הבטחת התורה לשנה השישית התקיימה ביישוב מבוא חורון

.


מזוהר, חוששני שמה שהרשב"ם כתב, אינו מה שאתה קורא - אל לך לבלבל בין משמעות המלה "לפרנס" בלשון חכמים למשמעותה המודרנית.

בפשטות, כתב הרשב"ם בדיוק את פשט הפסוק: ועשת את התבואה לשלוש השנים = שתבואת השנה השישית תספיק למאכל לשלוש שנים.


גם אור החים שציטת, לא מדבר על עליית מחירים, אלא על שפע על טבעי - שהמחסן לא יתרוקן. שהרי מה היתה הברכה לאלמנה מצרפת - כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר - שימשיך לנבוע מהם קמח ושמן עד שהבצורת תסתיים. אם תבדוק את ההפניה שלו לעצמו, הרי זה בדיוק מה שהוא כותב בבראשית - שהחסר יושלם מעצמו, לא עליית מחירים ולא דבר דומה לכך.

מואדיב,

מהי המשמעות ה'ישנה' לפירנוס ומהי המשמעות החדשה, ומתי השתנתה המשמעות?

מצינו במקומות רבים בש"ס ובמפרשים שפרנסה היא מחיה. "מעמידין פרנס על הציבור", "יעמיד לה פרנס" - אני מבין שפרנסה היא האפשרות לחיות ולא בהכרח בצורה ניסית, אלא בכל צורה וגם בצורה ניסית.

אגב, נוסח ברכת המזון לא הומצא בתקופת בן יהודה והעברית החדשה, כמה ציטוטים נבחרים:

כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל
שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ 
רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ.
בְּרָכָה וִישׁוּעָה. נֶחָמָה. פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלה 


המובאה שהבאתי מפירוש 'אור החיים', אינה מסבירה שאינפלציה היא צורת הברכה בתבואת השנה השישית, אלא שאין הכרח שהברכה תהיה בגידול התבואה. צא ודמה את מעשה דכד הקמח וצלוחית השמן לברכת הארץ בשנה השישית, היאך תתבצע ההקבלה הנ"ל?
נראה לי שאם תקביל את הסיטואציות תמצא שאין הברכה בגדילה יתירה של תבואה, אלא רק במילוי האסמים, כמו שלא היה כמות גדולה של שמן בצלוחית וריבוי השמן היה רק לאחר אגירתו בכלי אשת עובדיה.. א"כ בימינו שהאסם הוא הבנק והתבואה היא הזוזים, התוצאה של התייקרות המחירים והכנסה כספית מכופלת ומשולשת היא גם בכלל הברכה.

_________________

מ. זוהר

כמובן, כמו כל כתבה בעיתון יש לקחת את העובדות בעירבון מוגבל.

מכיוון שאני כבר ליד הסורק, אביא עוד מאמר מעניין שקשור לנושא - זה אמנם לא קשור לברכה בשנה השישית, ובכל זאת, דוגמה לכך שקיום מצוות השמיטה תרם באופן משמעותי לכלכלה הישראלית והעולמית, כדוגמה לדברי חז"ל, שהמקיים מצוה מזכה לא רק את עצמו אלא גם את עירו, את עמו ואת העולם כולו.

.


אם במסגרת הדיון כאן, מול נתונים שאביא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומו"פ של משרד החקלאות תובאנה כתבות מ"במשפחה" - אני רגוע.

איך הנתונים שהבאת מהלמ"ס וממשרד החקלאות סותרים את הכתבה מ"משפחה"?

.


בשליפה מהירה מהמותן, 9 הערות/תהיות:

1) ליאור, חקלאי שהחליט לשמור שמיטה, נהנה מרווחי עתק בגידול פלפלים בשל קפיצה של פי-6 במחירים בעולם.

לבדיקתך:

א: האם באמת חלה קפיצה כזו במחירי הפלפלים כמתואר בכתבה?

ב: האם מגדלי פלפלים בישראל שאינם שומרי שמיטה נהנו מרווחים מקבילים בדיוק כמוהו?

ג: האם מגדלי פלפלים ערבים בתחומי האיזור - ישראל, הרש"פ וירדן, נהנו גם הם מרווחי עתק כמוהו?


2) "יש מי שמס הכנסה החליט להחזיר לו סכום בדיוק בזמן" - אנא, הסבר לי כיצד ברכת השביעית קשורה למועד תשלום החזרים לעצמאים במס הכנסה.

3) האם שריפה בשנת שמיטה ש"מדלגת" על שדותיו המופקרים של שומר שמיטה, הם בגדר ברכת ה' לשומרי שמיטה?

4) האם ברכתו של הבורא לשומרי שמיטה, שהתבטאה במתן הלוואת מדינה לחקלאים לרכישת טרקטור, ניתנה דוקא לשומרי השמיטה, אוא שמדיניות משרד החקלאות לא הפלתה בין שומרי שמיטה המעוניינים לרכוש טרקטור לבין שאינם שומרי שביעית?

5) האם אזכור התופעה כי שטחיהם של חקלאים ישראלים ירוקים לעומת הצחיחות של שטחי החקלאים הערבים, אינה עומדת בסתירה לכך שרוב החקלאים היהודים אינם שומרי שמיטה, ואילו מנגד - הערבים כלל אינם מחוייבים בכך? האם העובדה הזו נכונה, או שהיא קיימת רק אצל עורך הבטאון?

6) אם לחקלאי שומר שביעית ממושב שובה היו בערב ר"ה תשס"א חובות גדולים, היכן היתה ברכת השנה השישית שלו בשמיטה הקודמת?

7) האם העובדה כי נתוני שערי החליפין והחלת השימוש באירו אינם מדוייקים, צפה ועלה לתשומת לבך?

(החלת השימוש באירו בפועל, היתה רק בשנת 2002, השקתו באופן תאורטי היתה בשנת 1999. נתוני שער החליפין פשוט אינם מדוייקים, ועוד)

8) האם ברכת השמיטה מתבטאת בכך שאחרים מפסידים כשהשובת אינו מפסיד? האם מענק עלחסכון במים הוא ברכת השמיטה שהובטחה לגבורי החיל?

9) האם הסיפור המופלא אודות התפוררות פרחי הגבסנית נכון? בדקת?


עד כאן להפעם. השאר - בהזדמנות אחרת. אז גם אזכיר כי הנתונים שהבאתי - כשהתייחסנו ליבול החטה של מגדלים שומרי שמיטה - הראה כי היבול יוצא הדופן שלהם לא היה יוצא דופן כלל ועיקר.