|
|
| נשלח ב-16/11/2007 13:57 |
|
| |
פרשתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2007 14:03 |
|
| |
שינה נעימה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 18:01 |
|
| |
קרל פופר: תאוריה מדעית היא זו שמציעה את המודל להפרכתה.
ומה מגדיר את ההגדרה של פופר כמדעית?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 19:09 |
|
| |
יעקב
פופר מן הסתם לא טען שהגדרתו היא מדעית , אלא פילוסופית.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 19:34 |
|
| |
יעקב ומציץ,
חכו רגע, אני רץ לחפש במזווה שלי הגדרה לתיאוריה פילוסופית.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 19:54 |
|
| |
אהמממ
אני משוכנע שהפילוסופים יהיו מאד מאושרים מכך שהוצאת את הפילוסופיה מתחום מדעי הרוח......
המשחק הזה בהגדרות פילוסופיות למדע הוא סובייקטיבי למופת. איך ניתן לתת הגדרה לדבר שמעצם מהותו הוא אינו מקובע ומשתנה לפי הידיעות וההנחות הפילוסופיות שבכל דור. במצרים העתיקה היה מאד מדעי להניח כי כוכב השביט הינו "חיצו של אנוביס" או קרע בוילון של הרקיע השישי, והיה מאד לא מדעי להניח כי כוכב (שכידוע הוא מהשכלים הנבדלים....) חולף על פני השמים (הרי הכוכבים קבועים ברקיע....). התאוריות המדעיות של העת העתיקה היו מדעיות לא פחות מתורת היחסות והקוונטים, מאחר והן היו מבוססות על תצפיות והסקת מסקנות בכלים האנושיים המקובלים. השינויים שחלו במשך שלושת אלפי השנים מאז היו בידיעות ובצורות ההסתכלות והחשיבה, וכל דור מגדיר את המדע לפי מוסכמותיו הוא.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 19:56 |
|
| |
תאוריה - השערה, הנחה, סבירות וכו'.
+
מדע - ידע מציאותי/עובדתי שהוכח.
=
תאוריה מדעית - השערה שאם יערך ניסוי יוכח X.
[ולכבודו של השכן:
תאוריה - השערה, הנחה, סבירות וכו'.
+
פילוסופיה - עיון והעמקה בנושא (בד"כ בדרכי הטבע ובתכונות העולם).
=
תאוריה פילוסופית - השערה שלאחר עיון והעמקה יסתבר ש...]
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 19:57 |
|
| |
חברים,
כדי לעשות קצת סדר אני מציע שנסכים על הנחת עבודה: "מדעיותה" של תיאוריה איננה קשורה כלל במידת נכונותה. זה שמישהו אמר "שטויות" זה לא אומר שהתיאוריה שלו אינה מדעית, ומנגד - הרבה טענות אמת יכולות לעלות דווקא בדיסציפלינות לא-מדעיות (ואפילו בד\תיאולוגיה!) - מה שלא הופך אותן לחלק מן המדע.
לנדון דידן:
על פי המבחנים הקלאסיים בפילוסופיה של המדע - פופר, קון ושות' - תיאוריית "התכנון החכם" עשויה בהחלט להיחשב לתיאוריה מדעית. היא ניתנת להפרכה מצד פופר, כי תוכל להצביע אל תופעות בטבע ש"מתכנן חכם" לא היה יוצר, ובכך להפריכה; ומצד קון, אתה יכול להציע היפותזה טובה ממנה, המסבירה את התופעות באופן מקיף ו"חסכוני" יותר.
התיאוריה עצמה רואה את עצמה כאלטרנטיבה לתורת דארווין דווקא משום שזו האחרונה אינה מצליחה, על פי הנטען, להוות היפותזה משכנעת כל צרכה.
לכאורה, היא גם סובלת את האפשרות של "תכנון חכם" שאיננו כולל כל היבט של התגלות וכד'; היא גם סובלת את האפשרות של "מתכננים חכמים".
למעשה, היא נשמעת כמעט כתיאוריה דיאיסטית - שהיא תיאוריה פילוסופית, לא דתית - אך גם לא מדעית.
