איסור נורת להט בשבת - משום לא תבערו אש?

בע"ב,
אם תתיר חשמל תתיר בזה האזנה למוסיקה ולרדיו, גלישה באינטרנט ושיחה בטלפון, ובקרוב אפילו נסיעה ברכב חשמלי.  רבים מבני האדם יוכלו לבצע את עבודתם בשבת.  במה תהיה אז השבת שונה מהחול?  אין להשוות כלל שינוי כזה לשינוי שגורמת הדלקת אור ע"י שעון שבת, שבסה"כ יש בו קצת יותר נוחות מהשארת נרות דולקים.

ירוחם,
האם אתה מסכים שהכלי השלישי מבשל את התה במציאות, אבל לא בהלכה?  האם אתה מסכים שהסיר בולע את טעם המאכל המבושל בו בהלכה, אבל לא במציאות?  באותה מדה יכולה אש הלכתית להפיץ אור וחום מבלי לכלות את החומר שעליו היא פועלת (שאגב דווקא מתכלה באטיות במקרה הזה, מה שגורם לחוט הלהט להנתק בסופו של דבר).  אם אתה ממש רוצה, אתה יכול לקחת דוגמה מהאש שראה משה רבנו: הסנה בוער באש ואינו מאוכל.

גם וגם
הסנה של משה- היא הנותנת. למשה זה היה דבר לא נורמלי. שחייב בדיקה.

בישול בשבת- יש אפשרורות שונות להרחבת  בישול- מכיוון שיש בכל ההרחבות משהו מבישול,
בנורת ליבון אין אש. ברוב המכשירים האלקטרוניים אין ניצוץ ואין אש. אתה רוצה לאסור מפני צביון וכד' אין בעיה או אולי כן. אבל כאדם חושב תקרא לילד בשמו.

לפני כמאה שנה כשהחלו אנשים טסים באוירון, נשאל הרוגצ'ובר. האם יש להגיד תפילת הדרך בטיסה?
דרך זה מלשון דריכה. אדם הולך ודורך - ולכן זה דרך. אבל במטוס  זה לא דרך.
תשובתו של הגאון היתה, יש פסוק במשלי- דרך נשר בשמיים.
כשפוסקים הלכות ואיסורים יש להסתמך גם על משהו ולא רק על תחושות בטן ומוח

אין לי שום ספק, שכאשר הגיעה שאלת החשמל בשבת , לפתחם של פוסקי הדור, הם לא יצאו מנקודת הנחה לחקור האם זה אסור או מותר, אלא יצאו מנקודת הנחה שזה ודאי אסור, והמאמץ ההלכתי היה רק לחפש מהיכן אפשר לדון ולאסור. וזאת משום שבעולם עם חשמל, התרת עשיית מלאכות ע"י חשמל, פירושו למעשה הוא, ביטולה של השבת. וכבר שמעתי לפני שנים רבות תובנה מפי הגאון רבי מנדל שפרן שליט"א, שכל דבר, שאנו משוכנעים שאם היה קיים בימי חז"ל, הם היו אוסרים אותו, הרי מוטל עלינו, ויש בידנו הכח לאסרו.

בר בי רב
תענה לי בבקשה על הדוגמאות שהבאתי ביחס לצביון השבת.

_________________

 בר  בי רב
מענין אף אחד כאן הרי לא דיבר על לעשות עבודה בחשמל בשבת.
מזגן היה בתקופת האבות? מקרר היה בתקופתם, הרי אין לך כל בעיה לפתןח את המקרר בשבת וכתוצאה מכך החום נכנס ומפעיל את הטרמוסטט והוא את המנוע בשבת.
יבוא ויעידו חסידי ניו יורק, איך הם חוזרים מבית הכנסת בליל חורף קר כשהבית מוסק, ואם פתיחת הדלת, נכנסים כל המשפחה עם אגוט שבת, ומפעילים את החימום, שלפעמים זה אש ממש של גז.
מישהו ראה בזה בעיה חוץ מכמה אויבער פרומערס
אתה בטוח ששמעת באזנך מהרב שפרן את מה שכתבת?
אני מכיר אותו יהודי גדול ויקר, קשה לי להאמין שהוא אמר את זה.

לירוחםשמ
נכון אתה צודק אין נפק"מ אם זה עבודה קשה או לא וזה מה שכתבתי והבאתי ראייה מהמחט.
שנית אל תשכחו כולם שיש גם מושג של עובדא דחול שבשביל זה אסור לעשות הרבה דברים שבעצם מותרים וזב האיסור היחיד שבהם וא"כ אין לך עובדא דחול יותר מלהדליק מכשירים חשמליים בשבת כביום חול.

ירוחם,
דבר לא נורמלי, אבל בכל זאת אש...
הנקודה היא זו: לגיטימי שיהיה פער בין מושג האש שלנו לבין גדרי האש ההלכתיים, כשם שיש פער בין מושג הבישול שלנו לבין גדרי הבישול ההלכתיים.  ברור שנקודת ההתחלה של הגדרים ההלכתיים היתה בנסיון לתאר אותן תופעות, אבל כיוון שהגדרים לא משתנים והתופעות כן נוצר עם הזמן פער.  כיום הפער הזה הוא עובדה, וכל נסיון למחוק אותו יחייב פירוק ובניה מחדש של המערכת ההלכתית כולה.  זה ניתוח שלא בטוח שהחולה ישרוד אותו, אבל בטוח שלאף רופא אין אומץ לנסות.

אני קורא לילד בשמו: הגדוילים אסרו חשמל כדי לשמר את השבת ולא משום שהוא מטבעו אסור בשבת (אם יש בכלל דבר כזה).  כיצד לעשות זאת מבחינה למדנית - לכך יש אלף שיטות, אבל המטרה צוירה מראש על הלוח והעיגול סומן סביבה.  את השרץ אפשר לטהר או לטמא בק"ן טעמים, וחכמים עושים את השיקול שלהם אם לבחור בטעמים המטמאים או המטהרים.

ירוחם

בר בי רב צודק, זוהי גחלת של מתכת שהמבעירה חייב משום מבעיר. החילוק שלך אינו נכון, גם הסליל של נורת הלהט מתכלה לאט לאט. לנורה יש אורך חיים מוגבל כידוע לכל מי שמשתמש בה ואין לו חצרן שמחליף במקומו את הנורות השרופות.

גם וגם
לפי מסקנתך כל האיסורים שאינם מבוססים על התורה או על הראשונים, יסודה בהשקפת עולם או יותר נכו במבט של הגודוייל על מה שראוי ומה שאינו ראוי.
ואם הדורות השתנו וההשקפת השתנו, וכש רבי משה פיינשטין גר בניו יורק בסביבה עשירה  ומוקף באנשים עשירים מחברת שפע, יפסוק אחרת, מגודוייל אחר שחיי  בארץ ישראל חיי צנע מוקף אנשים המסתפקים במועט, ולא חשופים לשפע האמריקאי ואורחותיו. הם שניהם יביטו על צביון השבת בצורה שונה.

מאיר
יש חוק שימור החומר- כלומר שו דבר בטבע אינו הולך לאיבוד, אם משהו נשרף החומר אינו הולך לאיבוד, אלה משנה צורה והופך לגז לאפר וכיב', אם אוספים את הכל משקל הבסיס שוה למכלול שנאסף.
הסליל של הנורה - מתנתק לא מכיון שהוא נשרף- אם ישקלו את הסליל לפני -ואחרי המשקל יהיה שוה. הנתק נגרם בגלל התעיפות החומר.