|
|
| נשלח ב-18/11/2012 12:43 |
|
| |
יהי והעולם הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 12:46 |
|
| |
יהי, רש"י מביא את המדרש, לכאורה, לשם הצדקת העברת הבכורה ליעקב. הוא אף מוסיף תוספת לא שגרתית, "שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו". מהמציאות אינני מקשה ואין טעם להקשות. מן הדין (שרש"י, כידוע, היה בקי בו) אני שואל. אם אתה אומר שאכן המדרש ורש"י אינם מובנים, על פי פשוטו, אין לי אלא לברכך בברוך שכיוונת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 12:49 |
|
| |
יתכן זכרתי כי הדבר נכתב בשם הגר"א, ורבי חיים מולוזין אמר שהוא נשבע(?)שהגאון לא אמר את זה הועתק משעורו של הרב שמעון גולן מאפרת
א. מדוע קרא אותה שנואה (לפי פשוטו של מקרא), הא כתיב: לא תשנא?
ב. מדוע פירשה הטעם כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ יותר מבשאר רוב המצוות?
אמנם יש לבאר דמיירי באופן הנזכר בסיפור, שהגרושה תכונה בשם שנואה והשניה שלקח תחתיה תכונה בשם אהובה, ובאופן זה יחפוץ הבעל לבכר את בן האהובה, היינו השניה, על פני בן השנואה, היינו הגרושה, ולתת לבן השניה פי שניים, וטעמו ונימוקו עימו יען הוא נולד בתחילה. על כן צוותה התורה הקדושה כי לא יוכל לבכר את בן האהובה, כי אם את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים אף שנולד אחר כך. וכדי שלא יהיה הדבר לפלא, פירשה לנו התורה הטעם כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה , כי אחרי זמן ההריון אזלינן ולא אחר הלידה, והראשון בן השנואה יירש נחלת אביו ויקח פי שניים.
שמועה זו בשם הגר"א עוררה תמיהות שכן מדברי רוב הפוסקים נראה שהלידה היא הקובעת לענין בכורה. הנצי"ב ב"העמק דבר" מנסה להבין את משמעות ה"א הידיעה בפסוק הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, ו(בניגוד לדרשת ה"ספרי" שהובאה לעיל) הוא מפרש:
"האחת אהובה והאחת שנואה - אחת מיבעי? בא ללמדנו דמיירי שלא נשאן בבת אחת, אלא ראשונה נשאה יחידה ואח"כ גם שניה בפני עצמה... אך יש להבין למאי נרמז זה האופן, מה נפקא מינא אם נשא בבת אחת או זה אחר זה?
ונראה כלפי דכתיב כי הוא ראשית אונו שהוא זרע הראשון שיצא מכוחו, והיה סלקא דעתין אם ולד אחד היה בעיבור תחילה, והשני תחילה בלידה, שנולד לשבעה או למקוטעין - מי שנתעבר תחלה הוא הבכור כי הוא ראשית אונו. משום הכי מיירי קרא בזה האופן שנשא ראשונה בפני עצמה והיתה לבדה וא"כ מסתמא נתעברה תחילה, ומכל מקום והיה הבן הבכור לשניאה, משום שנולד השני תחילה."
ולמען הסר ספק הוא מוסיף: "הן נשמע בשם הגר"א ז"ל להיפך שהולכין אחר העיבור, ולא אאמין
לקול השמועה בשם רבינו הגר"א, ושקר העידו בשמו".
גם בשו"ת "שואל ומשיב" (לרבי יוסף שאול נתנזון רבה של הקהילה הידועה למברג-לבוב, מהדורה ג ח"ג סימן נב) חולק על האמור בשם הגר"א:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 13:07 |
|
| |
בעל ניתן להבין עכ"פ שברכות העוה"ז יש איזה כח לקבל ע"י ברכה [אגב נדמה לי שע"פ פשוטו כל עסק הברכות כאן אינם ענין למשהו שנגרם ע"י הברכות בדרך סגולי וכדומה אלא כי הברכה היה מין אקט של אמירה שהמקבלה הוא ממשיך המשפחה ומקבל את כל הזכיות של ראש המשפחה] אבל העוה"ב הוא תלוי בשכר העבודה של כל אחד ואיך יקבלו ע"י ברכה?
