תולדות

הצעות לתיקוני נוסח לפרשת תולדות - 

בראשית פרק כח  וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂ

לחובבי הווארטים, שמעתי השבת מבני הקטן:

"איני יודע מה - מלמדנו", רש"י מלמד אותנו לומר "איני יודע".

לירוחםשמ - שתי תשובות בדבר (לגבי "אם יעקב ועשו"): 
1) ברוח מבקרי המקרא יש לומר כי אדרבה, מכאן ראיה שהפרשיה הזו ("וישלח יצחק") היא מקור אחר לחלוטין שאינו יודע את קודמו, ולכן הוא נדרש להסביר מה רבקה קשורה לכאן, ודוק (ואכן אם תשים לב הסיפור כפי שהוא לפנינו קצת מוזר, רבקה מתמרנת ברקע אבל יצחק כביכול משלח את יעקב ואכמ"ל).
2) ברוח המפרשים הספרותיים, ראה זה מצאתי מאמר של  Daniel Langerשהתפרסם ב- Tradition ובו הוא טוען (קראתי ברפרוף) להקבלה מעניינת מאוד בין סיפור יעקב ועשו לסיפור גן העדן (!), ולענייננו, הביטוי "אם יעקב ועשו" מקביל לביטוי "היא היתה אם כל חי", ע"ש, והנה מצאתי ברשת את המאמר במלואו:
http://www.lookstein.org/articles/rebekah_eve.htm

לגבי דברי רש"י - אין לך כל פרשן ופרשן של רש"י שלא התייחס לכך: חלק ראו בזה לימוד ענווה, וחלק הסבירו שוודאי היה לרש"י הסבר, אלא שהוא רצה להדגיש שזה לא הסבר טוב, כך שכל מי שיחשוב שיש לו הסבר, שיבדוק את עצמו שוב... (בבחינת דברי הרעק"א על מי שחשב לתרץ קושיה שהתוס' השאירו בצ"ע)  

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"
"ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי"
ניתן להוסיף "ויעש להם משתה" (כו,ל) ואם תרצו גם "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"

לאור זאת, אולי ניתן לפרש גם את "ויזד יעקב נזיד" - ואת מכירת הבכורה בעבור נזיד - כמשהו (ואיני יודע מה, אך משהו) שקשור לעיקרון אכילה כלשהוא שמהווה מוטיב חוזר במעשיו של יצחק וממילא גם בניו. ואז מכירת הבכורה שוב איננה דבר מקרי כמו שמקובל לומר "עבור נזיד עדשים".

יהויקים 

1  ויזד יעקב נזיד וגו' (לפני התוכנית של המכירה) 
2  מכירה בכל מקום תמורת משהו ולא נזכר כאן כלום חוץ מלחם ונזיד.
3  ויבז עשו את הבכורה- במה שמכרה בעד אוכל (לדבריך הוא דבר נוסף חוץ מהמכירה ומתייחס לבטויי לשון של עשו ?) 
4  ויעקבני זה עמיים את בכרתי לקח לטענת עשו המכירה לא הייתה בהוגנות להמקובל מפני ש"סחטה" ממנו בעד אוכל כשהולך למות. לדבריך למה ?

אין עליו כמעט שום סיפור בתורה מיוחד כל מה שיש עליו יש גם על אברהם 
כאברהם אביו שלח להשיאו אישה מבית בתואל בחרן אשתו עקרה עד שנפקדה נולדו לו שני בנים הוא אהב את הגדול ואשתו את הצעיר (בסוף הצעיר נשאר כממשיך) בהמשך ירד לגרר ואשתו שקראה אחותי כמעט נשכבה ואבימלך כיבדו ואחר שיצא משם חזר אליו אבימלך לכרות ברית וקרא שם המקום באר שבע (וגר בבית אביו בחברון עד שמת באותו גיל בערך 175-180 ונקבר בקברו).

אפילו השבועה שמוזכרת עשרות פעמים בתורה עם אברהם ויצחק ויעקב היא "והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך בעבור אברהם עבדי" (ובהמשך "וברכתיך והרבתי את זרעך בעבור אברהם עבדי").

עם ישראל נקרא ישראל ולפעמים יעקב (כמקביל) ומתייחס לפעמים לאברהם (עם אלקי אברהם ועוד רבים) אבל לא ליצחק 
לפעמם בולטת דילוגו כמו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (והכוונה לעם ישראל) או "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו" וכמו אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם לכן לא עתה יבוש יעקב" ובשני אלו דרשו חז"ל מה שדרשו (בגלל זה כנראה). ועוד כיוצא בהם.

יצחק נבחר להיות ממשיך של אברהם בגלל זרעו (כי ביצחק יקרא לך זרע - ?) ואי אפשר לדלג 

ויצא הראשון אדמוני מפרשים אדום שער ולא גוף מפני ההמשך כולו כאדרת שער ועוד שכל היילודים נולדים אדומים ועוד שמצאנו עוד אדמוני בתור תיאור על אדם -דויד- ושם כנראה הוא על השער כי "אדמוני עם יפה עינים" ומצוי שבעלי שער אדום יש צבע עינים שונה.
איזכור נוסף לאדום-שער מצאנו בשיר השירים "ראשך עליך ככרמל (=ככרמיל, בדברי הימים מופיע כרמיל במקום תולעת שני [שהוא כתום] וכך לעזוהו מפרשים קרמז) ודלת ראשך כארגמן (גם כן גון של אדום [ולא סגול]).
למה צויין שהיה עשו אדמוני כמובן בשביל ההמשך שנקרא אדום (בגלל נזיד העדשים אבל הרבה שמות יש להם הרבה סיבות ורמזים כמו שאמר עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני אף שכבר קראוהו יעקב לפני כן ומפני סיבה אחרת ואף הושע העתיק השוואה כעין זו "בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים"). [ואחר כך עבר להר שעיר שנקרא בגללו (?) אדום וגם שקרקעה אדום (כמו שנקרא מטעם זה מעלה אדומים או "הים האדום")].
בד"כ בעלי שער אדום יש להם מספר פחות של שער (שהשער האדום עבה יותר) אבל אין זה מונעו מלהיות אדמוני כולו כאדרת שער.