מהו "צביון"?

בשני האשכולות (השונים לחלוטין בתכנם )שעסקו בצביון לא מצאתי עיון בשאלה על מקור המילה צביון.
האם יתכן שמקורה במילה צבי כגון בפסוק:"הצבי ישראל על במותיך חלל"?{ בפסוק מדובר על יופי ואילו צביון הוא אופי }.

את המלה 'צביון' לא תמצאי במקרא, מקורה בלשון חכמים הבלולה בארמית ולקוחה מן השורש 'צבי' הארמי שמשמעותו רצון [כמו 'צבי וחמיד ורגיג' שבפיוט אקדמות]. לדוגמא "כך אמר הקב"ה: הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם" (בראשית רבה יב טז) דהיינו: עשתה רצוני. גם המאמר המפורסם למדי  "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונן נבראו' (חולין דף ס.) פירושו שהם נבראו לרצונם, כביכול הסכימו להברא.