ייתכן אכן כיוונתי. אני לא מבין את הרש"י הזה לפי פשוטו. ומסופקני אם צריך להבין אותו בכלל כפי פשוטו. לכאורה יש להסתכל על זה בהקשר של הנארטיב המקראי כאן ורש"י מנסה להוסיף איזה טעם להבין את הנושא הזה בדוגמא של משל השפופרת. [הרי תשאל קודם לכן מה ענין הדין שיעכבו מלצאת וכי יש דין כזה? הרי רש"י מדבר כבר בשלב של המחלוקת שלהם ביציאה מהרחם שהפסוק מספר כדוגמא או תחזית של מה שיהיה במשך חייהם] שמצד אחד יעקב הוא קודם וזה עצמו גורם שעשו יצא מקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 13:11 |
|
| |
עוד לפרשת תולדות
העמק דבר על בראשית פרק כה פסוק לד : ויבז עשו את הבכורה. הראה לדעת לפני הבריות שעיקר מנהג בכורה אינו בדעת ישרה אלא מי שהוא מוכשר יותר במעלת עצמו ראוי להיות נכבד באחיו. ואחר דעת עשו נהגו כמה גדולי אוה"ע לבוז יחס ההולדה. אלא הכל תלוי בכשרונות טבע האדם:
האם עשו לא צדק ? [והאם לפי דעתו זו בעצמו אולי ראוי ליעקב לקבל הבכורה אם הוא המוכשר וצדיק יותר?] [ויש לקשר כאן שאלת הגזענות וכו' וכו']
---
אחרי כותבי ראיתי שהנושא הזה נידון באריכות בעמ' 2 של האשכול בידי מיימוני ושאר מאורות הפורום, אז אני לא הראשון שגליתי את הנושא הזה כאן-
תוקן על ידי יהיאור ב- 18/11/2012 13:34:01
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 13:18 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | ברור שאין כך הלכה. זו הייתה שאלה רטורית על דברי המדרש "ויטול את הבכורה מן הדין". |
|
[אני קראתי את סיומו של רש"י "ויטול את הבכורה מן הדין" כאומר ועכשיו שלא הצליח לא לצאת מקודם הרי לא נטל את הבכורה מן הדין אלא בדרך עקיפה, כלומר המשפט הזה הוא המשך של מה שהיה אילו היה מצליח אבל לא כאומר שכך הוא הדין. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 13:22 |
|
| |
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק כה פסוק כו - אריכות עם מ"מ מעניינים לשאלת ייתכן [כ] רש"י יעקב נוצר מטיפה ראשונה כו' ויטול הבכורה מן הדין (כ"ה, כ"ו). הגר"א מווילנא ז"ל בספרו סערת אליהו [לקוטים דף כ"ג ט"ב ד"ה בפרשת תצא] הביא על הפסוק בפרשת תצא (כ"א, ט"ו) וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשנואה לא יוכל לבכר, וקשה שמשמע שבתחלה ילדה האהובה ואחרי זה אמר והיה הבן הבכור לשנואה. ב'. מהיכי תיתי שיוכל לבכר עד שהוצרך להזהיר על זה. ג'. למה פירשה הטעם כי הוא ראשית אונו יותר מרוב מצות: וי"ל דהשנואה נתעברה וגרשה ונשא אחרת תיכף וג"כ נתעברה וילדה לז', והשנואה ילדה לט', נמצא לעיבור השנואה קודם וללידה אהובה קודם, והבעל רוצה לבכר בן אהובה כי הוא נולד תחלה, וציותה התורה לא יוכל לבכר כי אזלינן אחר זמן הריון כי הוא ראשית אונו, ולא אזלינן אחר הלידה ובן השנואה הוא בכור: <הר' יעקב צבי בארנשטיין נ"י מפה העיר מנדה (מ"ד ע"ב ברש"י ד"ה בכור) שלא אמר דמשכחת בכור שנולד אחר מיתת אביו באופן זה דהראשון בלידה אחרון בהריון, ועיין ספר משנת אליעזר (מהדו"ת בשו"ת אהע"ז סימן ג' וי"ז) וירחון משכנות יעקב (סימן ט"ו) מזה>: ועיין שו"ת שואל ומשיב (תליתאה ח"ג סימן נ"ב) שכתב דעיקר תלוי בלידה ולא בהריון דהרי היה