|
|
| נשלח ב-6/12/2011 09:36 |
 |
| |
העירו כי פנייתו של יעקב לנשותיו מבולבלת והשחלת עניין המלאך אינה לעניין. חושבני שבנבואת יעקב לא היתה בהכרח הכרה שלו כי זו נבואה. לדוגמה דבריו אחרי הבטחת ה' "הנה אנוכי עימך" התבטא בספקנות "אם יהיה א' עימדי" וכבר פירש הטור שיעקב לא היה בטוח שזו נבואה. כפי הנראה היתה לו איטואיציה עמוקה שיהיה א' עימו אבל לא עטתר מכך. כך גם כעת. בדיוק לאחר שהוא ראה שפני לבן איננו עימו כתמול שלשום, בדיוק אז ה' אומר לו לעזוב. מזל ממוזל? אולי האינטאיציה שלו שהיא עמוקה ומתפרשת אצלו כ(אפשרות של) דבר ה'. את זה הוא מדגים לנשותיו בתכסיסו בעניין הצאון. גם שם האינטואיציה שלו פעלה, וזו היא האומרת לו כעת לברוח. ומי יודע אם לא כל הנבואות כל הן.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2011 11:03 |
|
| |
תלמיד נכונים דבריך- דרך אנשים יר"ש להזכיר בכל דבריהם את שם ה', כמונו היום בכל מצב אנחנו אומרים בעזרת ' אם ירצה ה' וכד' הוכחה לדבריך כי הדבר לא היה נבואה
בראשית פרק כז
(כ) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי:
ה' הקרה לפניו? הוא הלך אל הדיר הצאן ושם ה' הקרה לפניו, ממש. בדיוק כפי מה שאמר לנשותיו הפעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 18:34 |
|
| |
"ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה" וברש"י:וזהו שנאמר ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך. ואילו המקרא מלא בביטוי הזה, רק בפרק במדובר : כג ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות והביטוי הזה מופיע גם במקומות אחרים, אם זה ביטוי שאפילו קל שבקלים אינו אומרו, מדוע הוא חוזר כ"כ הרבה פעמים בתורה, בפרט שלכאורה אין בו צורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 18:45 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | "ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה"
וברש"י:וזהו שנאמר ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך.
ואילו המקרא מלא בביטוי הזה, רק בפרק במדובר : כג ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות
והביטוי הזה מופיע גם במקומות אחרים, אם זה ביטוי שאפילו קל שבקלים אינו אומרו, מדוע הוא חוזר כ"כ הרבה פעמים בתורה, בפרט שלכאורה אין בו צורך.
|
|
מוזר שאתה לא רואה את ההבדל הגדול,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 18:48 |
|
| |
בראשית פרק כח
(יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
למה הכתוב בא לספר לנו מה היתה שמה לראשונה? מה הדבר בא להוסיף?
(כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:
(כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים:
איזה מן תנאי זה? אם לא אז לא?
(ה) וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי:
מה פרוש אלוקים היה עימדי? והיום לא? וחוץ מכך מה זה שייך לתחילת הפסוק?
בראשית פרק לא
(מא) זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים:
מה טענה יש ליעקב אל לבן? את ההצעה לעבוד 7+7 שנים בבנותיו היתה של יעקב,
לאחר מכן יעקב רצה לעזוב- לבן -הציע לו שישאר ויעשה לביתו, יעקב קיבל את הצעתו וקבע את התנאיים, הוא תחמן את לבן,- הדבר כנראה נודע לבני לבן וללבן,
זה שהוא עבד ביושר כפי שצריך אדם מאמין לעבוד, -ראה סיפורו של אבא חילקיהו- מה טענה יש לו על כך על ללבן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 20:23 |
|
| |
ירוחם, כבר המשכורת הראשונה הוחלפה ע"י לבן - לאה במקום רחל. יעקב אמנם קבע אתהתנאים, כלשונך, אבל לבן הפר אותם...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 10:37 |
|
| |
שכני הטוב
אתה מעלה בדעתך כי יעקב אבינו יגיד דבר כזה המתפרש כצער על נישואיו עם לאה, וזאת לאחד שילדה לו חמשה בנים? הרי היא היתה אם הבנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2012 12:06 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | בראשית פרק כח (יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
למה הכתוב בא לספר לנו מה היתה שמה לראשונה? מה הדבר בא להוסיף?
(כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:
(כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים:
איזה מן תנאי זה? אם לא אז לא?
זה לא תנאי- זו מסקנה של פועל יוצא. יעקב אבינו הכיר את הגמרא בכתובות האומרת- כל הגר בחו"ל כאילו אין לו אלוהה. אז אם ה' לא יחזיר אותו ארצה לא"י. ממילא הוא לא יהיה לו אלוקים כאמור.
