|
|
| נשלח ב-29/11/2007 13:01 |
|
| |
"ומי שנהג ע"פ המלצת התורה, ושמר מזון מהשנה השישית"
לא דיברתי על אנשי מבוא חורון, אלא על האנשים שלטענתך סובלים מכך שמחירי החיטה עולים, ואמרתי שאם הם היו שומרים יבול שישית, העליה לא היתה משפיעה עליהם. החקלאים ממילא לא משתמשים בחיטה למאכל אלא בעיקר למכירה, ועבורם זה דווקא טוב שהמחירים עולים, הם מרוויחים יותר על אותה כמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2007 13:17 |
|
| |
| אראלסגל כתב: |  | במקרה הכללי, המושג "נס" אכן צריך עיון, כי כפי שכתבת, נס לאחד יכול להיות אסון לאחר, וכן לפעמים הנס מועיל גם לאנשים שאינם ראויים לו, וכו'.
אולם כאן מדובר על הבטחה ספציפית של התורה לשומרי שמיטה, שלא יחסר להם כלום בשנה השביעית, והבטחה זו אכן התקיימה במבוא חורון.
ומי שנהג ע"פ המלצת התורה, ושמר מזון מהשנה השישית, לא אמור לרעוב כתוצאה מעליית מחירי החיטה.
...
לא דיברתי על אנשי מבוא חורון, אלא על האנשים שלטענתך
סובלים מכך שמחירי החיטה עולים, ואמרתי שאם הם היו שומרים יבול שישית,
העליה לא היתה משפיעה עליהם. החקלאים ממילא לא משתמשים בחיטה למאכל אלא
בעיקר למכירה, ועבורם זה דווקא טוב שהמחירים עולים, הם מרוויחים יותר על
אותה כמות.
|
|
אני באמת לא מבין אותך.
איזו ברכה היתה לשומרי השמיטה ממבוא חורון?
הבטחה ליבול עודף בשנה השישית? הם הרי גידלו את הכמות הממוצעת השנתית.
הבטחה להכנסות גבוהות בשל עליית מחירי החיטה? אם כך חקלאים שומרי שביעית שגידלו משהו אחר, שמחיריו לא עלו, הפסידו, כי מחירי החיטה שהם צריכים לקנות גם עלו, למרות שהם שומרי שביעית. כך גם סתם אנשים עניים, שאינם חקלאים וכלל אינם יכולים לזכות בטובת ההנאה, שמגיעים לפת לחם בשל עליית מחירי החיטה בעולם.
שהרי לשיטתך, מגדלי החיטה בקנדה ובארה"ב- אסם התבואה של העולם כיום - הרוויחו סכומים אדירים כדי לסדר למעט מגדלי חיטה שומרי שביעית בישראל הכנסות עודפות, למרות שלרוב שומרי השביעית שאינם מגדלי חיטה - לא חקלאים וחקלאים כאחד - עליית המחירים הזו אינה ברכה אלא קללה.
לא ברור לי כיצד הברכה שאתה מתאר עובדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2007 08:56 |
|
| |
מי שמגדל חיטה, מרוויח מעליית מחירי החיטה.
מי שאינו מגדל חיטה, בין אם הוא חקלאי שמגדל תפוזים ובין אם הוא אזרח פשוט, היה אמור לשמור חיטה מהשנה השישית (כמו שכתוב בתורה "ואכלתם מן התבואה ישן"), ולכן לא אמור להפסיד מעליית מחירי החיטה.
אפשר לשאול: "ומה לגבי החקלאים שומרי השמיטה שמגדלים תפוזים - נניח שהם באמת לא מפסידים מעליית מחירי החיטה, אבל הם גם לא מרוויחים ממנה; אם כך, איך התקיימה הבטחת התורה לגביהם?"; התשובה: נכון, הם לא מרוויחים מזה; אני לא יודע איך התקיימה הברכה לגבי כל אחד ואחד, התייחסתי רק לנתונים שהובאו כאן לגבי מבוא חורון (בעיתון "משפחה" מט"ז באלול ה'תשס"ז פורסמו סיפוריהם של כמה חקלאים שהחליטו לשמור שמיטה וראו ניסים, אשתדל להעלות אותה בקרוב).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2007 10:27 |
|
| |
.
יש לי סיפור:
מעשה במ', חקלאי המגדל באדנית בביתו בצל ירוק לעת מצוא, שבשנה השישית ראה ניסים ונפלאות.
היו לו חסכונות בחשבון דולרי בבנק, ובשנה השישית, הוא החליט למכור את הדולרים ולקנות אירו.
ונס נעשה לו ונתקיימה בו הברכה, כי שער הדולר ירד, ופלאי-פלאים נעשו הרווחים שלו, רווח של שלוש שנים בשנה אחת.