יכול להתקלקל, וא"כ אם האהובה ילדה מקודם הרי הוא הבכור. וראיה ברורה מרש"י כאן מיעקב ועשו שזה שיצא ראשון הוא הבכור, דאם אזלינן בתר עיבור על כרחך היה יעקב בכור מן הדין דהרי הוא נכנס תחלה: ובהגהות לספר קול אליהו (פרשת תצא) כתב לתרץ דמה שכתבו רש"י ומדרש [ב"ר ס"ג, י"א] טיפה ראשונה ושניה אינו בדקדוק, אלא נקטינן דטיפה אחת היתה ונחלקת לשנים, וכמו שאמרו בנדה (כ"ז.) יהודה וחזקיה בני ר' חייא דנשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים, ואמרו שם דטיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים עיין שם. א"כ גם כאן י"ל דטיפה אחת היתה וממחציתה הראשונה נוצר יעקב ומהשניה עשו, אבל לעולם י"ל דשניהם היו ראשית אונו, וכיון דבהריון שניהם שווים שוב אזלינן בתר לידה והרי עשו נולד ראשון, אבל לעולם י"ל דהמעלה דראשית אונו עדיף מהמעלה דלידה: ומצאתי ביערות דבש [חלק א' דרוש ט"ו דף רפ"ה ד"ה ונראה] וזה לשונו וכבר הסכימו הטבעים דאי אפשר לאשה להתעבר תאומים מביאה אחת רק משני ביאות, וכן כתב רש"י גבי יעקב ועשו משל לשפופרת נכנס ראשון יצא אחרון, ועל כרחך דסבירא ליה משני ביאות נתעברה דאי מטיפה אחת לא שייך נכנס ראשון וזה פשוט עכ"ל: וראיתי בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת אה"ע סימן פ"א) שכתב לו הגאון ר' ישעיה פיק שמצא בספר דרוש שאי אפשר לתאומים להתעבר מביאה אחת. וזה לשונו דברי הדרוש המה הבל הבלים נגד כמה מקומות בש"ס אין מספר, ואדרבה נהפך הוא שאי אפשר לה להתעבר תאומים משתי ביאות זו אחר זו שיהיה שניהם בני קיימא כי אם שיהיה אחד סנדל, ומה שהעיד בשם חכמי הטבע שקר העיד, ואדרבה המה מסכימים בזה שיכולה להתעבר מביאה אחת ולדות הרבה: והגאון ר' מאיר פרענקיל שהיה אבד"ק זאלקווי וג"כ רופא בחצר המלך עם הרופא המומחה ר' שמחה, והוא נתן טעם למה נולדו תאומים עם כל שבט שלא תלך טפה של יעקב בשום ביאה לבטלה. עיין בעין יעקב [בבא בתרא קכ"ג.] באגדה בכללן אתה מוצא שבעים וכו': ואמנם אין אני תמה על הדורש ההוא בספרו, כי כן דרך הדרשנים באמרם כי אין דרוש זה נוגע לדיני תורה, לכן משנין לפעמים לפי הצריך להם. ומחותני ר' אפרים רצה ללמד זכות על הדורש ההוא שאין כוונתו שצריך שני ביאות רק בשני כחות, ולענין שיהיה נחשב אחר כך שלא במקום מצות יבום הכח שני הוא כמו ביאה אחרת, ואף שכתבתי לו שגם זה שקר אעפ"כ דברי טעם הם: ומצאתי עוד בדורש לציון [דרוש ד' דף י"ד ט"ד ד"ה העולה] שהקשה ג"כ על הפסוק [תצא כ"א, ט"ו] כי תהיין כו' הקדים בנשואין האהובה ובלידה הקדים אהובה ואחר כך והיה הבן הבכור לשנואה, אתמהה אם אהובה קדמה בלידה איך יהיה הבכור לשנואה, וזה תימה רבתא אשר לא הרגיש בה אדם מעולם, ואף דאפשר שאהובה נתעברה קודם והשנואה ילדה קודם דגם העיבור יקרא לפעמים בשם לידה, מכל מקום מי דחקו לקרא לאחוז באופן זה שאהובה נשאת קודם ונתעברה קודם, ואחר כך ילדה השנואה הבכור כגון שאהובה ילדה לט' חדשים וזו לז', מה היה חסר לכתוב דרך הטבע כיון שזו ילדה הבכור היה לו להקדימה בנשואין ובלידה, דעל הסתם הנישאת קודם יולדת קודם, והוה ליה למיכתב שתי נשים אחת שנואה ואחת אהובה וילדו בנים השנואה ואהובה והיה הבן הבכור לשנואה