אם אכן אני צודק, שמא היה מקום לאסרה לא מצד התיקון הראשון לחוקה (הוראת דת בבית ספר ציבורי), אלא פשוט מן הטעם שמקומה לא יכירנה בשיעורי מדע כי אם בשיעורי פילוסופיה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 20:16 |
|
| |
השכן,
יולי תמיר רוצה לקשור מימון בתי ספר חרדיים להתחייבות על תוכנית הליבה
שמוכתבת ע"י משרד החינוך. בינתיים מקבלים החרדים מימון בלי לעמוד בדרישה
זו.
נדב,
ניסיתי להתלוצץ ולא עלתה בידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 20:54 |
|
| |
אידך גיסא
מה עם מיתולוגיה יוונית (ניתן להפריכה , על ידי סיור בהר אולימפוס) ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 21:29 |
|
| |
אידך_גיסא:
הדברים שכתבת אינם נכונים בעליל.
מדעיותה של תיאוריה בהחלט קשורה למדת נכונותה. הפילוסופיה של המדע שואבת את כוחה בעיקר מפני שהיא הוכיחה את עצמה. זאת אומרת, על פי הכללים שהציבו הפילוסופים של המדע, (הם הכללים שתיארתי בהודעה המקורית שלי) אפשר להגיע לתובנות נכונות ואמיתיות. (בכדי לדעת איך מגדירים תיאוריה כאמיתית, עיי"ש.) קשה מאד לאדם לדבר שטויות אם התיאוריה שלו היא מדעית. היינו אדם שערך אלפי תצפיות ועל פי תצפיות אלו הגיע לתובנה בסיסית שמסבירה את כל התופעות הללו, אולי הוא לא צודק, אבל שטויות כמעט ברור שזה לא.
זה שהרבה טענות אמת יכולות לעלות דוקא בדיסציפליות לא מדעיות זה ברור. למשל אני יכול לומר שאשתך מבשלת צ'ולנט מעולה וזה יכול להיות נכון, למרות שנניח היא רק בישלה צ'ולנט שני פעמים בחייה.
תיאוריית התכנון החכם היא בהחלט לא מדעית. זה לא אומר שהיא לא צודקת. עיקר הטענה של התכנון החכם הוא כי יצורים אורגניים כל כך מורכבים שאבולוציה לא היתה יכולה לייצר אותם. היינו שתיאוריית התכנון החכם שוללת מציאת סיבה בסיסית לתופעה מורכבת. גישה זו היא אנטי-מדעית לגמרי.
אחת ההוכחות של האבולוציה היא בדיוק הנקודה שהזכרת, היינו שאם היה מתכנן חכם הוא לא היה מייצר את הדברים כמות שאנחנו מוצאים אותם. למשל ריאה אחת של הנחש היא צמוקה ולא שימושית. אם היה מתכנן חכם הוא היה מייצר נחש עם ריאה אחת בלבד ולא שתי ראות שאחת מהן לא בשימוש. (פעם היו מביאים ראיה מתוספתן, היום אומרים שהיא כן נצרכת.)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 21:32 |
|
| |
הרהורי על אבולוציה:
א. כל חידושי המדע המודרני: יחסות, קונטים, ביולוגיה מולקולרית, טבלה מחזורית כל הישיגי הכימיה והרפואה, אלקטרוניקה, אסטרופיזיקה, ואפילו פילוסופיה לסוגיה - אין להם דבר וחצי דבר עם האבולוציה.
היא לא הוותה נדבך קל שבקלים שהביא לתוצאה מסוימת ואינה עד היום אלא מיתוס לא יעיל.
כיון שכך מאמיניה מתיחסים איליה באדיקות כמו לדת
למשל : כמעט בכל סרטי מדע שמתארים את עולם החי, הקריין המלווה את הסרט על הדגים או הזבובים או הפרחים וכו מרגיש צורך להשתמש במילה התפתח התפתחות לפחות כל שני משפטים שמא נשכח מאין באנו. זה ממש הרבה יותר גרוע מחסיד שוטה שחושב שכל שני משפטים צריך להזכיר את הרבי שלו.