ולכן הבה ניתן תודה לאנטישמים- אלמלא הם -בני לבן- יעקב אבינו לא היה חוזר . וכך בניו היום!
(ה) וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי:
מה פרוש אלוקים היה עימדי? והיום לא? וחוץ מכך מה זה שייך לתחילת הפסוק?
אתמול ושלשום כשראיתי את פני אביכן- הרגשתי ממנו דחייה- ידעתי כי הוא זה הוא, ואני זה אני, אבל היום פתאום התרגלתי לפני אביכם, איני מרגיש כבר כל דחייה ממנו. אתמול אלוקים היה עמדי- בכל שיח ושיח, היום אני כבר מדבר כמו לבן בראשית פרק לא (מא) זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים:
מה טענה יש ליעקב אל לבן? את ההצעה לעבוד 7+7 שנים בבנותיו היתה של יעקב,
לאחר מכן יעקב רצה לעזוב- לבן -הציע לו שישאר ויעשה לביתו, יעקב קיבל את הצעתו וקבע את התנאיים, הוא תחמן את לבן,- הדבר כנראה נודע לבני לבן וללבן,
זה שהוא עבד ביושר כפי שצריך אדם מאמין לעבוד, -ראה סיפורו של אבא חילקיהו- מה טענה יש לו על כך על ללבן?
יעקב אומר ללבן, את בנותיך מכרת כמו שפחות, בשביל עבודתי,חששתי כל רגע אולי עבודתי פתאום לא ימצא חן בעייניך ותבטל את כל העיסקה. וגם לאחר שהייתי כבר חתך לשתי בנותך, בנוסף היותי אחיינך, התנהגת איתי כלאחרון העבדים
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2013 21:24 |
|
| |
בראשית פרק כח
(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
שמתי לב כי הרמב"ן לא כותב כל פרוש לפסוקים הללו. בעוד הפרשנים האחרים מאריכים.
נזכרתי כי הרמב"ן מגלה לנו בפרשה הבא.- כי הוא שינה הרבה מפרושיו לאחר שעלה ארצה.
מי יודע את הסיבה שבגינה הוא לא פירש?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 12:41 |
|
| |
הצעות תיקוני נוסח לפרשת ויצא:
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2014 12:48 |
|
| |
ירוחם, עמדת על בעיית בית אל וירושלים, אני מאמין שכהני בית אל הסתמכו על הפסוקים הללו כדי להוכיח שבית אל היא המקום אשר יבחר ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2014 19:17 |
|
| |
בראשית פרק כח (י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
רש"י בראשית פרק כח פסוק י
ויצא יעקב מבאר שבע - לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן (רות א ז) ותצא מן המקום, האמור בנעמי ורות:
נכדיו בעלי התוספות דוחים באלגנטיות את פרשנותו היפה אבל בהחלט לא הגיונית ונכונה.
דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק כח פסוק י
(י) ויצא יעקב. לפיכך פרשה זו סתומה מפני שיצא בצנעא מפני עשו:
נשאלת השאלה אם כם למה הכפילות?
בראשית פרק כח
(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ
רש"י ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז טז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית.
יעקב בן 77 רק עכשיו מצא את הזמן לתקן תפילת ערבית?. אבא יצחק היה בן 38 שתיקן תפילת מנחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2014 19:42 |
|
| |
ירוחם,
השאלה האם יעקב תיקן אותה כתפילת רשות או חובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2014 19:50 |
|
| |
מ
השאלה היא למה הוא תיקן אותה רק בגיל כך כך מאוחר. תפילת ערבית היא תפילת רשות ולא חובה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2014 20:05 |
|
| |
לירוחמשמ - אענה בחדא מחתא לשתי שאלותיך:
1) לגבי "ויצא... וילך", חז"ל (=רש"י) לא סתם דרשו, אלא מפני שאין בתנ"ך עוד ביטוי שכזה: אחרי "ויצא" מתוארת הפעולה הבאה, למשל: וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם או וַיֵּצְאוּ כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה ועוד - "ויצא... וילך" זו אכן כפילות, שבאה להדגיש את יציאתו לגלות.
2) ומכאן לשאלתך לגבי תיקון תפילת ערבית - כאן ברור שכוונתם היתה לתיקון תפילה לגלות (=היא שעת הערב) ויעקב הרי עכשיו יוצא לגלות שלו... וכך גם יש לפרש "מזכירין יציאת מצרים בלילות" ודוק.
|
|
|
|
|