וכו', עיין שם באריכות: וסיים ועיקר בכור תלוי במי שנולד קודם ולא בעיבור, ותאומים יוכיחו שהנכנס אחרון יצא ראשון, הרי שהרגיש ג"כ בדברי הגר"א ז"ל ורק בזמנו עוד לא היו נדפסים ספרי הגר"א ז"ל. ובכלי חמדה [תולדות אות א] הביא ג"כ דברי הגר"א ובמחילת כבודו לא ראה דברי הנודע ביהודה ודורש לציון ויערות דבש ועיין לקמן פרשת ויצא (כ"ט, כ"ו): ועיין שם שכתב טעם להגר"א דבכור לנחלה תליא ביצירה, ולענין קדושת בכורה תליא בפטר רחם בלידה, על פי מה שאמרו במגילה (י"ג.) עיברתה מת אביה ילדתה מתה אמה, ופרש"י [בד"ה בשעה שנתעברה] ונמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב, וכשילדה מתה אמה שלא נראת להקרות אם עכ"ל. הרי דיש הבדל דאב משעת יצירה ואם רק מלידה, וא"כ שפיר בכור לנחלה תליא עיקר בבכור לאב והרי הוא אב מיצירה, אבל לקדושת בכורה תליא בבכור לאם ואינה נקראת אם רק מלידה לכן תליא בפטר רחם. ועיין ג"כ באור חדש על מגלת אסתר להמהר"ל מפראג [דף ל"א ט"א ד"ה ויהי אומן] ובספר עורה שחר [אות א' סימן ד] בזה: ובזה אתי שפיר הפענח רזא פרשת ויחי [דף צ"א ע"א] ראובן בכורי אתה [ויחי מ"ט, ג] כחי וראשית אוני, תימה איך נתן בכורה ליוסף וכתיב [תצא כ"א, ט"ז] לא יוכל לבכר. וי"ל דגם אליו לא היתה בכורה אלא בלקיחה עכ"ל. ועדיין אינו מובן דסוף כל סוף היה ראובן בכור מדינא ואיך נתנה ליוסף: ולהנ"ל י"ל דתאומים נולדו עם השבטים, א"כ בראובן שהיה ראשית אונו והיה נוצר ראשון היה נולד אחרון, א"כ היה רק בכור' ליצירה ונולדה באמת אחותו מקודם, וא"כ מדינא לא הוה בכור דרק בכור לאב היה ולא לאם. ומדוקדק בכורי אתה רצה לומר רק בכורי, אבל אצל לידה לא היה בכור דאחותו נולדה מקודם, ואע"ג דלנחלה סגי בבכור ליצירה, מכל מקום כיון דלענין קדושת בכור תליא בלידה, והכא כל עניני הבכורה היו מפאת קדושת יעקב שנבחר להיות מזרעו של אברהם, וזה יהיה מנחיל לבכור שלו, ומפאת זה לא היה ראובן בכור ושפיר נתן הבכורה ליוסף, דעם יוסף לא נולדה תאומה והיה פטר רחם ויש לו שייכות לקדושת בכור: אחר כתבי זאת מצאתי בכלי חמדה [תצא אות ב] שהביא היערות דבש ונודע ביהודה הנ"ל. ולפי מה שכתבו חז"ל [יבמות צ"ח.] תאומים מטיפה אחד נולד, א"כ לא שייך כלל נכנס ראשון יצא אחרון, ורק י"ל דבלידת יעקב ועשו לא היו תאומים כמו שנאמר תומים חסר שאחד צדיק ואחד רשע, ועל כן לא נוצרו מטיפה אחת אלא משני טיפות, משא"כ בפרץ וזרח כתיב [וישב ל"ח, כ"ז] תאומים מלא שהיו תאומים ממש ונוצרו מטיפה אחת, ולכן בכל מקום בתאומים דנוצרו מטיפה אחת ולא שייך למיזל בתר יצירה, אזלינן בתר לידה והולד הראשון הוא הבכור, משא"כ ביעקב ועשו שנולדו משני טיפות א"כ כללא הוא דנוצר ראשון נולד אחרון, ועיין ג"כ לקמן בפרשת ויחי (מ"ט, ג) בפסוק ראובן בכורי אתה, עיין שם. <ובענין תאומים עיין ספר שער השמים לאבי הרלב"ג [מאמר ח' דף כ"ה ד"ה ויש] הרבה חדשות>:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 13:27 |
|
| |
אם עיקר השאלה הוא מההלכה, ונסבור שהמציאות הוא כמו שהמדרש מתאר, ניתן ליישב בנקל שהרי מדובר קודם מתן תורה ואין כאן בכורות הלכתית ואולי לפי מנהג הבכורה שהיה אז היה שייך סברא כזאת שהנכנס ראשון יקבל את הבכורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 14:56 |
