ויצא

ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב,האחיזה בעקב מסמלת מלחמת ערמה לא מלחמה ראש בראש ,אלא זינוב מאחור בעורמה בעקב, גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב, האורבים במארב על העי בספר יהושע נקראים עוקבים (עקיבו מים לעי) .         עק"ב ועק"מ שורשים קרובים בומ"ף מתחלפים,כי עקב עינינו עקמומיות ופתלתלות,  גם עק"ש מילה קרובה .     וגם מילת עקב במשמעות סיבה - והיה עקב תשמעון - הוא ל' סיבה ומסובב -סיבוב הוא עקום, גם לשון בגלל המקביל לעקב הוא ל' גלגל -וגללו את האבן מעל פי הבאר,( וכן ל' גלגל החוזר בעולם -שרשרת התגובות לקורה בעולם).      וייתכן שע"כ נקרא איבר זה עקב ע"ש שבו מכים בערמה,-הוא ישפך ראש ואתה תשופנו עקב-כי אינך יכול להתמודד עימו ישירות אלא בעקבה.       וייתכן שהשם יעקב אינו סתם הדבקה למילה עקב אלא הוא לשון פועל עתידי כמו -על כל אח עקוב יעקוב ועל כל רע רכיל יהלוך, והייינו נבואה שצורת הנהגתו של יעקוב בעולם שיעקוב אנשים.       והנה בהושע כתוב בבטן עקב את אחיו היינו שענין אחיזת העקב מסמל עקבה וערמה.וזה שאמר עשיו הכי קרא שמו יעקוב ויעקביני זה פעמים -שאכן נבואה שאמרו עליו מתגשמת.   
אך כשנלחם פנים אל פנים במלאכו של עשיו היה שינוי בהנהגה שוב אין הוא נלחם בעקב אלא בראש והוא מנצח, אז הוחלף לו שם לישראל ,וכשה' מחליף לו את שמו אין בזה נימוק וייתכן ומסתבר שזה גם מלשון ישר , וכן כונו ישראל ישורון ,(ויש רמז בדברי בלעם שאמר תמות נפשי מות ישרים) ואפשר להמליץ על החלפת שמותיו של יעקב -והיה העקוב למישור .

_________________

שני פרושים מר' אברהם בן הרמב"ם

וְאַחַר, יָלְדָה בַּת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, לדעתי שני טעמים, אחד מהם הנגוד הידוע להולדת הבנות והיא נחשבת לעונש.

אָ-סַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. או שראת כי הזיווג שאין בו פרי זרע חרפה היא, כי מה שמכסה על חרפת המשגל היא השגת תכלית הנכבדה בפרי זרע.

לאמשלום

"תנא: עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה, ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה. בעו לסכוניה, מיד – "והנה ה' נצב עליו". אמר רבי שמעון בן לקיש: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו - כאדם שמניף על בנו.

אם אני מבינה נכון את דברי ריש לקיש, נראה לי שהוא מתייחס למילה "ניצב" כמייצגת את ניצב החרב או הסכין, ולכן א-להים נראה כמאיים בסכין על יעקב (ואולי אולי יש כאן גם אירוניה כואבת בקישור מרומז לסיפור העקידה...).
בעוד אני מתלבטת בהבנת המדרש (ואשמח מאוד לפרשנויות נוספות ושונות, שיצליחו להביהר לי את הכוונה כאן),"

כך כתבת


נראה לי שפרשנותך היא אסוציאטיבית  ולא מתקבלת על הדעת .מה פתאם הקב"ה בסיטואציה זו מזכיר לו את העקדה? האם יש  ולו קשר אחד מתקבל על   הדעת לעקדה כאן?הרי ריש לקיש לא דיבר על אברהם אלא דיבר על סיטואציה רגילה ויום יומית של יחסי אב ובן שאדם באופן טבעי מגן על בנו .
הנה פרשנות שמתאימה לנאמר :

"בעו לסכוניה - מחמת קנאה:

[צענערענע,

כתבת - "הרי ריש לקיש לא דיבר על אברהם אלא דיבר על סיטואציה רגילה ויום יומית של יחסי אב ובן שאדם באופן טבעי מגן על בנו".

דומני, שלו היה ריש לקיש מדבר על סיטואציה רגילה ויומיומית של יחסי אב ובן, הוא לא היה נזקק להקדמתו - "אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו".

(אל שאר דבריך אמנע מלהגיב).]

אמשלום

"אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו"

 כאשר נאמר שהקב"ה מניף מניפה כדי להגן על יעקב כהגנת אב על בנו חייבים להוסיף הערה מתבקשת מפני שקשה  לתאר תאור גשמי כזה של הקב"ה ששום תאור גשמי לא יאה לו.
ולכן ריש לקיש כותב שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו.

[צענערענע,

האם את מכירה מקום בו נאמר "אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו" לגבי תיאור "גשמי" של א-להים? אני לא. זה ביטוי מוכר למדי כהקדמה למדרש, המבקר את התנהלותו של א-להים ומתריס כנגדה.]

מספר שאלןת להבנה

אמשלום

דוגמא אחת שסותרת את דברייך:

"פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו, כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם"

בהמשך אביא עוד.

ואשמח אם תביאי לי מקור שכוונת האמור מתריסה כדברייך.

בנות באמת רמה מינמלית בבקשה!!!

[צענערענע,

הדוגמא שהבאת מחזקת את דברי -
הבעייתי בעיני ר' יוחנן אינו ההתעטפות בטלית (שהרי יש מדרשים של חז"ל האומרים שהקב"ה מניח תפילין, למשל), אלא דברי הקב"ה, מהם משתמע שא-להים נותן ביד משה "טריק" שמבטיח מראש את סליחתו, גם במקרים של עבירות חמורות (כאילו נתן לו את הקוד הסודי לפתיחת דלת הכלא, מראש, לשימוש בלתי מגובל).]

אמשלום

בדוגמא הקודמת חסרות המילים "ויעבור ה' על פניו ויקרא"

דוגמא נוספת:
אין לי אלא צרת ציבור. צרת יחיד מנין? תלמוד לומר (תהלים צ"א) 'יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה'. ואומר (בראשית ל"ט) 'ויקח אדוני יוסף אותו' ואומר שם 'ויהי ה' את יוסף'.