באחד מימי שישי האחרונים, ראיתי אחד משלנו, מאנ"ש, בעצם אפילו כמה וכמה מאיתנו אשר נכנסו לחנות לקנות עיתון לשבת.
לא הכוונה ל"בקהילה" גם לא המודיע או יתד וגם לא דומי דומיהם...
כלפי חוץ, הוא לא נראה שונה ממני או ממך, הוא מתלבש בדיוק כמו כולם. אולי אפילו הוא מתפלל איתך במניין כל יום, עומד לידך בתור במכולת, ולעיתים אתה משוחח עימו שיחת רעים...
הרהרתי בליבי, הרי ברור כי בבית הורי כ"א מהם (ברובם הגדול עכ"פ), לא נכנס אפילו קצה קצהו של העיתונים הנ"ל ומה ארע כי בניהם כן מכניסים אותו לביתם ואפילו בריש גלי ללא בושה?
מה היה המכנה המשותף בין האנשים הנ"ל?
את האמת, היו שם חסידים, היו גם ליטאים, היו אשכנזים, ספרדים, תימנים, בקיצור, מכל הבא ליד, חלקם היו "מהדרין" ואף לקחו 2 סוגי עיתונים...
מה כן היה המכנה המשותף ביניהם?
כולם היו אנשים אשר הם עובדים לפרנסתם ולא אברכים בכולל כלשהוא.
אז מה, נגיד שכל מי שאינו אברך הוא חוטא? כל מי שצריך לפרנס את משפחתו מכניס תועבה אל ביתו?
ברור כשמש שאין זה נכון.
אלא מה?
שוחחתי עם אחד מהם, ידיד קרוב אלי עוד מימים רחוקים והכרתיו כירא שמים וירא חטא, מן המשכימים לתפילה וכאברך מתמיד ושאלתיו היאך מכניס תועבה אל ביתו ותשובתו הדהימני...
הוא תינה בפני בכאב ובמעט בכי, כי הרבה לפני שאפילו העלה על בדל מחשבתו להכניס עיתון לביתו, לא קבלו את ילדו לת"ת, וכל זה בגלל ש"אני עובד ולא אברך והת"ת מיועד לבני אברכים בלבד" וכי, מירר לפני, בגלל שאני נאלץ לצאת לעבוד לפרנסתי, איני נותן חינוך טוב לילדי? האם אינני רוצה שבני יגדלו להיות ת"ח? האם איני מקדיש עיתים לתורה?
כמובן, הוא אמר, זה לא עונש שאני נתתי להם או מה, זה התחיל בתחנת הדלק שקבלתי עיתון חינם והיום אני כבר הולך לקנות... וכן, הוא הוסיף לצערי התדרדרתי... אם אני לא מתאים, אז בהכרח אני סוג ב' או ג' א"כ אז כביכול, הכל כבר מותר, כי מה "אתם" דורשים מסוג ב' או ג', ברור שלא שלימות...
אבל מה, הוא הוסיף, יש זמנים שמחפשים אותנו, את ציבור יוצאי הישיבות העובדים, כשמוכרים עליות אז אנו כשרים, במגביות, בהתרמות, אז אנו נחוצים...
ואז חדרה לתוכי ההבנה... או אי ההבנה...
לא, אינני מבין איך אדם יכול להכניס כזה עיתון לביתו מכל סיבה שהיא, זה עצת היצר, איני קובע מי תורם יותר, אברכי כולל או ציבור העובדים והדברים ידועים, צאו וראו, אך השאלה הנוקבת היא, האם אנו נוכל לרחוץ בניקיון כפינו ולומר בפה מלא "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
האם אברך (ובכוונה אני מגדירו כאברך) עובד, הוא נהפך לסוג ב' או ג'? האם אינו דואג לחינוך ילדיו? אינו נושא עליהם תפילה להצלחה מידי יום? האם ת"ח בכל הדורות יצאו רק ממי שאביו היה אברך שלומד כל היום?
קבלת ילד או אי קבלתו למסגרת חינוכית צריכה להיות עניינית ע"פ החינוך בבית, ע"פ פרמטרים ידועים וקבועים מראש ולא בשאלה האם האב אברך שיושב ולומד כל היום, או לאו.
הדברים הנ"ל הינם דיני נפשות וראוי שועדת רבנים תחליט על כך ולא ועדת עסקנים.