבר הזו הוא בהצעת תמיכה ועזרה לכל אחד מהיהדות החרדית, שיפנה אל האגודה. מדובר כאן על הפעלת לחץ על מנהלי חיידר שמחליטים על דעת עצמם מיהו בנו של אברהם אבינו ומי לא (גם אם לחץ כזה לא יניב פרי מיידית, לפחות יהיה ברור שדברים כאלה לא יעברו בשתיקה, אלא יפורסמו ברבים). מדובר כאן (כאשר כבר קיים במידה מסויימת למעשה) על עזרה במציאת משלח יד והכשרה מקצועית, ועוד ועוד.

   איני רוצה לכתוב כאן מיידית קווי פעולה, כי די בזאת לעת עתה (הרי רצוני כאן הוא במעשה מרובה מחכמה, ולא רק בדיון רעיוני של חכמה מרובה ממעשים), אבל יש לזכור שבהחלט אפשר להביא תרומות גדולות לגוף עזרה מעשי שכזה, הן מצד בעלי יכולת בציבור החרדי פנימה, והן מצד גופים ממשלתיים (והנה מעגל קסמים, כי ככל ויש לך כוח פוליטי, אתה יכול ליצור את אלה, וחוזר חלילה).
  
   לעניות דעתי, עיקר תפוצת דרך האגודה, תהיה דווקא על ידי העזרה המעשית הפשוטה בשטח לכל פונה.




   מצורף: דף המקורות המדובר לעיל.
   וכבר ראיתי היטב, בפורום הסמוך, שאף אחד מדרשני ההשקופע של הפורום, לא יכל להתווכח רבות עם הודעה אליה צורף הדף הזה. שהרי כאמור, על צווארי אפשר לתלות בוקי סריקי, אבל לא על תנאים ואמוראים, ראשונים, הרמב"ם והשו"ע...

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

תוקן על ידי אלישיר ב- 22/10/2007 2:10:14

   רב_סיינפלד הנכבד.

   א. הצגת הסברה באשר היא, כהסברה מסיונרית, היא קצת דמגוגיה, ובוודאי תסכים.

   ב. המרחק בין עמק המצורעים וגבעת האינטלקטואלים, אינו גדול כלל ועיקר, אפילו שאלו מנודים ואלו מנושאים -פשוט, לשניהם אין השפעה ממשית על הלכי העולם הזה.
   לכן, הסברה יש לה חשיבות עליונה, כי היא החוליה המקשרת בין החזון ובין המעשה, כך גם משה רבינו עליו השלום, בכבודו ובעצמו, נדרש לומר לבית יעקב ולהגיד לבני ישראל, כי מה טעם בחזון א-להי שנשאר בשמי השמים.

   ג. לעניות דעתי, הספקנות סביב היכולת לשנות משהו על ידי הסברה, אינה מגובה בידי העובדות. הציבור החרדי במשך מאה וחמישים השנים האחרונות, עבר מהפכות גדולות מאוד, חלקן הגדול לרעה -למרבה הצער, וכולן לא נסבו אלא סביב ההסברה. בין אם זה הקומוניזם שבלהט גדול נמצאו האידיאולוגים להפיץ את משנתו, בין אם זו הציונות וכו'.

   הסברה, גם אם לא תזיז את בעלי הכוח (שבגללו משוחדים הם לקיום המצב הנוכחי), מחלחלת לעומק, ויוצרת שינויים גדולים עד כדי מהפיכה.
   היא נותנת אומץ לפתוח דו שיח בנושא, ברמת הפרט. היא נותנת גיבוי לפרט לצעוד בדרך שהוא בלאו הכי כבר חושב אותה לנכונה. היא יכולה להציג באורח גרוטסקי, את מי שמשנתו גרוטסקית.

   ד. אכן, רשת תמיכה חברתית היא בעלת פוטנציאל גדול.
   הדוגמא הקרובה ביותר, גיאוגרפית, קצת לא נעימה -התנועה האיסלאמית.

   האם הפורום הנוכחי מהווה רשת כזו? ומה עושה מי שמחוץ לאינטרנט? איך מפיצים את הידיעה שיש יכולת לפנות? ומה בדיוק תעשה בעת פניה? (ראה את האשכול שהעליתי, בו היה נסיון לברר על לימודי מחשבים מתאימים לבחור ישיבה, וראה שסו"ס לא בדיוק הגיעה בשורה מרעישה אל מפתנו).

   רשת תמיכה, דורשת הכנה לוגיסטית, וגם אם לא בפועל -אז תוכנית פעולה ברורה, והיכרות בשטח.
   אפשר ליצור רשת כזו דרך הפורום, אבל לצורך כך יש להביא לסיעור מוחות ומאמץ משותף -כדי להבהיר מה בדיוק המטרות, ואיך אפשר לפעול למען בדרך היעילה ביותר.
  
  

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

   תודה על תגובתך, לומדמכלאדם.
   חוגי בית, למרות שהרבה יותר פשוטים, עדיין דורשים היערכות מוקדמת, ואולי יש צורך לפתוח לכך אשכול נוסף, ולמשל:
   א. דף הוראות למארגן חוג הבית.
   ב. רשימת יהודים מחברי הפורום, המוכנים (ויכולים) להרצות בחוגי הבית -על פי אזורים, כדי שיוברר היכן כרגע ניתן לארגן חוגי בית והיכן עוד לא.
   ג. הדרכה למרצה -סדר, נושאים וכו'.

   כמו כן, אנו צריכים מחשבה, לנוכח אשר אליו אנו נכנסים.
   ברור הוא, שהאגודה הולכת לקראת מלחמה, בין אם נרצה ובין אם לא. מעבר לכוח מסויים, מעבר לתפוצה מסויימת של הרעיון, אותו רגע שנהיה גורם משמעותי -ימצאו העסקנים שינסו להוריד אותנו.
   מהן ההשלכות לכך, על עריכת חוגי בית? (כפעילות שטח זעירה הנערכית באופן תדיר) איך אנו נערכים ועורכים את דרכנו מתוך הנחה שהתנגדות פעילה, היא רק עניין של זמן? 
  

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות