|
|
| נשלח ב-3/12/2007 23:53 |
 |
| |
ויקרא כ"ה ספורנו
(כ) וכי תאמרו מה נאכל. וכאשר יסופק זה אצלכם ולא תבטחו שיהיה המעט מספיק באיכות:
(כא) ועשת את התבואה. באופן שתשבע עין מראות ותראו שיספיק הכמות:
נראה שהספורנו פירש שהברכה היא במעי האדם ולא בריבוי התבואה.
לפ"ז אינני מבין מדוע כ"כ קשה לכם להבין שהברכה היא פרנסה (וכהבנתי ברשב"ם שהבאתי לעיל) ולא משנה איך? הרי גם הספורנו לא הבין שמדובר בריבוי גידולים. אלא במציאות שבה תבואת שישית תספיק לשלש שנים. איך? מה זה משנה...
לגבי משמעות המילים ברכה ופרנסה.
רש"י שופטים פט"ו
(יט) תנה לי ברכה - פרנסה
רש"י משלי פ"ט
(יא) ויוסיפו לך שנות חיים - שנים של חיים הם של פרנסה ועושר
מואדיב, הבאמת אתה סבור שפרנסה אינה מחיה?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2007 16:14 |
|
| |
.
ראשית, אני רוצה לסכם את טיעוני בקצרה:
1.
לפי הנתונים במכתבים של גד"ש מבוא חורון, היבול שלהם היה ממוצע בלבד. שום ברכה יוצאת דופן אין בזריעה של 13 ק"ג גרעיני חטה לדונם, ובקבלת יבול של 533 ק"ג גרעינים לדונם.
2.
הברכה המובטחת לשומרי השביעית היא ריבוי יבול, לא עליית מחירים. בעליית מחירים יש קללה לעולם - ביחוד לעניים.
וכעת, אני רוצה להעלות לכאן נתונים על מחירי החטה בעולם:
אני מבקש לשים לב לחצים אותם הוספתי:
שני החצים האדומים, מראים את מחירי החטה בין הזריעה לבין הקציר. אין ספק, המחיר עלה - ולכן גם הכנסות מי שמגדלים חטה - גדלו.
אלא שאנו מסברים על תופעה שהתרשים מראה שתחילתה הרבה לפניכן - וסופה מי ישורנו. לפי הנתונים, מחללי שמיטה הרוויחו הרבה יותר. מי שזרעו בסביבות ראש השנה - הרוויחו הרבה הרבה יותר משומרי השמיטה שקצרו בסביבות חג השבועות - כמו גיבורי החיל מהמכתבים שבתחילה.
אם נוסיף לכך את הידיעות על עליית מחיריהלחם, הפסטה ושאר מוצרי הקמח, נבין עוד יותר כי האנשים העניים לא נהנים מעליית המחירים של החטה בעולם. חכו, נראה מה יקרה למחירי המצות השמורות לקראת הפסח.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2007 16:28 |
|
| |
מואדיב,
מבלי להיכנס שוב לדיון האם הברכה היא רבוי בתבואה או בכל אפשרות אחרת. מניין לך שהברכה צריכה להיות יותר משאר העולם. הברכה אינה נמדדת יחסית לשדות שאינן בארץ ישראל/שדות גויים. הברכה היא ס"ה שתהיה פרנסה למרות שלא עובדים את האדמה בשנה השביעית.
באותה מידה אתה יכול לשאול אף אם ישנה ברכה וריבוי בגידול עצמו, הרי ביל גייטס מרויח יותר.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2007 16:44 |
|
| |
.
חוששני ששוב לא הצלחתי להבהיר את כוונתי:
חקלאי יהודי בארץ ישראל שזרע במהלך חודש אלול וקצר - באיסור - במהלך שנת השמיטה - הרוויח הרבה-הרבה יותר משומרי השמיטה גיבורי החיל.
האם יש ברכה מיוחדת שמחללי השמיטה זכו בה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2007 17:06 |
|
| |
מואדיב,
אני שואל שנית, מניין לך ששומרי השמיטה צריכים להרויח יותר ממחלליה?
אם לנוטרי השביעית ישנה פרנסה והם כבר לא נמצאים במצב של "וכי תאמרו מה נאכל" כבר התקיימה הברכה. זה שאצל אחרים ישנה ברכה כפולה ומכופלת למרות שאינם שומרים תומ"צ, מה בכך, איננו יודעים חשבונות שמיים.
