איסור נורת להט בשבת - משום לא תבערו אש?

גם וגם
אין לי כל ספק. כי לא כל פסיקה מתבססת על מקורות הילכתיים מובהקים וברורים. לא זה האשכול לנושא. אבל הש"ס הראשונים ובעיקר האחרונים, פסקו הלכות לפי מקום מגוריהם, והשקפתם הפרטית, שבאופן אוטומטי הפך להשקפה תורנית.
לא היה צריך צריך לפסוק אחרת, היה צריך לפסוק לאחר בדיקת הנושא, בצורה יסודית. ולא להסתפק לברך על האש מול נורה חשמלית,
כשאדם לא מקפיד על מוצא פיו ומה שהוא אומר בברכה- הוא יכול לפסוק כך.
הברכה היא בורא מאורי האש  ברבים- ולא מאור האש ביחיד  ולכן הדין -באבוקה.
צויבל
הסיפור שלך ממחיש עד כמה רדודה ידיעותיו של הרב, על המוקיון אני לא מדבר.
פלטה שבת זו היא אש ממש. ספירלת החימום שבתוך שתי או שלש  אבני שמוט מתלהטים ושורפים. היות והן באויר. ולא בואקום כנורה.

על מנת להחזיר את הדיון לנקודה העקרונית שממנו יצא, ולנטרל את השאלות הפיזיקליות לגבי נורת ליבון:
מה לגבי LED? (דיודה פולטת אור)
מקור האור שנוצר ב- LED אינו התנגדות חשמלית אלא פליטת פוטונים (אלה ה"חלקיקים" מהם האור מורכב) במישרין כתוצאה מהזרם החשמלי המסופק.

יוסי
המקור לאיסור היא נורת -הלהט- שהיא היתה הראשונה.
 אם היא אסורה, הרי כל היתר המותרות כביכול, גם אסורות.- מפני מראית עין.

בן איש אחד

התכוונתי כמובן אליך, מקלדתי היא שבגדה בי.

מקור להגדרת נורת ליבון כגחלת של מתכת הביא רבינו מיכי בעבר מתשובתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך לשמו ולזכרו תאוות נפש.
http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=3#R_11

ירוחם,

א. "והסנה בוער באש והסנה איננו אוכל", הפלא הוא שהסנה לא אוכל, מניין לך שלא הייתה זו אש? גם בנורת להט זה 'פלא' שבוער בה אש והחוט לא נשרף - עדיין מדובר באש.

ב. ישנה מחלוקת האם נורת להט האיסור הוא 'הבערה' או 'בישול'. מכיוון שיש לך תקליטור של פרוייקט השות עיין בערך 'חשמל' בתת ערך 'נורת להט' באנציקלופדיה התלמודית, יש שם סיכום מתומצת של כל השיטות וצדדים גם אלו שהעלית.

ג. לגבי הפסיקה - עיין במאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין על דרך פסיקתו של הגרש"ז אויערבך, שם תראה שבאמת לא כל מה שמקובל כאסור אכן אסור, ישנם דברים שלא נאסרו בפה אלא נאסרו בכוח השתיקה כדי למנוע מכשול. הרב הלפרין מתייחס במאמרו גם לנושא חשמל בשבת ונורת להט (ששם סובר הגרש"ז שזוהי הבעה דאורייתא), ומציין שאין איסור בכיבוי הנורה. ע"ש.
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp

_________________

מ. זוהר

מאיר,

כבר החזון איש הגדיר נורה (וכוונתו לנורת להט) כגחלת של מתכת, כמצויין באנצ"ת (בדקתי בתוך החזו"א).

ירוחם,
השאלה שעניינה אותי היא השאלה העקרונית (מכשיר חשמלי שפולט אור ללא חום מותר כביכול, אם לא).
ועוד עובדה לתיבול, אתה בטח יודע שלא רחוק היום בו נורת הליבון תהיה שייכת להיסטוריה.

בעל בעמיו:

לגבי הדוגמאות שהבאת על צביון השבת בקשר לשעון שבת, מזגנים ומעליות שבת.

אכן בדברים האלה הדבר הדומיננטי הוא לא הפסיקה התיאורטית, אלא מנהג הרבים.

שכן אין לי ספק שאם דברים  אלו היו מתחדשים בימינו, והרבנים היו צריכים לתת דעתם על כך, יתכן בהחלט שבאמת היו אוסרים שעון שבת משום מראית העין ,ומזגן משום אוושא מילתא, רק היות והדברים חדרו לאט לאט , וכנראה בלי לשאול שאלות, הרי זה הפך להיות בבחינת "פוק חזי מאי עמא דבר" ואף אחד לא יבוא כעת לאסור.

ומטונך, צא וראה  את הנושא של מעליות שבת, ואת המלחמה הקשה נגדם בב"ב , כל זאת מחמת שהדבר עדיין לא כ"כ נפוץ.

כמו כן אביא לדוגמה את הנושא הכאוב של כסאות הגלגלים החשמליים עם הפתרון של מכון צומת, שרבנים גדולים יצאו למלחמה כנגד המשתמשים בהם, אני בטוח שמבחינה הלכתית טהורה, הדבר לא בעייתי יותר משאר הדוגמאות שהבאת , רק היות וזה לא נפוץ, ובאים לדון על כך לכתחילה, אתה רואה מה התוצאה.

