פרשנות משנה על פי פשוטה

אמשלום,

גם בזמן כתיבת המשנה עדיין הייתה חשיבות רבה ליכולת השינון.

הספרים לא היו מצויים כל כך.

בהנחה כי הכרת התקופה בכוחה לשפוך אור על משמעות התוכן, יש טעם להתעניין מתי ועל ידי מי הדברים נכתבו.

ואם נחזור לשאלה העקרונית, ברור כי לטקסט יש חיים משל עצמו, עד כמה שאנו מצליחים להפיק ממנו תובנות מעניינות.

במידה וחשוב לנו לברר את עמדת הכותב עלינו להשתדל להיצמד למה שנראה ככוונתו.

העובדה שעוסקים בדברי חז"ל (לא רק, אבל בעיקר)  ולא בדברי חכמים אחרים שגם בדבריהם אפשר למצוא תובנות חכמות, נובעת, בין השאר, מכך שמעוניינים להתחבר (ו/או להבין) לתרבות מסוימת.

אם עוקרים לגמרי מקרא (לצורך העניין, חז"ל) מידי פשוטו, מה טעם להלביש דווקא על טקסט פלוני את תובנותינו אנו. (אם הקריאה משמשת רק כגירוי לחשיבה יצירתית. ניתן לעשות זאת כאמור, על ידי עיון בטקסטים שונים).

[אני מודה שאני ספקנית מטבעי לגבי האפשרות ללמוד היסטוריה ממקורות חז"ל, אפילו את ההיסטוריה של מקורות חז"ל עצמם. אני חושבת שצריך להגביל את המסקנות ההיסטוריות רק לתחום "הבטוח" ביותר ולא להסתמך על "הגיון", שפעמים הרבה מוטה בעקבות הנחות יסוד ומיני "לא יעלה על הדעת". (הדברים אינם אמורים לגבי דבריך שלך בהכרח, אלא באופן כללי).]

(אם יש צורך בהבהרה: תמונה משעשעת. לא באמת וויכוח עם ההודעה הקודמת).

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 01/12/2011 11:29:44