|
|
| נשלח ב-22/10/2007 23:48 |
 |
| |
אשר, למה ההיתר של חלב עכו''ם מפוקפק? לי נראים הטיעונים של רמ''פ זצ''ל משכנעים. שלא לדבר על
אבקת
חלב עכו''ם שקשה לי להבין הטעם מדוע להחמיר בה.
תוקן על ידי - C_Guevara - 22/10/2007 23:49:18
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2007 23:58 |
|
| |
א. בנוגע לבשר צדקו הטוענים שאפשר להקל בזה הרבה מעבר לכל החומרות המצויות. כיוון שאכן יש חזקות רבות שמסתמכים עליהם, ועליהם אף נאמרו דברי החזו"א.
הבעיה היא לגבי שאר דברים שהחזקה היא הפוכה, כגון תו"מ שיש חזקה שהם טבל וצריך בעיקרון עדות (! ,לא חותמת!) כדי להוריד חזקה זו. וכן מוצרים המיוצרים ע"י אנשים שאין לסמוך על חזקתם ויש להם פיתוי רב (וחוסר ידע ורצון בסיסי) להשתמש במוצרים אסורים. והדבר אמור לגבי מאות ואלפי חומרים.
ב. גוברה
שמעתי שההיתר של רמ"פ היום כבר התערער כיוון שנהיה אופנתי להכניס סוגי חלב אחרים, בניגוד מצב שהיה עד היום שהיה זה בגדר בל ימצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 01:05 |
|
| |
בלי להכנס לנושא עצמו, הוזכר כאן "כל דפריש מרובא פריש" לגבי קניית בשר בחנות.
אבל דין כל דפריש הוא על בשר שנמצא בשוק, ולא בחנות.
בתוך החנות הדין הוא ש"כל קבוע כמחצה על מחצה".
אלא אם כן חנויות שלנו מוחזקות בכשרות אבסולוטית, דבר שהופך את האיטליזים ל"קבוע" ואת החנויות ל"כל דפריש"?
וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 02:45 |
|
| |
כיצד להתייחס לחותמת כשרות על מוצר? נניח ותוקפה כעדות - עד א' נאמן באיסורים.
אלא, שמכתחילה מצהירים (בתקוה שאכן בצורה שקופה והוגנת) בועדות הכשרות, כ"א על מה מקפידים ועל מה לא.
והכל מתוך הכרחים ואילוציים ביניהם כספיים.
עד"מ, תלישת הנוצות ממקום השחיטה בעופות, בשו"ע מבואר שלא לעשות כן,
ומאידך אין לשחוט על הנוצות. יש השוחטים על הנוצות, ומיקלים בטענה שהיום
הנוצות אינם פוגמים הסכין. יש כשרויות, שאכן מקפידים שם שלא לשחוט על
הנוצות, וגם לא לתלוש, והמחיר בהתאם.
דומני שכמעט בכל מערכת כשרות, נאלצים "לכופף" פה ושם, בכדי לעמוד בדרישות ההלכה ומאידך במחירים סבירים.
על כן נראה לי, שאין להגדיר את המקפידים על כשרות "משובחת" בדוקא, כמחמירים לשוא, ואינו דומה למחמיר באופן שנזכר, שלא לסמוך על ביטול ברוב או בס'.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 07:11 |
|
| |
חכמת אדם
אודה שלא חשבתי על הערתך, אולם דומה שצרכניה אינה מקום הקביעות. הרי איננו מסתפקים מה מוכרת הצרכניה, היא מוכרת רבנות ממשחטות ישראל. הספק שלנו הוא היות שיש במשחטה שמונים אחוז כשר ועשרים אחוז בעייתי, האם כרעיים אלו שבמקפיא פרשו מהשמונים או מהעשרים. הקביעות היא במשחטה ולא בצרכניה.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 08:29 |
|
| |
יהדות
למה אתה מניח שחותמת היא כע"א?
קיי"ל מפיהם ולא מפי כתבם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 09:31 |
|
| |
הבוחן, ע"ד אפי' נימא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 09:47 |
|
| |
הבוחן
שמעתי שההיתר של רמ"פ היום כבר התערער כיוון שנהיה אופנתי להכניס סוגי חלב אחרים, בניגוד מצב שהיה עד היום שהיה זה בגדר בל ימצא.
שמעת??? ועל זה אתה מבטל את דברי רמ"פ וגם החז"א. על שמועת שוא., אולי תבדוק קודם את השמועה? שמעת שטויות, הים מקפידים פי מאה מאשר שהקפידו בימיו שלרמ" החז"א וקדם להם בהרבה החכם צבי בהולנד.
כך משמועות נוצרים איסורים וחומרות שאיו להם רגליים וידיים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 10:14 |
|
| |
מאיר
זו היתה כוונתי במשפט השני, שאם אצלנו בחנות הכל כשר, אזי הספק הינו על האיטליז.
יהדות-הבוחן
מפיהם ולא מפי כתבם הוא דין בעדות בית דין. עד א' הנאמן באיסורין אין נאמנותו מכח בי"ד, והראיה שאין הוא עומד לחקירה ודרישה אלא מסתפקים בהודעתו בלבד.
