מהי תיאוריה "מדעית"?

גם הם תלו את השאלה במציאות פיזיקלית (הם לא ידעו על אינרציה , אז הם הניחו באופן טבעי שתנועה ביחס למערכת שבו הכל נוטה למנוחה , היא תנועה מוחלטת ) וסביר להניח שאם הם היו מתעדכנים באשר למציאות הפיזיקלית , היו מגדירים סיבוב ביחס למערכת אינרציאלית כסיבוב מוחלט (ואם אני מבין נכון , עקרון מאך לא משנה כאן דבר)  . לדעתי ברור שהפירוש הנכון של הויכוח הוא ביחס למציאות פיזיקלית שקובעת הגדרה "טבעית" לתנועה . ובדיוק כפי שכאשר אנו נמצאים על כדור הארץ הדבר הכי טבעי מבחינתנו הוא להגדיר מנוחה ותנועה , ביחס לכדור הארץ ולראות בבניינים וכו' גופים הקבועים במקומם , כך טבעי להסתכל על כל מה שמחוץ למערכת השמש כקבוע במקומו וכך יש לפרש את הויכוח.

_________________

שליחה על הסטיה אבל אסור למנוע טוב מבעליו.
לפני זמן מה הזדמנתי לבית כנסת במדינת הים ומצאתי שם את ספר התכונה לר' חיים ויטאל. את הספר הוציא יהודי מירושלים בשנת תשסה והוא הוסיף נספח לספר להוכיח שקופרניקוס טעה, ובתחילת הנספח הוא מלין על בתי הספר החרדיים שמלמדים את שיטת קופרניקוס שהיא בניגוד לדעת חז"ל והראשונים.

מציץ,
אבל אם השאלה היא ביחס למה נקרא 'טבעי', אז שוב אין לנו כאן עניין בויכוח אמיתי. מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, וכל אחד מגדיר טבעיות לפי שיטתו. עדיין יש כאן שתי מערכות צירים ותו לא מידי. מה טעם להגדיר כאן את הויכוח כאילו הוא עוסק בפיסיקה, כשאין לו שום נפ"מ פרט לנוחיות.

תרשו לי להכניס סוס חדש למירוץ: מה עםמדעי הרוח? האם הם לא מדעים? נני, למשל, שתיאורית 'המתכנן החכם' איננה ראויה לבוא בקהל מדעי הטבע, אך אם היא תיאוריה פילוסופית, האם בית המשפט האמריקאי לא צריך היה להכיר בה כלגיטימית, ולקבוע כי הוראתה אינה מנוגדת לתיקון הראשון לחוקה?
אני יודע שמבחינת בית המשפט האמריקאי מדעי הרוח אינם מדע, כי באנגלית המונח sciences מתייחד רק למדעי הטבע. אבל התיקון הראשון לחוקה אינו מחייב ללמד רק מדע דווקא, אלא רק אוסר (לכאורה) ללמד דת.

פע"ס

מיכי

אני אומר שהויכוח בין קופרניקוס (או לפחות גלילאו) לבין מתנגדיו היה על משהו פיזיקלי , לא על הגדרה, מבחינת ההגדרה על שניהם היה מקובל אותו קריטריון לטבעיות .

_________________

פרש על סוס, השאלה היא איזו ערך יש לה כתיאורייה פילוסופית חוץ מחיזוק אמונות מסוימות על היווצרות המינים.
תומכי התיאורייה דווקא טוענים שיש לה אישור ממצאים בטבע ומבחינה זאת אין הבדל בינם לבין אבולוציוניסטים (שתי התיאוריות אינן מדעיות במובן של מדעי הטבע וזה כשלעצמו לא שולל את ערכן).
ההבדל שכן קיים הוא שלא משנה מה נגלה לעולם תהיה אפשרות לטעון שמתכנן חכם תכנן את החיים על פני כדור הארץ
ולעולם תומכי התאורייה ישארו בדעתם בגלל המוטיבצייה הדתית שעומדת ביסוד הטענה (יורים כדור ואחר כך מציירים מטרה).
לעומת זאת האבולוצייה אינה דתו של איש והיא נוצרה כתוצאה של בדיקת תצפיות ועובדות (נכון שיש לה השפעה רבה על השקפת העולם והתרבות המודרנית אבל לא זה מה שהביא לקבלתה על ידי רוב החוקרים בתחום).

נעשה,
זה לא תמים במקצת?

למה תמים? האם עצם זה שיש ויכוח בין שני צדדים אומר ששניהם נמצאים באותה מדרגה?

_________________

אידך גיסא,

גם אם נייחס לביולוגים שמצדדים באבולוציה כוונות זדוניות לפגוע ביהדות ובנצרות אין צורך להתגולל עליהם בשל כך, שכן הדיון הביולוגי אינו עוסק בשום דת אלא בעובדות הביולוגיות ובאינטרפרטציה שלהן. לכן גם אם הביולוג הוא אפיקוירס להכעיס כדוגמת דוקינס בהחלט יתכן שהביולוגיה שלו ראויה לשמה.

