|
|
| נשלח ב-31/10/2010 09:17 |
 |
| |
ניתן לפרש (אם כי איני חושב שזו כוונת המדרש) בת היתה לאברהם ובכל הסביבה הילך שמה.
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 31/10/2010 09:20:52
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 09:18 |
|
| |
[
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 31/10/2010 09:20:19
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 09:54 |
|
| |
ירוחם:
הצורך של חז"ל היא שהמילה בכל חייב להיות הכל, והרי אין שם בת ?!
(למה לא מספיק לומר שמזה כנראה ראיה שכן היה לו בת ולא משנה מה שמה,)
ברור שאי אפשר לדרוש ששמה כל, כפי שהסברת כבר, שאז אין את הפשט הפסוק,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 10:03 |
|
| |
ירוחם
כאן טמון המלכוד. מחד אנחנו טוענים שהעולם הקדמון הוא הדגל שלנו ומורה דרכנו, ומאידך אתה טוען, ואני נוטה במידה מסוימת להסכים אתך, שמצבנו הרבה יותר טוב.
איך יוצאים מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 10:35 |
|
| |
מקס
הרשה לי להפנות אותך לכלל בתורה בגמרא ובפוסקים- המילה כלל אין פרושה הכל- כלומר אם יש לו הכל צריכ להיות לו גם-בת-
בפרשתנו הסופר כי אברהם את כל מה שיש לו ליצחק- ולבני הפלגשים נתן מתנות- איך נתן מתנות אם קודם הוא נתן את הכל?
המשנה בסנהדרין אומרת- כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא- ואחר כך היא מונה ומציינת כל אלו שאין להם חלק
המילה כל פרושה בכל המקומות רוב, ולכן הדרש שבת היתה לאברהם היא קוריוז משעשע- אגב מי היה החתן ומי המחותנים?
צעג
התורה נותנת לנו כרטיס ביקור של טבע האדם- קודם כל תדע אם מי יש לך עסק, ואל תקשיב לסיפורים שפעם היה טוב יותר.
עכשיו אם אדם מכיר בחולשתו שהיא חולשת האנושות, קל לו יותר להתמודד עם הבעיות והיצרים הללו. ואכן הוא עושה זאת בהצלחה רבה בעיקר בדור האחרוןץ
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:45 |
|
| |
בגמ' מסכת קידושין כתוב שאשה נקנית בכסף משום דיליף 'קיחה קיחה' משדה עפרון.
היכן מוזכר קיחה בשדה עפרון??
['נתתי כסף השדה קח ממני' - קיחה היא על הכסף ולא על הדבר הנקנה].
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:56 |
|
| |
הגמרא שם שואלת וכסף מנלן? כלומר מאיפה אתה לוקח שאפשר לקחת אשה בכסף? הכסף הוא הנושא ולא האשה.
באותה הזדמנות- לומדים האשה נקנית בכסף משדה עפרון כאמור, אבל גם הפוך זה צריך ללכת הגיונית.
מה לומדים מקיחת שדה עפרון על קיחת האשה -הקידושין?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 14:14 |
|
| |
"ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם".
האם בימים עברו היתה מקובל להוריש את הכל לבן אחד, ואת השאר לנשל מן הירושה?
כשהתורה מצוה "לא יוכל לבכר את בן האהובה", האם היא שוללת משהו שהיה מקובל באותם ימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:02 |
|
| |
שבוע טוב
בראשית פרק כג
(ב) וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
למה הפסוק מצין בצורה כה פרטנתי את הנ.צ. האם אנחנו לא יודעים כי חברון בארץ כנען? ואחר כך בהמשך- שוב הדיוק.יט) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
בראשית פרק כד (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:
מה ההתעקשות הרבה של אברהם לקחת אשה ליצחק מארם נהרים? המשפחה הרי לא היתה כה אי אי לבן !!בתואל??
ה היו מוסריים יותר- אז למה התורה מדגישה אצל רבקה -לא ידעה איש- ילדה קטנה- בת 3 . או נערה צעירה- לא ידעה איש? זו רבותא?
האם בין עשרת האלפים המתגיירים שהביאו איתם אברהם ושרה מחרן- ואת הנפש אשר עשו בחרן- ביניהם לא היתה ילדה ראויה? בפלשת בצור וצידון דמשק וכו' לא היתה משפחה מיחסת בדרגת המשפחה של -לבן הדוד?
בראשית פרק כד ט) וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו:
ילדה בת 3- או ודאי נערה צעירה, הולכת להתחתן בשביל מה היא צריכה מיינקת?
המיניקת הזו מעוררת את סרקנותי- התורה מקפידה לספר לנו על מותה וקבורתה.???
בראשית פרק כד (ס) וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו:
את הברכה הזו אומר הרב המקדש וחשובי הקהל, לכל כלה הנכנסת לחופה כדת משה וישראל. מה הרעיון? כל כלה מתברכת בברכתו של לבן הרשע????
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:48 |
|
| |
השאלה ששאלתי את עצמי אגב קריאת התורה, היא. מה אני הייתי עושה במקום אליעזר? והשבתי לעצמי, שהייתי אומר לאברהם, לשרת אותך אני טוב, אבל בשביל שידוך לא. ורק מיותר לדמיין, מה הוא חשב על אברהם. אחרי שפגש בלבן ובתואל, בני משפחת המיועדת. ועשה השוואה בינו לבינם, שאותו אברהם לא רצה, ואותם כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:51 |
|
| |
תשאל כל משב"ק של רבה את שאלתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:54 |
|
| |
אולי תשאל את רש"י? יותר טוב הרי בתורה זה לא כתוב- אגב לא כתוב שזה היה אליעזר. אבל שיהיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:55 |
|
| |
תשימו לב, מנין לחז"ל שאליעזר הציע את בתו ליצחק,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 21:59 |
|
| |
מקס
הדרש הרי ברור- לפני שאליעזר הכיר את המשפחה המוארת בחו הוא אומר לאברהם- אולי לא תאבה האשה- אולי בכתיב מלא. לאחר שהוא הספיק להכיר את היחוס הגדול, אמר בליבו אזע מיוחס בין איך אוייך- אמר -אלי - בכתיב חסר. שמשמעו אלי לבת שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 22:06 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
הדרש הרי ברור- לפני שאליעזר הכיר את המשפחה המוארת בחו הוא אומר לאברהם- אולי לא תאבה האשה- אולי בכתיב מלא. לאחר שהוא הספיק להכיר את היחוס הגדול, אמר בליבו אזע מיוחס בין איך אוייך- אמר -אלי - בכתיב חסר. שמשמעו אלי לבת שלי. |
|
ירוחם: יפה מאוד,
אבל אני חשבתי פשוט יותר, תראה את הפסוקים מוזרים ביותר,
בראשית פרק כד (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:
(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:
(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:
הפסוקים מתחילים באמצע סיפור,
כלומר אברהם משביע את אליעזר לפני שאמר לו בכלל להיות שדכן, כלומר קודם שיאמר לו לחפש אישה לבנו ואחר כך שיגיד לו מנין וישביע אותו,
כאן זה כאילו אליעזר הציע משהו מצד עצמו ואז מגיע תגובת אברהם
(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:
(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:
(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:
|
|
|
|
|