ועוד מעשה נורא בר' משה הספסר, שצם שבעה ימים ויצא ומכר את כל המניות שלו בניו-יארק סטאק אקסטשיינז, ועוד הגדיל עשות וקנה בשנה השישית ב"שארט" מניות של הסאבפריים וראה ניסים, ונתקימה בו ואכלתם ישן נושן וגו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2007 10:30 |
|
| |
.
וברצינות:
הבטחת השנה השישית לשומרי שמיטה היא גידול ביבול. לא עליית מחירים בבורסה לסחורות עתידיות בשיקגו, לא עליה של מחירי החיטה בעולם, ולא שינויי שער המטבע.
ההבטחה היא ליבול גדול במיוחד.
הנתונים שהובאו במכתב הפלאי-פלאים בראשית הדיון, אינם מראים שום יבול יוצא דופן. לא מאה שערים ולא עד בלי די. יבול ממוצע, תואם לחלוטין את הנתונים של משרד החקלאות ושל כל גופי הייעוץ למגדלי חיטה בארץ.
יבול השנה השישית המצויין לעיל הוא נס בדיוק כמו זריחת השמש הבוקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2007 13:27 |
|
| |
מואדיב,
רשב"ם על ויקרא פרק כה פסוק כא
(כא) לשלש השנים - לפי הפשט זריעת ששית תפרנס ששית ושביעית. ושמיני יזרעו ויאכלו מתבואת ששית עד תחלת תשיעי' שיתפרנסו מתבואה הנזרעת בשמינית:
אור החיים על ויקרא פרק כה פסוק כא
(כא) וצויתי את ברכתי וגו' ברכה זו אינה בצומח שכבר הבטיח ונתנה הארץ פריה, שהוא גבול שגבל ה' בכחה, אלא שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית (מ"א יז טז), וכשמן אשת עובדיה (שם ב ד ז), והוא שדקדק לומר ועשת את התבואה, פירוש הברכה שיצו ה' תעשה ריבוי בתבואה כדי שתספיק לשלש שנים, הגם שהארץ תוציא צמחה כמדי שנה בשנה, צא ולמד מקב חטים שבעליה, ועיין מה שפירשתי בפסוק (בראשית לג יא) וכי יש לי כל:
מניין לך שהברכה היא דווקא ביתר תבואה, הברכה היא בפרנסה לשישית, שביעת ושמינית מתבואת שישית, איך? לאלוקים פתרונים.
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 30/11/2007 13:28:11
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2007 20:08 |
|
| |
.
מזוהר, חוששני שמה שהרשב"ם כתב, אינו מה שאתה קורא - אל לך לבלבל בין משמעות המלה "לפרנס" בלשון חכמים למשמעותה המודרנית.
בפשטות, כתב הרשב"ם בדיוק את פשט הפסוק: ועשת את התבואה לשלוש השנים = שתבואת השנה השישית תספיק למאכל לשלוש שנים.
גם אור החים שציטת, לא מדבר על עליית מחירים, אלא על שפע על טבעי - שהמחסן לא יתרוקן. שהרי מה היתה הברכה לאלמנה מצרפת - כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר - שימשיך לנבוע מהם קמח ושמן עד שהבצורת תסתיים. אם תבדוק את ההפניה שלו לעצמו, הרי זה בדיוק מה שהוא כותב בבראשית - שהחסר יושלם מעצמו, לא עליית מחירים ולא דבר דומה לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 00:37 |
|
| |
מואדיב,
מהי המשמעות ה'ישנה' לפירנוס ומהי המשמעות החדשה, ומתי השתנתה המשמעות?
מצינו במקומות רבים בש"ס ובמפרשים שפרנסה היא מחיה. "מעמידין פרנס על הציבור", "יעמיד לה פרנס" - אני מבין שפרנסה היא האפשרות לחיות ולא בהכרח בצורה ניסית, אלא בכל צורה וגם בצורה ניסית.
אגב, נוסח ברכת המזון לא הומצא בתקופת בן יהודה והעברית החדשה, כמה ציטוטים נבחרים:
כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל
שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ
רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ.
בְּרָכָה וִישׁוּעָה. נֶחָמָה. פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלה
המובאה שהבאתי מפירוש 'אור החיים', אינה מסבירה שאינפלציה היא צורת הברכה בתבואת השנה השישית, אלא שאין הכרח שהברכה תהיה בגידול התבואה. צא ודמה את מעשה דכד הקמח וצלוחית השמן לברכת הארץ בשנה השישית, היאך תתבצע ההקבלה הנ"ל?
נראה לי שאם תקביל את הסיטואציות תמצא שאין הברכה בגדילה יתירה של תבואה, אלא רק במילוי האסמים, כמו שלא היה כמות גדולה של שמן בצלוחית וריבוי השמן היה רק לאחר אגירתו בכלי אשת עובדיה.. א"כ בימינו שהאסם הוא הבנק והתבואה היא הזוזים, התוצאה של התייקרות המחירים והכנסה כספית מכופלת ומשולשת היא גם בכלל הברכה.
