תולדות

ובהגהות לספר קול אליהו (פרשת תצא) כתב לתרץ דמה שכתבו רש"י ומדרש [ב"ר ס"ג, י"א] טיפה ראשונה ושניה אינו בדקדוק, אלא נקטינן דטיפה אחת היתה ונחלקת לשנים, וכמו שאמרו בנדה (כ"ז.) יהודה וחזקיה בני ר' חייא דנשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים, ואמרו שם דטיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים עיין שם. א"כ גם כאן י"ל דטיפה אחת היתה וממחציתה הראשונה נוצר יעקב ומהשניה עשו, אבל לעולם י"ל דשניהם היו ראשית אונו, וכיון דבהריון שניהם שווים שוב אזלינן בתר לידה והרי עשו נולד ראשון, אבל לעולם י"ל דהמעלה דראשית אונו עדיף מהמעלה דלידה:
ומצאתי ביערות דבש [חלק א' דרוש ט"ו דף רפ"ה ד"ה ונראה] וזה לשונו וכבר הסכימו הטבעים דאי אפשר לאשה להתעבר תאומים מביאה אחת רק משני ביאות, וכן כתב רש"י גבי יעקב ועשו משל לשפופרת נכנס ראשון יצא אחרון, ועל כרחך דסבירא ליה משני ביאות נתעברה דאי מטיפה אחת לא שייך נכנס ראשון וזה פשוט עכ"ל:
וראיתי בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת אה"ע סימן פ"א) שכתב לו הגאון ר' ישעיה פיק שמצא בספר דרוש שאי אפשר לתאומים להתעבר מביאה אחת. וזה לשונו דברי הדרוש המה הבל הבלים נגד כמה מקומות בש"ס אין מספר, ואדרבה נהפך הוא שאי אפשר לה להתעבר תאומים משתי ביאות זו אחר זו שיהיה שניהם בני קיימא כי אם שיהיה אחד סנדל, ומה שהעיד בשם חכמי הטבע שקר העיד, ואדרבה המה מסכימים בזה שיכולה להתעבר מביאה אחת ולדות הרבה:

והגאון ר' מאיר פרענקיל שהיה אבד"ק זאלקווי וג"כ רופא בחצר המלך עם הרופא המומחה ר' שמחה, והוא נתן טעם למה נולדו תאומים עם כל שבט שלא תלך טפה של יעקב בשום ביאה לבטלה. עיין בעין יעקב [בבא בתרא קכ"ג.] באגדה בכללן אתה מוצא שבעים וכו':
ואמנם אין אני תמה על הדורש ההוא בספרו, כי כן דרך הדרשנים באמרם כי אין דרוש זה נוגע לדיני תורה, לכן משנין לפעמים לפי הצריך להם. ומחותני ר' אפרים רצה ללמד זכות על הדורש ההוא שאין כוונתו שצריך שני ביאות רק בשני כחות, ולענין שיהיה נחשב אחר כך שלא במקום מצות יבום הכח שני הוא כמו ביאה אחרת, ואף שכתבתי לו שגם זה שקר אעפ"כ דברי טעם הם:
ומצאתי עוד בדורש לציון [דרוש ד' דף י"ד ט"ד ד"ה העולה] שהקשה ג"כ על הפסוק [תצא כ"א, ט"ו] כי תהיין כו' הקדים בנשואין האהובה ובלידה הקדים אהובה ואחר כך והיה הבן הבכור לשנואה, אתמהה אם אהובה קדמה בלידה איך יהיה הבכור לשנואה, וזה תימה רבתא אשר לא הרגיש בה אדם מעולם, ואף דאפשר שאהובה נתעברה קודם והשנואה ילדה קודם דגם העיבור יקרא לפעמים בשם לידה, מכל מקום מי דחקו לקרא לאחוז באופן זה שאהובה נשאת קודם ונתעברה קודם, ואחר כך ילדה השנואה הבכור כגון שאהובה ילדה לט' חדשים וזו לז', מה היה חסר לכתוב דרך הטבע כיון שזו ילדה הבכור היה לו להקדימה בנשואין ובלידה, דעל הסתם הנישאת קודם יולדת קודם, והוה ליה למיכתב שתי נשים אחת שנואה ואחת אהובה וילדו בנים השנואה ואהובה והיה הבן הבכור לשנואה וכו', עיין שם באריכות: