תולדות

לגבי מכירת הבכורה-

לא ברור כלל שלא היה ליעקב רכוש משלו (עדשים זה דבר זול..).
מה גם שכל ענין המכירה מובא ברש"ר הירש במקום שהיה יותר רעיוני מממשי (מביא מדרש שאומר שהיו "משחקים"), שהרי לא ברור ששיך למכור. וכן מה ענין השבועה לכאן. וא"כ אין להקשות קושיות על מכירה סמלית שמעוגנת בעיקר בשבועה.
ואם נרצה לומר רעיון בדרך דרוש- נאמר שקנה את זה בשכר ה"פועל" שלו שהכין את הנזיד..

לגבי "אנכי הולך למות" תמיד הבנתי שמשמעותו - "אכול ושתה כי מחר נמות", כלומר כיוון שסופינו למות אין לתת ערך לדברים אחרים מלבד ההנאות הרגעיות.

מה גם שאם נאמר שמשמעות הבכורה היא ההנהגה הרוחנית, זה דבר שעיקר משמעותו הוא ביחס לדורות הבאים וההשפעה עליהם, וזה לא מענין את ההוא שהולך למות לפני הדורות ההן, מעין מה שמציין קהלת שההוא שעמל לא יראה את פרות עמלו- ושזה הבל.
וא"כ אמירתו של עשיו היא נכונה מבחינה מסוימת.

כל דהוא

איני יודע מהיכן  ההלכה, ששבוע זו מכירה, הפסוק אומר בפרוש מכירה, השבוע היא לקיום המכירה ולא המכירה,

מה פתאום שיהיו לילד בבית אביו עדשים משלו?! צעצוים אולי? וזה גם לא שלו, רק בחזקתו.

טוב חיכיתי חיכיתי עד שיבא איז ת"ח ויתרץ.

רש"י אומר שיעקב בישל עדשים- סימן לאבל- כי באותו יום מת אברהם,

כידוע - יצחק היה בעל רכוש גדול, ולפי ההלכה הרי אבל וכל רכושו  אסורים במלאכה וכד',
 
מה עושים אם כן?- מוכרים את הרכוש את הכל, לכל ימי האבל.

יצחק כאבל- נהג גם הוא לפי המקובל מימים ימימה, ומכר את כל רכושו ליעקב,
 
אז אם כך שפיר מכר יעקב את נזיד העדשים לעשיו- כי הרי זה היה רכושו.

תמה אני על כל הלומדים כאן, שלא יודעים דבר פשוט כזה. אי אי אי. אבל יש עוד שאלה בעמוד הקודם, נו אולי אולי, לא תאכזבו.

אריג
ראב"ע היה אדם עני- ולפי מחשבתו כולם היו עניים
לפי רש"י- זבל פרידותיו של יצחק היה שוה יותר מזהבו של אבימלך.
מכל מקום אפילו אם הוא לא היה עשיר- הרי אוהל וצאן היו לו- ראה בהמשך-  וגם אותם יש למכור.
מה ההגיון שלך שיעקב נער בן חמש עשרה ילך ל-סופר- לקנות לעצמו עדשים???
ומאיפה הוא לקח את הכסף לקנות את העדשים.- הרי הוא היה יושב אוהלים- בחור ישיבה- מאיפה הכסף?

עשו / יהודית כפרי


וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב,
כָּתוּב.
וְרִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ,
כָּתוּב.
וּמָה עֵשָׂו?
לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת
אֶת הַצְּעָקָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה עַד מֵאֹד
עוֹלָה מִכָּל קַצְוֵי הַשָּׂדֶה
שֶׁשָּׂם הוּא רָץ בְּעִקְבֵי הַצְּבָאִים
כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ.
טַל הַשָּׁמַיִם יוֹרֵד עַל רֹאשׁוֹ
רְסִיסֵי לַיְלָה,
וְלִבּוֹ מָלֵא מַשְׂטֵמָה
וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג.
אַחַר-כָּךְ יֹאהַב נָשִׁים
לְאַט-לְאַט דְּבַר מָה יַּגְלִיד בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ,
יִרְפָּא.
מִקֵּץ הַרְבֵּה שָׁנִים
וְאַהֲבָה רַבָּה
אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ
יוֹצֵא לִקְרַאת אָחִיו.
יֵשׁ לִי רָב, אָחִי, הוּא אוֹמֵר
וּבוֹכֶה
וְכָל הָעוֹלָם
בּוֹכֶה אִתּוֹ.

תודה לבמ על השיר מעורר המחשבה.

נדמה לי שהמשוררת יהודית כפרי כיוונה לפרושו של הרש"ר הירש על ,ויגדלו הנערים"

"ידועה פרשנותו של רש"ר הירש על ראיית דרך חינוכם של יצחק ורבקה והמסר החינוכי לדורות וז"ל:

מה הערך בברכה שניתנה בטעות?

ירוחם, לא חכמה לתת שם לבן אדם בגלל תכונה שאינה קשורה לאישיותו, עשו נולד אדום, אבל הוא קיבל את זה מלמעלה, 'האדום האדום' אמנם לא אירוע דרמתי אבל שייך לו ורק לו.

אילפא  ברוך השב- היית חסר כאן ךי בכל אופן

ג'ינג'י נולד ג'ינג'י ולכן קוראים לו ג'ינג'י - לא בגלל שהוא אוכל מרק עגבניות,

לאכול נזיד אדום עדיין אינה קשורה לאופי, אבל  הנולד אדמוני מעיד ומעיד על אופי.

_________________

מודה ועוזב