|
|
| נשלח ב-19/11/2007 14:45 |
|
| |
אני לא אמרתי שהם צודקים, כי הם לא!
אני אומר שלא מפיהם אנו חיים ואין טעם בתוכחה זו שיש בתוכן שלה יותר לחזק את עמדתם מאשר לשנות משהו.
לגבי "בית יעקב",
אכן זו בעיה חמורה יותר כי הוא מוסד כללי ומייצג יותר ובניגוד לת"תים הפרטיים מדובר במותג היסטורי שאין לאיש זכות לעוות אותו (ובאמת כרגע יש שם פחות אפליות, ולכן "מנדלסון" ודומיו נושפים בערפו).
וזה דורש דיון רציני בפ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 15:14 |
|
| |
לא הבנתי. איזו סלקציה לגטימית ואיזו לאו. האם זה הגיוני שחיידר לא יקבל תלמיד שבביתו טלויזיה? אז למה עיתון חילוני זה בסדר, הרי זה מראה על אופי החינוך בבית שאינו תואם לאותו מוסד, העיתון אינו סיבה אלא סימן. לא מסתבר לי שאדם ערכי משנה את צביון החינוך בביתו ע"פ קריטריון הקבלה לחיידרים. לא שאני מצדיק סלקציה בין עובדים לאברכים, ח"ו, אבל במקרה דידן אינני משוכנע שקיים אי צדק.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 16:21 |
|
| |
זוהר,
לשיטתם, שתי העברות חמורות באותה מידה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 16:46 |
|
| |
לב העברי אמנם אתה לא מצדיק את השיטה אבל אתה כן מזכה אותה בנקודות שלא מגיעה לה.
התופעה המוזרה שבן תורה שעוזב את ספסל הכולל משאיר מאחוריו הרבה ערכים מוסריים ואמונתיים על אותו ספסל אינה חדשה. היא אחד הדגלים שמנפנפים בהם אנשי הדוקטורינה (פובליציסטים ומשגיחים בלע"ז) כבר שנים.
אחד מההסברים לשיטה המצדיקה את היד עם המזלגות התקועות שמונחת בקופת הצדקה , הוא התיאור של אתו בן תורה של אתמול מצחקק עם פקידה במשרד כשתחת זרועו מגולל ידיעות . תיאור אמיתי שעיננו חוזות לא חת.
אבל לבעברי נכבד ויקר,כמדומני שמסובב התחלף לסובב . כי כאשר המערכת נותנת מראש רמה שיטחית וחצונית של יר"ש וערכי מוסר, וחוסר כלים להתמודדות בחיים "על רטוב". היא לא יכולה לקבל נקודות זכות. היא לא יכולה להצביע בנימת ניצחון על אקס אברכים שהתקלקלו בחיי המעשה מפני שהיא , המערכת ,אחראית לרפיסות הזו.
אפשר להתוכח על הסיבות לרדידות (וראוי להקצות לכך דיון),לתפילה שלוקחת רבע שעה שאתמול לקחה שעה ורבע.(אולי כי מעיקרא התפילה נועדה לעיני המשגיח ולא למשגיח של המשגיח).לנהיה לתרבות המותגים החיצוניים(אולי כי החמרנות המוסווה תחת איצטלת הצורך בישוב הדעת של "הגדול" בשלבי התהוותו). אבל ברור שהמערכת היא זו הערוגה שממנה ינק הריק הלז.
אני מאמין שביסודם של דברים המטרות של האנשים הכותבים כאן, זה ליצור אותה מערכת שתדע לשלב את ערכיו של בן תורה עם חיי המעשה ולדעת שחושן משפט מדבר גם על העבודה במשרד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 16:58 |
|
| |
מ.זוהר נכבד לא הבנתי מדוע זה מוצדק לדעתך לא לקבל ילד שהוריו מחזיקים טלויזיה וקוראים ידיעות בביתם?
האם זה משום הזכות של חברה להפעיל סוג של סנקציות על ההורים דרך הילדים שלהם. או משום שאתה חושב שהילדים יזיקו לשאר? אני מכיר כמה ראשי ישיבות ות"ח גדולים שגדלו כאשר דרך חלון סלון הוריהם בקע אור כחלחל לא מוסבר ,ואת הסנדויצים בחדר הם קילפו מתוך דפי עיתון הארץ .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 17:09 |
|
| |
קוגיטו
אותי אתה לא צריך לשכנע. אני יודע מה סיבה ומה המסובב.
אך הבן, אילו המערכת היתה בנויה להוציא יהודים טובים, היה אפשר להוכיח אותה על כך שאינה עומדת במשימה ועליה להתיעל, אך היות ואין לה יומרה לבנות אדם שיכול לחיות כיהודי (פשוט כך "לחיות" ו"כיהודי") ולהזנחה יש הצדקה אידיאולוגית ("שיצא גדול אחד וכל השאר לזבל"), מה איכפת להם מכל התוכחות שלך?