לכל המתדיינים כאן, רבותי,

העיסוק בפילוסופיה של המדע ובתקפותן של תיאוריות מתנהל בעיקר בין פילוסופים ולא בין מדענים. אלה האחרונים חפים מידע פילוסופי (בדרך כלל), והם עוסקים בשלהם על פי שיטות עבודה שהתפתחו במקצועם ואשר נבחנות במבחן התוצאה דהיינו בקידום הביולוגיה, הכימיה וכו'. אם אפשר לדרוש מהם יותר אני לא יודע.

לכן לדעתי הדיון הפילוסופי אינו רלוונטי לשאלה מה יילמד בבתי הספר. בשיעורי ביולוגיה מלמדים בדרך כלל מבחר של נושאים בביולוגיה על פי בחירת ביולוגים, והתכנון התבוני לא שייך לשם כי אין ביולוג ראוי לשמו שתומך בתורה זו. כל זה בלי קשר למה שנכון על פי הגדרת הפילוסופים, כי השאלה הזו היא קשה מדי, לא רק בביולוגיה ובכימיה אלא גם ביהדות.

תוקן על ידי אבהו ב- 19/11/2007 19:19:18

את התגובה הזו התכוונתי לכתוב באשכול על הרבי מאיזביצה שעזב את קוצק, אבל דומני שגם כאן היא רלוונטית.

נראה שאי אפשר לתת הגדרה מדעית ל"מדעיות", כמו בהרבה קטגוריות אנושיות אחרות. לפעמים נפקפק במדעיות של עשיה בגלל חשדות בכנות של המדען, לפעמים היכולת שלו עלובה כל כך עד שאין להתייחס ברצינות למעשיו, גם אם יש להם מתודה ראויה,  ולפעמים דווקא פעולה לא שיטתית אבל מבריקה יכולה להתקבל כמדע בגלל תוצאותיה. העשיה המדעית היא הרחבה שיטתית ונטולת פניות ככל האפשר של תהליך הכרת העולם שכל אחד מאיתנו מבצע מלידתו, אבל השיטתיות היא תלוית תרבות והפניות הן משהו שקשה לאמוד. מיימוני הביא כאן פעם ציטוט יפה, שאמונות טפלות הן נסיון ליצור מדע ללא ביקורת מספקת.

האם עולה מתוך הקושי להגדיר מדע, שכל השקפה או טענה יכולות להכנס תחת כנפיו? דומני שלא. בהשאלה מתחום שבו שוררים ויכוחים דומים, יש הרבה מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע אם פלוני הוא יהודי - במובן הלאומי, לא ההלכתי - אבל ברור שהדלאי למה אינו כזה. באופן דומה, התכנון התבוני הוא מקרה קלאסי של גישה לא מדעית, משום שהוא מייצג את סוג ההסברים שהמדע מפורר ומחליף כבר כמה מאות שנים. הסברי ה"איש הקטן" (או הגדול) הם התוצר המיידי של האינטואיציה הילדותית, כשהיא מתמודדת עם תופעות הנופלות מחוץ לתחום המדידה וההיקש שלה, כמו כוח המשיכה, מחלות, מגנטיות או ליקויי מאורות. זוהי ברירת המחדל של "השכל הישר", בשבתו כאיש המערות בירכתי המוח.

האמור לעיל מתייחס רק לתכנון התבוני בגרסאותיו הנוכחיות (אלה שזכיתי להכיר), ולא בכל צורה אפשרית שלו. הייתי שמח מאד לקרוא מחקרים שמנסים לחשוף את תכניותיו/ה של המתכנן/ת, את השרטוטים המקדימים, את הרעיונות שנבחנו ונזנחו למימוש מערכות משכפלות, את ההקבלות בין בעיות בפיזיולוגיות של יצורים שונים, לבין ליקויים במערכות הנדסיות גדולות תוצרת האדם ועוד כיוצא באלה עניינים אשר יורדים לעומקו של התכנון. כל עוד הדגש הוא על תבוניות, זה לא מדע.

תוקן על ידי dfl ב- 20/11/2007 5:40:08

אבהו,
זה נכון גם להיפך: ייתכן שמישהו ייתן הסבר ש"במקרה" משרת את הדת, ואולי גם לא במקרה אלא מתוך מוטיבציה דתית ברורה, אך כח השכנוע שלו נובע מביסוסו המדעי וכו'; האם יש לפסול אותו בשל כך מלבוא בקהל התיאוריות המדעיות?

אני לא טוען שזה נכון לגבי תיאוריית 'התכנון התבוני'. כפי שיכולת להבין מהודעותי הקודמות, גם אני סבור שאין זו תיאורייה מדעית, ואני נוטה להסכים עם טענת 'פרש על סוס' שזוהי לכל היותר תיאוריה פילוסופית (אינני נכנס לשאלתו אם מדעי הרוח הם מדע). אני מעלה כאן את הדברים רק כדי לחדד את הגדרותינו.

א"ג

תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 20/11/2007 10:37:39

תיאוריה חדשה עשויה לאחד כוח המשיכה עם שלשה הכוחות האחרים.

http://www.newscientist.com/channel/fundamentals/dn12891-is-mathematical-pattern-the-theory-of-everything.html

ציטוט מהמאמר:


The crucial test of Lisi's work will come only when he has made testable predictions.