רק שתי נקודות צריך לזכור בעניין (לא לגבי חותמת כשרות, אלא באופן כללי לאפוקי מטעות):
א. ברור שעד א' הנאמן באיסורין, זה אך ורק אם הוא מקפיד על אותם איסורין, לאפוקי אדם שאינו שומר תו"מ שאינו מכיר באיסורין כאיסורין.
ב. ברור כפליים שבעל חנות, הנוגע בדבר, אינו נאמן לגבי סחורתו, כשם שאשה המוחזקת נשואה אינה נאמנת מדין עד א' לומר שמת בעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 10:30 |
|
| |
יש לדבר גם על האחריות של נותני ההכשר, הרי ישנו ציבור עצום שאינו יודע מימינו לשמאלו בענייני כשרות , עקרות בית , בני תיירה שק"י סימנים לא בדיוק נכללים בהכשרתם התורנית הבסיסית וסתם עמך, שיודע רק שצריך להקפיד לקנות מהכשר פלוני וסומך על רבני ההכשר האמור בעיניים עצומות , האם אותם רבנים בכלל רשאים להחמיר מעבר לנדרש בלי להתחשב בכך שהם מייקרים את המצרכים ולמעשה כופים על הציבור הוצאות נוספות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 11:45 |
|
| |
אני מנצל כאן את המקום להציע דיון כולל, הגותי וחברתי, בנושא החומרות.
לענ"ד יש להציע חלוקה לשלושה תחומים
1. חומרות ליטואקיות אובססיביות: כל מיני נערווען באפיית מצות, חיפושי לולבים, טלטולים וגנרטורים. כמדומני שהחסידים לא כל כך מבינים 'מה העובדה הזאת לכם?' בהיותם ממשכים ומחקים את הרב'ה ואבותיהם.
2. חומרות חסידיות מסורתיות-זהותיות: מגפיים בקייץ, מאכלי פסח מסויימים, וכל מיני הקפדות הקשורים ב'טאטע האז זיק אזוי געפירט. (יש סיפור ענק על הרב'ה ממכנובקא הקודם שבא לבקר את ש"ב הרבי מסקווירא וראהו הולך עם מגפיים אז שאלו: זו מניין לכם? ענה הסקיוורער: דע טאטע איז אזוי געגאנגען. ענה המחנובקער: נו, ווען דע טאטע וואלט דא געווען וואלט איך אים אויך געפערגט).
3. חומרות מודרניות ומאבקים פוליטיים: צניעות, אוטובוסי מהדרין, היתר מכירה, חרמות, שבת, וכדומה. המשותף לכל אלו שיש כאן מודעות פוליטית ושיקולים אא"סים.
וצ"ע לגבי עניינים המקבילים לחלוקה המלאכותית הנ"ל. כך ראיתי מודעות על 'סכך כשר ללא תולעים' וניסיתי לתהות מה טמון כאן? הרי חסיד נאמן לא יטרח להחמיר יותר מאביו. אולי יש להציע כי יש כאן משהו המושפע מהתחרות הקפיטליסטית ואם כאן הרי זו תופעה חיובית בבחינת ולא תהא כוהנת כפונדקאית? אם השפע הקפיטליסטי מאפשר לנו לשפר את חיינו ולהתחרות בסממנים חיצוניים למה שזה לא יחול גם על הכשרות. ואם כן, יש לדון בחדירת הפרסום לתוך עולם הכשרות בדימויים 'כשרות כהלכה' 'פלאפון מהדרין'.
ואולי כדאי לפתוח אשכול נפרד ושמאורות הפורום, אתנחתא בהלכה, סיינפלד בסוציולוגיה, אידך-גיסא בהגות, יבהירו את העניינים. בשעתו (לפני שפרש מאסכולת אא"ס לפלפוליו הפילוסופיים עם הרב מיכי ויבוסי) גם כתב מיציץ רשימה מעניינת מאוד על החומרות המודרניות בפורום 'חרדים במבט אקדמי'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 11:53 |
|
| |
אנשים רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם ועם מעשיהם. זו גם הסיבה לפריחת הסגולות, זה שייך לאותו דיון. אה, וגם להרגיש IN
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 12:47 |
|
| |
שמרן
תרגום בבקשה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 13:27 |
|
| |
בעל
להלן שירותי תרגום:
...וכל מיני הקפדות הקשורים ב'טאטע האז זיק אזוי געפירט. (כך נהג אבא)
(יש סיפור ענק על הרב'ה ממכנובקא הקודם שבא לבקר את ש"ב הרבי מסקווירא וראהו הולך עם מגפיים אז שאלו: זו מניין לכם? ענה הסקיוורער: דע טאטע איז אזוי געגאנגען. (כך הלך האבא)
ענה המחנובקער: נו, ווען דע טאטע וואלט דא געווען וואלט איך אים אויך געפערגט). (נו, אם אבא היה כאן הייתי שואלו גם כן)
שמרן
הרשה לי לנחש לפי הקטע האחרון, שההודעה היתה מיועדת לפורום אחר. תודה שזיכיתנו.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2007 14:05 |
|
| |
מאיר,
ייש"כ
|
|
|
|
|
