תולדות

שלום וברכה לכולם!

לגבי דברי ירוחם-

רעיון מבריק שיצחק ישב בבאר לחי רואי כהתקרבות לנידחים.
העובדה זועקת כמובן, שיצחק הולך למקום בו נגלה המלאך  לישמעאל.

אני תמיד פירשתי לעצמי שבאו להראות שמי שנשאר בסופו של יום במקומות ההתגלות, מחכה להופעת ה"חי רואי", הראייה האלוקית- הוא דווקא יצחק, כלומר יש פה ביטוי של ירושת הראייה הרוחנית וחיפושה ע"י יצחק- הנבחר.

לגבי ציון עשיו כהנידח- לענ"ד הוא ממש לא כך.

כמו שנכתב בקטע שהביא ווטו בעילום שם, צדק הכותב שעשיו הוא כלל לא מתואר כ"רשע". עשיו הוא איש השדה, איש המרחבים. יעקב הוא יושב אהלים (רועה צאן) ותם כמו החיות אותן הוא רועה.

יצחק אהב את עשיו היות שהוא עצמו הוא איש שדה- "ויצא יצחק לשוח בשדה" (וביותר למפרשים ששם מדובר ששתל שיחים), וכן לגבי זריעתו בארץ ההיא בה מצא מאה שערים- דבר שלא מצאנו אצל אברהם. 

ולכן אהב את עשיו- איש השדה שמגיע גם לציד- לוכד חיות למחיתו (שמעתי מידיד שעשיו הוא צד כי אין לו בהמות, אינו רועה. ולכן הבשר מגיע לו מציד.)

הציד הוא כמובן במשמעותו הרוחנית- ההתעסקות עם העולם עצמו, העולם הפראי. התעסקות עם כל צדדי ההויה - דבר המאפשר תיקונן.

ולכן הוא הנבחר. וכמדומני שיש כיוון כזה בחסידות (בחב"ד עשיו הוא המתגבר, הבעל תשובה. והוא העיקרי ומעלתו גדולה מיעקב)

לגבי הברכות שנטלו וניתנו ליעקב-
מסתבר שלבסוף ע"י הרמאות נטל יעקב את ידי עשיו, את כוחו של עשיו, ההתעסקות בתכונות לא "תמימות" במקום שנצרכות, וראויות (אחרי קנין הבכורה) וכך ל"תקנן". ולכן זכה לקנות מדרגת עשיו- וממילא את הברכות.
כמדומני שרעיון זה מופיע בשפת אמת. אשמח להערות.

שבת שלום!

כל דהוא

הפסוק לא מספר שיצחק הלך לבאר לחי רואי- אם הוא הלך להשראת השכינה? הפסוק היה מציין את הליכתו לשם.

אין זה כתוב בפרוש- אבל זה מובן מהפסוקים- העקידה- ריסקה את בית אברהם ושרה. אברהם גר בבאר שבע- שרה גרה בקרית ארבעה  ויצחק גר בבאר לחי רואי .לא מצינו אותו מדבר עם אביו מאז העקדה.,

כאמור יצחק היה האנטי תזה בחינוך ונוהגי הבית מאביו אברהם,

הוא גם היה החקלאי הראשון שעיבד את האדמה, הוא לא היה נע ונד, הוא אהב את האדמה, ואת השדה, שיא ההתפלאות אצלו היתה - ריח בני כריח האדמה-אשר ברכו ה'. רק מי שהריח את ריח  האדמה לאחר הגשם והניר, יכול להגיד משפט כה משמעותי.

יעקב היה תם=שלם, ולא תמים בלשוננו, אדם תמים לא יודע לתחמן כפי שיעקב התם תיחמן, את עשיו את לבן, ואת בני לבן.

ירוחם

חידוש הוא לומר ששרה גרה בקרית ארבע בגלל שנפרדה מאברהם. לכאורה גם לא מתאים ליחסי משפחה באותם זמנים בכלל (אלא א"כ נאמר שאברהם נפרד ממנה, והלך לו.). נראה יותר שהיה מעין משכן לאברהם אצל אלוני ממרא, והוא מדי פעם יצא עם רכושו "הלוך ונסוע הנגבה". ולכן שרה היתה שם מתי שנפטרה, והוא יצא למסעיו לדרום.

אמנם לא כתוב שיצחק הלך לבאר לחי רואי כי רצה גילוי שכינה, אך זוהי משמעות השם של המקום, וממילא משמע שזה מה שיחד אותו, ועלינו לחפש מה רצו לבטא בזה שהלך לשם יצחק.
(ישמעאל והגר כבר מזמן לא היו שם לכאו')

לגבי משמעות תמים- ידוע פירוש התרגום שהבאת בזה.

אך יש לדקדק עליו מפסוק "תמים תהיהעם ה' אלוקיך" שחז"ל עצמם פרשוהו במובן של תמימות דומה לתמימות של לשוננו.

וכמו כן כאן קשה לומר שהפירוש הוא שלם, מכיוון שלכאורה יש כאן תיאורים סותרים- איש שדה- יושב אהלים. ויודע ציד אינו ההפך של שלם, אלא יותר מתאים שהציד הוא הפך של פשטות.

כמובן שאין כוונתי שיעקב היה תמים בלשוננו- נאיבי, אלא הכוונה שהיה לבו תמיד שלם, והלך באמיתיות, ולא בערמה. לא השתמש ולא היה בקי בדרכי הערמה. מה שלא סותר שהיה מן הסתם פיקח גדול ועמוק.

אגב- תמימות זו קשורה לשלמות- מאותו שורש- כמו "תם"בקרבנות, שמי שהולך באמתיות הוא תמיד שלם עם מעשיו, ולא עושה מעשים מהשפה ולחוץ כמו הצייד האורב.

ישר כח 

כלדהו

חז"ל שאתה כה מרבה לצטט קבעו שישמעאל והגר קבעו את משכנם בבאר חי רואי.

אלוקים התגלה להגר חד פעמית  בבאר הזו, אלוקים לא הפך את המקום למקום התגלותו הקבוע למקום עליה לרגל.

,כשיצחק רצה לדבר עם ה' הוא יצא לשדה.

השערותיך בעניין מסעות אברהם- הלוך ונסע הנגבה- היה תמיד עם שרה, אצל אברהם כתוב לאחר העקידה שהוא שב לבאר שבע,-
הו לא נסע לבאר שבע, הוא שב -  לבית שבים, ושרה חייה בקרית ארבעה- וכפי שרש"י מסביר הוא בא מבאר שבע.
יצחק לאחר העקידה, לא שב עם אברהם למרות ההבטחה  של -ונשתחוה ונשובה אליכם- הוא שב רק  לאחר הרבה זמן.

בתורה- כל תמים = שלם, ואנחנו הרי דנים על מה שכתוב בתורה.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 27/11/2008 16:40:21

[על קריאת השמות של עשו ויעקב / דוד ליברמן]