בזמנו הערתי על מה שהביא הרב כדורי זצ"ל ראיה מהרשב"ז,שהרי לא הושפע מהאר"י ז"ל,כמו שכתב מהר"ע קרח בפתח דבר לספר השירים "חפץ חיים" (הערה אות י) בשם אביו הגאון מהרי"ק.ולכאורה צריך עיון .
אם כי לא נמנע מלפרשו ע"פ האר"י,ראה למשל בפירוש "משכיל שיר ידידות" בשיר אבי יהודה (אות י) ושלכך נתכוון המחבר.ועוד שם(שיר כד אות יח ואות יט)ועוד שם (שיר סימן קסד)ביאר את דברי הרשב"ז עלפי הארי"זל.הגם שהרשב"ז עצמו (בשירות סימן טז) מבאר כי עסקו בזוהר ובבחיי ע"ש.וכן פירש הגר"י קרח בפירושו לשירות (שירה לד,אות ח ואות מא) על פי האריז"ל את הרשב"ז.וכן שם (שירה מ אות מה) מבאר על פי ספר הגלגולים.גם מבואר בשירה שכתב מהר"ר יפת (-סימן נז-) שסדר הלימודים שלהם היה מקרא משנה תלמוד מדרש זוהר ובחיי.ע"ש.אך גם את שירת מהר"ר יהודה (סימן סא) פירש הגר"י על פי האר"י.וכן שם(סימן עא) על פי ספר עץ חיים.ושם (סימן עב) את שירת מהר"ר יוסף אליתים .ביאר על פי האריז"ל (אות ז) ומהר"ר סעדיה בן חיים(שירה כד) הזכיר בפירוש את האר"י. וראה שם עוד (סימן עד) שאלה לרבו של הרשב"ז,ושם (סימן קמא) הובאה התשובה עם ציון שם האר"י.וראה עוד שם בשירות (סימן קכג,אות ז,וסימן קנט,וסימן רז,וסימן רסד)הכל ביאור על פי האר"י.וכן עוד שם בעניין שבת(סימן טו,סימן יז,סימן כג)אך שם ב"עניין שבת" (סימן מ) בהוראת הלימוד הביא את הבחיי והשמיט את האר"י.
אם כך,חוץ מזה שנניח כמה הנחות.א-שאכן היו רבותיו .ב-שהשירות ייחוסן מדוייק.ג-שלימדוהו את קונטרסי האר"י והכחיד תחת לשונו.אין לנו שום ראיה כי ידע או שמע מהאר"י.אדרבה מתוך דבריו מוכח בכמה מקומות כי נהג על פי שיטת המקובלים הראשונים דווקא,כמו כתב מהרמ"ע הנ"ל הגם שאביו עצמו פירש על פי האר"י ז"ל את השירים.
מכל זה תשובה יוצאת "לכאורה" כדי לדחות את ראיית הרב כדורי מאותן קמיעים שעסק בהם הרשב"ז.כיון שאין כאן התיחסות לאזהרת האר"י.
אך כידוע יש שתי עניינים בזה כפי שציין מהרח"ו,האחת מחסרון החפצא<שיבושי הדפוס שבהיכלות>,והשניה מבחינת הגברא <עלמות אהבוך>.ומשתי בחינות הללו,אף האר"י יסכים במקום בזמן ובאדם הנכון.וזה טעמו של הרב כדורי זצ"ל.
_________________
 |
|
|