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 09:21 |
|
| |
.
אם במסגרת הדיון כאן, מול נתונים שאביא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומו"פ של משרד החקלאות תובאנה כתבות מ"במשפחה" - אני רגוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 09:24 |
|
| |
איך הנתונים שהבאת מהלמ"ס וממשרד החקלאות סותרים את הכתבה מ"משפחה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 09:59 |
|
| |
.
בשליפה מהירה מהמותן, 9 הערות/תהיות:
1) ליאור, חקלאי שהחליט לשמור שמיטה, נהנה מרווחי עתק בגידול פלפלים בשל קפיצה של פי-6 במחירים בעולם.
לבדיקתך:
א: האם באמת חלה קפיצה כזו במחירי הפלפלים כמתואר בכתבה?
ב: האם מגדלי פלפלים בישראל שאינם שומרי שמיטה נהנו מרווחים מקבילים בדיוק כמוהו?
ג: האם מגדלי פלפלים ערבים בתחומי האיזור - ישראל, הרש"פ וירדן, נהנו גם הם מרווחי עתק כמוהו?
2) "יש מי שמס הכנסה החליט להחזיר לו סכום בדיוק בזמן" - אנא, הסבר לי כיצד ברכת השביעית קשורה למועד תשלום החזרים לעצמאים במס הכנסה.
3) האם שריפה בשנת שמיטה ש"מדלגת" על שדותיו המופקרים של שומר שמיטה, הם בגדר ברכת ה' לשומרי שמיטה?
4) האם ברכתו של הבורא לשומרי שמיטה, שהתבטאה במתן הלוואת מדינה לחקלאים לרכישת טרקטור, ניתנה דוקא לשומרי השמיטה, אוא שמדיניות משרד החקלאות לא הפלתה בין שומרי שמיטה המעוניינים לרכוש טרקטור לבין שאינם שומרי שביעית?
5) האם אזכור התופעה כי שטחיהם של חקלאים ישראלים ירוקים לעומת הצחיחות של שטחי החקלאים הערבים, אינה עומדת בסתירה לכך שרוב החקלאים היהודים אינם שומרי שמיטה, ואילו מנגד - הערבים כלל אינם מחוייבים בכך? האם העובדה הזו נכונה, או שהיא קיימת רק אצל עורך הבטאון?
6) אם לחקלאי שומר שביעית ממושב שובה היו בערב ר"ה תשס"א חובות גדולים, היכן היתה ברכת השנה השישית שלו בשמיטה הקודמת?
7) האם העובדה כי נתוני שערי החליפין והחלת השימוש באירו אינם מדוייקים, צפה ועלה לתשומת לבך?
(החלת השימוש באירו בפועל, היתה רק בשנת 2002, השקתו באופן תאורטי היתה בשנת 1999. נתוני שער החליפין פשוט אינם מדוייקים, ועוד)
8) האם ברכת השמיטה מתבטאת בכך שאחרים מפסידים כשהשובת אינו מפסיד? האם מענק עלחסכון במים הוא ברכת השמיטה שהובטחה לגבורי החיל?
9) האם הסיפור המופלא אודות התפוררות פרחי הגבסנית נכון? בדקת?
עד כאן להפעם. השאר - בהזדמנות אחרת. אז גם אזכיר כי הנתונים שהבאתי - כשהתייחסנו ליבול החטה של מגדלים שומרי שמיטה - הראה כי היבול יוצא הדופן שלהם לא היה יוצא דופן כלל ועיקר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 13:12 |
|
| |
| mzohar כתב: |  | ... נראה לי שאם תקביל את הסיטואציות תמצא שאין הברכה בגדילה יתירה של תבואה, אלא רק במילוי האסמים, כמו שלא היה כמות גדולה של שמן בצלוחית וריבוי השמן היה רק לאחר אגירתו בכלי אשת עובדיה.. א"כ בימינו שהאסם הוא הבנק והתבואה היא הזוזים, התוצאה של התייקרות המחירים והכנסה כספית מכופלת ומשולשת היא גם בכלל הברכה.
|
|
אניח בצד לבינתים את הפילולוגיה, משום שאתה מעלה - שוב בדיון זה - שאלה שכבר הסברתי שהיא קשה לי:
עליית מחירי הקמח היא-היא ברכת השביעית?
איך לא רועדות הידים שכך כותבות - שהקב"ה גוזר רעב על אלפי משפחות של יהודים תמימים וישרי דרך, רק כדי להיטיב עם כמה משפחות ממושב אחד שהחליטו לשמוט את שדותיהם?
זו ברכה? קללה זו!
|
|
|
|
|