ביתי שתחיה מנויה על עיתוני מדע לילדים, ובכן בעיתונים אלו וגם בצהובונים ידיעותמעריב מידי פעם מתפרסמים ידיעות שהנה הנה שוב מצאנו את שרידיו של דינוזאור פלוני או אדם קדמון אלמוני.
שמתי לב שאף פעם באותם כתבות לא מופיעה שום תמונה שבה הראו מה מצאו.
פוחדים להראות לציבור שמה שנמצא אינו אלא שבריר עצם שאם מסתכלים במיקרוסקוף ולוקחים בחשבון עוד שתים עשרה תיאוריות או אז יוצאת התגלית החדשה.
כאשר מופיעים מידי פעם בטלויזיה אנשים שעיסוקם המרכזי הוא אבולוציה ו/או דינוזאורים הם תמיד נראים בעייני אנשים לא רצינים או בינונים למצער. זה עצמו נובע מכך שלתיאורית ההתפחות אין בעצם כל חשיבות והשפעה על המחקר המדעי.
יש לי תמיד את ההרגשה שגם אם היו פעם דינוזאורים - עובדה שבעיני כאדם מאמין אינה מעלה ואינה מורידה - הם היו נראים לגמרי אחרת מאשר מראים בעיתונים בטמבלוויזיה ובפארק היורה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 21:58 |
|
| |
נחנומה תנסי ללמוד רפואה בלי אבולוציה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 22:10 |
|
| |
| chouteng כתב: |  | אחת ההוכחות של האבולוציה היא בדיוק הנקודה שהזכרת, היינו שאם היה מתכנן חכם הוא לא היה מייצר את הדברים כמות שאנחנו מוצאים אותם. למשל ריאה אחת של הנחש היא צמוקה ולא שימושית. אם היה מתכנן חכם הוא היה מייצר נחש עם ריאה אחת בלבד ולא שתי ראות שאחת מהן לא בשימוש. (פעם היו מביאים ראיה מתוספתן, היום אומרים שהיא כן נצרכת.)
|
|
צ'וטנג
האם זו אחת ההוכחות של האבולוציה? שבמקרים בהם לא עמדנו (עדיין?) על חכמתו של המתכנן, סימן שהוא אינו קיים?
במילים אחרות, ההוכחה הזו רק מוכיחה שהמתכנן לא היה חכם בינוני, כי אם הוא היה כזה, מדוע הוא עשה פשלות שטיפש עושה כמותן. אחת מן השתים, או שהוא היה טיפש גמור, וזה לא מסתבר שהרי הוא ברא כזה עולם יפה. או שהוא היה חכם גדול, ולא עמדנו על חכמתו ממעשיו.
מאמיני האבולוציה בחרו להוכיח מכך שלא היה מתכנן. לטעמי, המסקנה הזו לא נגזרת מההוכחה, ואין כאן אלא ביטוי למשאלת לבם, להוכיח שלא היה מתכנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2007 22:11 |
|
| |
תורת התכנון התבוני אי אפשר להפריכה , אבל יתכן שאפשר להוכיחה . להפריכה אי אפשר שכן יצורים תבוניים אינם כפופים לחוקיות ואי אפשר לצפות את התנהגותם , במובן זה מדובר בתורה לא מדעית , כי היא בעצם אומרת שהכל שרירותי ואם היא נכונה הרי שאין טעם לחקור את ההיסטוריה של כדור הארץ או של היקום . פשוט , ברגע מסוים החליט המתכנן לשים הכל במקום . כלומר לא מדובר כל כך בתיאוריה כמו בהיפוכה של תיאוריה .
עם זאת , תומכי התיאוריה טוענים שבידם כלים שמאפשרים לבחון אם משהו יכול היה להתפתח ללא תכנון . אם יש ממש בטענות אלה , אולי באמת ניתן להפעיל את המבחנים ולהיווכח שעולם החי לא היה יכול להיווצר ללא תכנון . אם יש מבחנים כאלה והתוצאה היא שלילית, אין שום סיבה לומר שלא מדובר באמת מדעית .
לדעתי, השאלה אינה מופשטת , אלא עד כמה הטענות הללו עומדים באמת באמות מידה מדעית (שזהו עניין הנתון להכרעת מומחים מתחום מדעי החיים) .
_________________
|
|
|
|
|