ערכים ושידוכים

גרב


כמובן שהצדק הוא צדק ממבט תורני. הרי את מסכימה שאדם חרדי שבוחר שלא להתחתן עם גוי הוא צודק מבחינה תורנית. כל עוד מדובר באדם ברמה רוחנית גבוהה יותר אז יש לו נימוק צודק והגיוני בפסילת השידוך. השאלה היא מה קורה כשהרמה שווה והסיבה לפסול היא אחרת - כמו זרם.


אראל


אם היה מדובר בבעל תשובה שחי בעל כורחו בסביבות העולם החילוני - ניחא. אלא שמדובר כאן באדם שמשייך את עצמו לזרם שבחלקו קיום המצוות הוא לא עיקר התכלית (ולדעתי הוא הרוב). גם אלה שמקיימים שם את המצוות יכולים להיתפס בהשקפה כמו: יש לי הרבה שאיפות ורצונות בחיים שמטרתי להגשימם אך בגלל היותי דתי אצטרך לדאוג שיסתדרו עם התורה, לעומת התפיסה היותר תורנית שהתכלית העיקרית היא קיום התורה והמצוות. העובדה הזאת גורמת לכך שהרבנים נשמעים שם אחרת, השאלות ההלכתיות בהן הזרם הזה עוסק הן אחרות, ועוד השלכות רבות היוצרות תחושה ואולי גם מציאות של רמה רוחנית פחותה יותר. ולמרות ששוב, מי שיתעמק, יוכל למצוא שם יראי שמים לא פחות מבמקומות חרדיים.

אתה יכול להמליץ למחפשי השידוכים לבחון גם בזרם הד"ל כל אדם לגופו, כפי שראוי לעשות בשאר הזרמים. אלא שאתה לא יכול לטעון שזו חובתו המוסרית או שהוא חסר באהבת חינם אם הוא בוחר להתרחק מהזרם הזה, ואפילו אם הוא מחנך לכך - זה לא קשור.

תוקן על ידי א_ב_ג_ד ב- 09/11/2007 11:12:28

סליחה? "שמדובר כאן באדם שמשייך את עצמו לזרם שבחלקו קיום המצוות הוא לא עיקר תכליתו " למה בדיוק את מתכוונת?!

לאדם שמגדיר את עצמו ד"ל בעוד חברו להגדרה ולזרם טוען שאפשר לשלב את שמירת השבת עם בני עקיבא ואת מוצאי שבת עם מכבי חיפה, ולא ניכרת בעיה בכך שהוא מביע את דעותיו בפני חבריו. וזו רק דוגמא. הרמה התורנית הכללית הפחותה מתבטאת בהרבה דברים, גם בצורת ונושאי הדיבור של הרבנים - שזו בעיה הפוגעת גם בתורניים יותר.

אפשר פירוט? יש זרמים בדת"ל. הדתיים לייט הם לא מייצגים את התפיסה של הדתיים לאומיים. הדתיים לאומיים האמיתיים מה שנקרא הם לא מחפפים ולא כלום. צורת החשביה השונה היא חס"ו לא זלזול במצוות אלא אמונה בכך ש"תורה, עבודה וגמילות חסדים" וגם כמובן. צבא חובה.
אם קראת את תורת הרב קוק זה האידיאולוגיה שלנו. שום חיפוף. כל הדברים שנראים לך חיפוף מצידנו- הם מותרים בהלכה. תמצאי לי בהלכה- איפה אסור לשבת באוטובוס ליד גבר. או איפה חייבים לשים גרביים. תביאי. אנחנו לומדים את הנושאים האלו לעומק. הכל החמרות וא"א להגיד על אחרים שהם חוטאים כי הם לא לוקחים על עצמם דברים שלא מחויבים בהם.

תודה על ההיכרות עם הזרם - אני בא משם. כבר כתבתי שמי שיתעמק ימצא שיש הבדלים. צורת החשיבה השונה רק אצל התורניים יותר היא כמו שכתבת מחמת המצוות. אצל הפחות תורניים היא כמו שכתבתי.

אה אוקיי לא שמתי לב שאמרת. =) So we are cool?
כאילו- התחרדת?)

דתיים לאומיים - חוץ ממתי מעט שמקפידים במצוות, אי אפשר לומר על אדם עם טלווזיה בבית שהוא מקפיד במצוות.

_________________

~~ "אני המנגינה שלכם..." ~~

הוי ליטאי.
איזה אמירה שגויה. אתה רוצה שאני אכיר לך אנשים כאלה שצדיקים יותר מחרדים רבים אדוקים? הבעיה שלך שאתה לא מכיר אישית אנשים כאלה. לי אין טלויזיה בבית ולא יהיה. מבחינה חינוכית פשוט. וגם דתית.
אבל לדעתי ההרחקות האלה (ההפרדות באוטובוסים וכ") רק גורמות ליצר הרע גדול יותר- רק רואים בחורה וכבר- אוייי מחשבות רעות. ואצל ה"פתוחים יותר" אפשר אפילו לדבר עם אישה ולא לחשוב עליה בתור אובייקט **** אסור. (ככה שהעניין אצלכם די מפספס את המטרה..)

תוקן על ידי שושו999 ב- 09/11/2007 13:45:58

עשני כרצונו.


כנראה שהליטאי לא מכיר מספיק.


בכל אופן בתגובה שלך נדמה לי שהכנסת אותנו לשאלה בחינוך שלא בהכרח קשור לשאלה אם כדאי לחרדי להשתדך עם ד"ל, כיוון שהשאלה היכן להציב את גבול הפתיחות היא שאלה שקיימת גם אצל החרדים ואני לא חושב שיש לה תשובה מוחלטת, למרות שבאופן כללי הם לוקחים אותו קצת יותר רחוק מהד"ל.

למשל הפרדה באוטובוס מרחיקה חלק מהאנשים מהעבירה ומעוררת את היצר הרע לחלק אחר בו זמנית. לכן לדעתי ההכרעה בשאלה אם היא כדאית צריכה לקחת בחשבון באיזה ציבור מדובר, זה בד"כ תלוי באנשים. אם תיקחי מילד קטן משחק שהוא לא שיחק בו עד היום, עלול להתעורר בו החשק והגעגוע לשחק בו דווקא בגלל חסרונו. אם תיקחי מילד בוגר משחק שהוא לא רוצה לשחק בו וגם לא רוצה להתפתות, אז תקלי מעליו את עצם הניסיון (ולמרות שגם אצלו מבחינה מסוימת יווצר געגוע מסוים).

ושוב השאלה איפה הגבול לא נפתרה כי אין לדבר הזה סוף, ובכל ציבור מכריעים אחרת.

אבגד- אין שום קשר בין הדוגמא שנתת לבין העניין שדיברנו בו.
יש תשובה אחת- ההלכה מתירה לשבת באוטובוס. סימן שמי שכתב את ההלכה יודע למה. בשביל מה להתווכח עם זה ולחפש במה לעורר מהומות?. את זה לא אבין. אבל זה כבר באמת לא קשור פה לדיון ואחרי הכל אני אורחת בפורום של חרדים אז אני אפסיק לתמוהה לי.=) בחזרה לדיון.. אני מחזיקה בדעתי שלא צריך לסבך יותר מידי את עצמך אם אתה רק בהתחלת השידוכים. אם אתה מבוגר ולא מוצא- אז אפשר ללכת לרעות בשדות אחרים..