ירוחם :
כלום ספק בעיניך שהבדלי תרבות בין רבנים, משפיעים השפעה מכרעת על אופי פסיקתם ? ! 

אביא לך דוגמה שאפי' פער כלכלי משפיע על פסיקה.

בספר "שמירת שבת כהלכתה" מביא בשם רבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל   שתבשיל מבושל כל צרכו שנמצאות בו עצמות של עוף אשר עם רוב הבשול הן מתרככות וראויות לאכילה יש להקפיד שגם הן תהיינה מבושלות כל צורכן וראויות לאכילה,

ואילו באג"מ   (או"ח ד' סימן עז ) כותב רבי משה פיינשטיין זצ"ל שתבשיל כזה נחשב לנתבשל כל צרכו אף אם העצמות יתרככו יותר, וז"ל: "אבל בעצמות הרכים אלו כגרגרת וכדומה שהרוב אין אוכלין אף שאחר שבישל הרבה ודאי יש לומר דבטלה דעתם ולא נחשב אוכל בשביל זה".
 
האם שוני הפסיקה אינו נובע מהפער הכלכלי בין ניו יורק שבארה"ב, לבין שכונת שערי חסד הירושלמית?

איני נביא ואיני רוצה להתחייב אבל אני מניח שנושא סגירת מעגל חשמלי לצרכי פתיחת דלת וכדומה עשוי להשתנות עם הזמן.

יוסי,

1.  ה LED - הדיודות המאירות, אין בהן גוף לוהט, ואין בהדלקתן איסור תורה של מבעיר.
מידת ההתחממות שלהן היא קטנה ולכן אין בהפעלתן גם איסור מבשל.
אבל לדעת החזון אי"ש יש בהפעלתן איסור תורה של בונה/מכה-בפטיש.

2.  מאידך, לדעת הג"ר ש"ז אויערבך אין בהפעלתן שום איסור תורה. (יתכן ויש כאן איסור דרבנן של 'מוליד').

3.  למעשה, במקום בריאים --- הרב אויערבך לא הקל כנגד החזון אי"ש, כמו שהביא הרב הלפרין במאמרו (ראה הפניית מ' זוהר).
אבל במקום חולה, אפילו שאין בו סכנה --- הורה להקל הלכה למעשה.


ר"מ

תודה!

אני מקווה שהציטוט מספיק הכרחי ע"מ שלא אהיה כעובר על חוקת הפורום (מתוך ההפנייה של מ' זוהר). מתוך זה הרי ש"נבואתו" של בעלבעמיו צפויה ככל הנראה להתגשם ברבות הימים:

"לפני כשלושים שנה נזדמנתי, עודני נער, לביתו של הגרש"ז זצ"ל בענין הלכתי. במהלך השיחה היטה הרב את הדברים לדין מכשירים חשמליים בשבת ושאלני: מה לענות לשואלים על שימוש במכשירים חשמליים מסויימים בשבת. מצד אחד, לדעתו, אין שום איסור להשתמש בהם, אולם מאידך, ציבור שאיננו בקי בשילוב של אלקטרוניקה ודקדוקי הלכה, לא יבין את ההבדל בין מכשירים מותרים למכשירים אסורים, ועלולה לצאת תקלה ח"ו 41 . על שאלתי, מדוע לא לאסור משום כך את השימוש במכשירים הללו, ענה הרב שפתרון כזה מנוגד, להלכה. שהרי "כשם שאין רשות להתיר את האסור כך אין רשות לאסור את המותר" 42 , ובדורנו אין לנו את הסמכות לגזור גזירות חדשות 43 .

יואב
הבאתי דוגמאות לעיל משעון שבת.
ועיין ערך השתלות

קטע ממאמרי המוזכר כאן (תודה למזכירים ):

"כידוע, נחלקו גדולי עולם בדין סגירת מעגל חשמלי בשבת:
החזון אי"ש סבר שיש איסור דאורייתא בסגירת מעגל חשמלי, והעושה ואת מתחייב באיסור חמור של תולדת בונה.

לעומתו סבר הגרש"ז אויערבאך שאכן יש איסור תורה בהדלקת נורת להט.
אך אם לא מדובר בהדלקת נורת להט או גוף חימום אזי אין איסור בונה בסגירת מעגל חשמלי בשבת,
ואין הבדל עקרוני בין פתיחת ברז מים בשבת לבין הפעלת מעגל חשמלי.

. . . במהלך השיחה היטה הרב את הדברים לדין מכשירים חשמליים בשבת ושאלני:
 
מה לענות לשואלים על שימוש במכשירים חשמליים מסויימים בשבת?
 
מצד אחד, לדעתו, אין שום איסור להשתמש בהם,
אולם מאידך,
ציבור שאיננו בקי בשילוב של אלקטרוניקה ודקדוקי הלכה, לא יבין את ההבדל בין מכשירים מותרים למכשירים אסורים,
ועלולה לצאת תקלה ח"ו "

אכן, חכם עדיף מנביא.