אתה מנסה לסתור את התזה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2008 14:41 |
|
| |
חקלאים ברחבי הארץ דיווחו על עשרות אלפי דונמים של שדות, ועשרות אלפי טונות של יבול תפוחי אדמה ברחבי הארץ שנפגעו בשל הקרה שתקפה את ישראל בתקופה האחרונה. על פי הנתונים הוברר כי בין נזקי הקרה נותרו תפוחי האדמה קטנים וחלקם לא ראויים למאכל. ההערכה היא שעל כל 5 טון תפוחי אדמה פוטנציאלים, אבדו לא פחות מארבעה טון של תפוחי אדמה.
לצד הדיווחים העצובים מחקלאי הארץ, באופן מפתיע ויהיו רבים שאף יאמרו מדהים ו"ניסי" מדווחים אנשי 'אוצר הארץ' כי הקרה "דילגה" על אלפי דונמים של תפוחי אדמה המשויכים ל'אוצר הארץ' ומצויים בנגב המערבי, ואלה לא נפגעו כלל.
באופן מפתיע, בירור העלה כי דווקא ההקפדה של אנשי 'אוצר הארץ' על כללי השמיטה היא זו ששמרה על הפרי.
מוטי שומרון, האגרונום הבכיר של "אוצר הארץ" מסביר: "בשל האיסור לשתול בשנת שמיטה. נאלצו חקלאי "אוצר הארץ" לשתול את פקעות תפוחי האדמה עוד לפני שנת שמיטה ובכך לאפשר לתפו"א לנבוט מוקדם יותר. הפקעות הבשילו והתחזקו וכשהגיעה הקרה היא קטלה רק את הנוף אך לא את הפקעות עצמן, ובצורה זו ניצלו תפו"א מפגעי הקרה ב"ה. זאת בניגוד לשאר חקלאי הארץ הנוהגים על פי היתר מכירה ושותלים כבכל שנה, בסתיו המאוחר – סוף ספטמבר. למרבה הצער כמעט כל החקלאים בארץ, מתמודדים עם תפוחי אדמה קטנים ופגועים ורוב הסחורה הושמדה".
הרב יהודה עמיחי ראש מכון "תורה והארץ" מציין: "זכינו השנה לראות את ניסי הקב"ה, וכיצד, רצונו מנחה אותנו בכל אשר נלך. אני שמח להיות עד ל"נס חקלאי" זה המוכיח עד כמה הקב"ה "גומל לחסידיו". עם זאת אנו מצטערים צער רב עבור החקלאים האחרים בארץ, שיבוליהם ניזוקו בקרה, ומקווים שיפוצו בהקדם ויוכלו לשקם את שדותיהם".
האיסוף של תפוחי האדמה יתבצע בימים הקרובים והיבול יועבר לחנויות "אוצר הארץ" כבר בשבוע הבא. מדובר ביבול של זריעת שישית ולקיטת שביעית, תפוחי האדמה ישווקו דרך "אוצר בית דין" ותהיה עליהם קדושת שביעית. המדובר באלפי טונות של תפוחי אדמה טובים וכשרים למהדרין.
יצוין כי הפגיעה הקשה ביותר של הקרה נרשמה בענף תפוחי האדמה. תפוחי האדמה בנגב המערבי משתרעים על כ-70 אלף דונם. על-פי הערכה, בשל הקרה חלק מהשטחים הושמד לחלוטין ובחלק אחר יהיה יבול קטן ובאיכות נמוכה. עד כה כ-30 אלף טון הושמדו בשל הקרה.
תוקן על ידי mdabraham ב- 07/02/2008 14:42:28
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 16:38 |
|
| |
ראיתי השבוע על לוחות המודעות שנערכת התרמה לחקלאים (כמובן ע"י ועדת רבנים כלשהי). אני מצטט מזיכרוני את לשון המודעה ומסתבר שלא אדייק.
בכותרת נכתב בערך כך 'הם הפקירו את שדותיהם, איך אנו נפקיר אותם?'
עד כאן הכל טוב ויפה, מדוע באמת לא לעזור לשומרי מצוות לשבור את רעבונם?
אך מה שהפריע לי היה הסלוגן שנמרח על פני רוחב המודעה בצורה זועקת: 'בפרשת השבוע שבה (בהר) נאמר "וצויתי את ברכתי" מחוייבים כולנו לעזור להם..'
ואני תמה עד למאד, האם צווינו לתת את ברכתו של הקב"ה - התחת אלוקים אנו? אם הוא ברך אז הוא צריך לתת, אנו מחוייבים במצוות צדקה, אבל להשתמש במניע האלוקי של ברכת ה' לשומרי השביעית בכדי לשדל את התורמים? אתמהה.
מסתבר שאם המגבית תוכתר בהצלחה, יפתח אי מי אשכול כאן שכותרתו תהה בסגנון: 'הבטחת התורה לשומרי השביעית התקיימה ע"י ועד הרבנים...'
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
