חיי שרה

מעניין אם הקוראן לא הופך את היוצרות ,מעשה גירושי האמה ובנה לגירושי שרה ,

הקוראן הופך את היוצרות בעקדת ישמעאל אבל לא בגרוש שרה



"ישמעאל באגדה הערבית

אגדה ערבית מספרת כי הגר הייתה בת המלך צדוק שמלך בארצות הירדן או במצרים, וניתנה לשרה לשפחה, ותלד לאברהם את ישמעאל, אשר על מצחו נראה אור מחמד הנביא שיצא מחלציו. במלאת לישמעאל שבע שנים אמרה שרה לאברהם: "אין את נפשי לגור עם הגר צרתי בבית אחד, תלך לה באשר תחפץ". ויחבוש אברהם את גמלו ויושב עליו את הגר ובנה וילך אתם למכה.

ויבואו עד המסגד אשר היה תל שממה לרגלי מי המבול, ויאמר אל הגר: "שבי פה עם בנך כי כן צויתי". ותאמר הגר: "על מי תעזבני?" ויען אברהם: "על אלוהי". ובראותו כי אין איש מסביב הוסיף לאמר: "אלוה, עזבתי את בני בבית מקדשך למען יודך סלה! שלח נא אליו המונים מבני אדם ופרנסם בתמרים למען אליך יתפללו" (קוראן פרשה י"ד פסוק ט').

ותפרוש הגר שמלתה להיות לה לצל מהשרב הבוער, ויכלו המים מן החמת, ותלך לבקש מים ולא מצאה. ותצעק אל אלוה ויופיע גבריאל וישאלה "מי את?" ותאמר "שפחת אברהם אנכי ויעזוב אותי ואת בני פה מבלי עזר". ותשב אל ישמעאל ותראהו חופר בצפרניו באדמה, והבאר זמזם יצא מתחתיה, ותציין את מקומו באבני חצץ. אחרי ימים מספר עברה אורחת אנשים מתימן ללכת לארץ כנען, ויראו את הגר ובנה יושבים על עין המים, וישאלו: "מן בני אדם אתם או משדים?" ותאמר: "הגר שפחת אברהם אנכי וזה בני ולמענו הזיל אלוה הבאר". וישאלו עוד אם תיתן להם רשיון להיאחז שם עם משפחותיהם. ותען "המים לאלוה וכל הבא יוכל לשתותם". ויביאו האנשים את משפחותיהם ועדריהם וישבו שם. ויגדל ישמעאל ויקח לו אישה מבנותיהם לאשה ויתערב בהם, והמה אבות הערבים."

(יג) וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה:

מה הלו הזה עושה כאן?  לו הרי פרושו הלואי? 
התשובה  היא - למה הופיע המילה שמעני  6 פעמים בסיפורנו

הדו שיח בין אברהם לבין עפרון ובני חת- היה דו שיח של חרשים, לא של חרשים ממש- אלא  של  חרשות בהבנה.
המילה שמעני אין פרושו שמיעה באוזן, אלא הבנה,
אברהם מדבר על אחוזת קבר- בני חת מדברים רק על קבר, אברהם מדבר על קניין עם שטר בקושן, הם מדברים על נתינה מתוך רצון טוב, שאין לה כל אחיזה משפטית,
אברהם אומר לעפרון -אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי - הלואי והיית מבין מה שאני רוצה.
האמת שכולם הבינו אבל עשו עצמם כלא מבינים. בני חת הבינו מה אברהם רוצה בדיוק- אבל הם לא רצו לתת לו את רצונו,
אברהם הבין כי הם מבינים, ולכן המשיך לשכנע-
אבל בסופו של דבר- אברהם חשב כי הוא קנה את חלקת השדה המדויקת- כפי שכתוב.
אבל בני חת -כפי שהכתוב אומר- לא בדיוק חשבו כך, הם נתנו בלי שטר ובלי טאבו.

הצעות לתיקוני נוסח לפרשת חיי שרה:
 http://ivri.org.il/2014/10/bhs/#5

אבל באסלאם אברהם הולך עם הגר בעצמו.

נחמד למראה

כמדומני ששור על פינ מצרים, ו"בואכה אשורה" חוזר אל "וישכנו", היינו שֶמונה את הגבולות קודם באזור מצרים - מחוילה עד שור, ואח"כ מונה את הגבולות במזרח - בואכה אשורה,               והיינו כל אזור המזרח התיכון כנראה, כמו היום. (אם כי רוב צפון אפריקה אינה כתובה בפירוש, אלא אם כן "חוילה" נמצאת באזור מרוקו.) וכמו שבכל תיאור גבולות בדר"כ מתארים לא רק "מ...עד ..." אלא יש לפחות ארבע רוחות של גבולות.

לשתי השאלות האחרונות (מה פירוש "לוּ שְׁמָעֵנִי" ומה פירוש "בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה") מתייחסים חכמי אדום ב- Biblia Hebraica:
1) "אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי" צ"ל "אַךְ אִם אַתָּה לִי שְׁמָעֵנִי" (כך גרסו השומרוני, תרגום השבעים ותרגום ירושלמי\יונתן) 
2) "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה" צ"ל "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה שׁוּרָה" (מסברה), וכמובן שאין הכוונה לאשור.

עכ"ל, והכל א"ש ודו"ק וע"ז נאמר: קודם דע מה כתוב, ואח"כ תשאל למה כתוב :)
 
  

אברם
שתי הערות

1  הצעות תיקון נוסח יש שני סוגים יש השערה שאולי כך היה כתוב והשתבש בהעתקה בשוגג או בזדון ויש תיקונים שאילו הכותב היה חושב כמוני (באמונה /בהלכה / בצורת לשון חדשות / אחר) אולי היה כותב כך  נראה שאינך מפריד ביניהם 

2 הרבה שינוים יש בתרגומים שאינם שינויי נוסח אלא בשל קושי בתירגום (הרבה סוגים) או אי תירגום מילולי.  מדוייק. [בנוסח שומרוני חלקם הגדול של השינוים מתאימים לסוג שינויי תרגום].