|
| |
יהי, עיינתי שוב, וקריאתך נכונה. יעקב ניסה לתקן את ה"עוול" שעל אף שהוא טיפה ראשונה, הוא יוצא אחרון ומשך בעקב עשו כדי לצאת ראשון ולהיות בכור מן הדין ולא עלתה בידו. אחר התודה שהעמדתני על כוונת הדברים ואחר בקשת המחילה מרש"י ששגיתי בהבנת דבריו, אזי דברי רש"י הם כפשוטם ממש. רש"י לא בא להסביר את לקיחת הבכורה על ידי יעקב בהמשך, אלא רק מדוע יעקב משך בעקב עשו. מה לו נדחף ועוקף את התור. על זה הסביר כי הוא חש "נעקף" וניסה לתקן. אם אני מבין נכון, עיקר המו"מ בשאלת גרמת הבכורות, אם זה ההיריון או הלידה, הוא בשתי נשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2012 19:05 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | בילי
גם טל השמים הוא גשמיות.
ייתכן
הדגשתי שתרוץ שהקב"ה פונה לכלל אינו שייך במקרה דנן. |
|
אתה שואל אותי או את הש"א והח"ח?
את שאלתך הבנתי שכביכול הינך שואל ,מילא עולם הבא הוא ניסתר בתורה אבל למה לפחות אין כאן ברכה על רוחניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2013 22:56 |
|
| |
ברישא של האשכול עמדתי על ההבדלים של התהלותו של אברהם לעומת זו של יצחק, השבת נתתי דעתי על הפסוק
בראשית פרק כה (כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיקֹוָק לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְקֹוָק וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:
רש"י מפרש מה שמפרש שהוא יותר דרשה מפשט . הרשב"ם מפרש לנוכח אשתו בשביל אשתו לאחר שפרשה הקודמת יצחק הביא מושג חדש לתורה- הוא אהב את אשתו !דבר אשר לא נכתב אצל אברהם אביו. הוא מתפלל בשביל אשתו- העקרה. דבר אשר לא מצינו אצל אברהם, ולא אצל יעקב. היא העקרה ולא הוא- אבל הוא מתפלל שממנה יהיה לו המשך ולא מאחרת. הוא האב היחיד שהיתה לו רק אשה אחת.
רבקה החזירה לו אהבה רבה. התחשבות גדולה. אבל זאת בהמשך-אם יהיה המשך. .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2013 12:54 |
|
| |
ירוחם
עיין בבית יעקב [איזביצא] העומד על העדר הדגשת התורה לתפילותיו של אברהם לבנים,,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2013 13:40 |
|
| |
בליצר יצחק אבינו לא התחתן עם אחותו- בכל- כי הוא רצה אשה לפי הפשט ולא לפי הדרש.
לא חשבתי שאברהם לא התפלל בשביל בן- אבל התורה לא מזכירה זאת, ואפילו אם לפי דרש חסידי או קבלי הדבר יתורץ- הדבר ישאר בחזקת תרוץ. אין תחת ידי הספר- אם הדבר מענין וחשוב לפי הנהוג בעצכ"ח, תזכה אותנו בלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2013 15:39 |
|
| |
'אלה תולדות', הבטוי מופיע פעמים, בבראשית כה, 12 ו 19. 'ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית'. 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק'. שניהם בני אברהם, אבל את האחד ילדה הגר ואת השני הוליד אברהם, לציין כי יצחק הוא הממשיך היורש את אברהם. ויש גם טעם של סגנון ספרותי.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2013 16:22 |
|
| |
יצחק אוכל לבד, רבקה לא מצטרפת אליו לסעודה חגיגית?
|
|
|
|
|