אם אתה רוצה להתווכח אתם - אתה צריך להתווכח איתם במישור האידאולוגי, שהאידאולוגיה היא אכזרית, פושעת, מטופשת ובלתי יהודית.
אבל סיפורי מעשיות על הדרדרות אברכים, אין להן ערך בויכוח עם המערכת.
אדרבה, אם אתה רוצה לזעזע את המערכת תשבור את אמונת ה"אי אפשר" תביא לה 100 אברכים שהתנערו מהתיזות החולניות הנ"ל והם עובדים ומנהלים חיים יהודיים שלמים ועשרים וגוום אינו שפוף וחושן משפט נר לרגליהם. זה הרבה יותר יזעזע אותם מ"ידיעות".
בקיצור כל ה"ידינו לא שפכו את הדם הזה" נראה לי כמו הפגנה מול הפוליטבירו על זכויות הפרט.
אני פשוט לא מבין מה אתם רוצים? וממי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 18:18 |
|
| |
קוגיטו, אין כוונתי שחברה מטילה סנקציות זה לגטימי, אני דוגל בחינוך והסברה. אלא שישנם שחפצים להקנות אקסיומות לבניהם שכוללות אי החשפות לתכנים מסויימים. גם אדם שמחזיק טלויזיה בביתו מתוך אידיאלוגיה ליברליסטית, לא יחשוף את בנו הקטן לתוכן אלים או מיני. לכן כפלורליסט אני יכול להבין שישנם מוסדות חינוכיים שככלל יעשו סלקציה ולא יקבלו תלמידים שיכולים לחשוף תלמידים אחרים למושגים שמהווים אנטיתזה לאפיון החינוך הנדגל באותו מוסד. לא שבהכרח שמי שנחשף לטלויזיה בגיל צעיר - יצא קלוקל, אך כיום שישנה מודעות גם לא בעולם היהודי שטלויזיה (כמשל) יכולה לקלקל את נפש הרך, הורים שלמרות זאת מאפשרים לילדיהם הקטנים להיחשף לתכנים טלויזיוניים, סבורני שיש פגם בצורת הקניית החינוך לבניהם וזה ישפיע גם בנקודות נוספות. משא"כ לא בהכרח שהורים עובדים יחנכו פחות נאות מאברכים, אולי להפך.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 18:40 |
|
| |
תמיד קל להאשים את הקהילה בהידרדרות רוחנית כזו או אחרת. זה מאוד טרנדי, אפילו 'איני'. וכי למה לך להאשים את עצמך בכך שאתה נוהג לתחוב לכיס עיתונות קלוקלת, או לחילופין - ולא פחות חמור - להעביר את יומך בגלישה אינטנסיבית במשעולי האינטרנט (כולל הפורום המשמש לי כעת אכסניה וירטואלית).
מעולם לא פגשתי בחור נושר או סתם פורק-עול שיניח את ידו על ליבו, יישיר אלי מבט ויאמר לי 'דוגרי': כן, אני אשם. לא התאמצתי מספיק. הייתי מרדן בטבעי. נטיתי לאנטי-ממסדיות, קראתי תיגר על מוסכמות ולכן הגעתי לאן שהגעתי. חשבתי שקצת 'ידיעות', אביסאלע אינטרנט והצצות חטופות לטלנובלות, לחלוטין לא יזיקו לנשמתי. רק יועילו לה.
ואחר כך מתפלאים כיצד יצא העגל הזה ומנסים לגלגל האשמות על הרב'ה בחיידר, המשגיח-קטן בישיבה-קטנה והעוזר של המנקה בישיבה גדולה..
יאללה, תפסיקו לקנות את הלוקשים האלו. הם לא ינקו את המצפון שלכם, למרות הניסיונות.
הצ'אנס היחיד העומד לפניכם, הוא פשוט לקמוץ אגרוף על החזה, להודות בטעות שיש לה אשם מרכזי אחד. מכאן, הדרך חזרה ללב החברה, קצרה משחשבתם.
אני לא רוצה להכליל. יש מקרים יוצאי דופן. ובעשייה החינוכית קורות לפעמים תאונות עבודה מצערות עם אשמים מתוך המערכת. אבל מכאן ועד לתלות כל פרחח הצורך עיתונות חילונית על צווארם של המחנכים - ארוכה הדרך.
תוקן על ידי פפוס ב- 19/11/2007 18:55:12
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 19:20 |
|
| |
מ.זוהר אני מקווה שלא נחשדתי שאני ליבראלי כלפי צפיה בטלויזיה , הדבר חולה ומחלי. אני רק חושב שקבלה למוסד לימודי של ילד שיש לו טלויזיה בבית.למרות הבעיתיות הערכית ,והתוספת צורך בהסברה והדגשים החינוכיים שהורים צרכים להוסיף לילד שחבירו בכיתה רואה טלויזיה. הוא אכן מחיר שצריך לשלם במידה וחינוך הוא חלק מהאחריות לכלל ישראל.
המציאות הזו היתה נר לרגלי רבני הדורות שעברו.והיא נכחדה יחד עם שאר זני ציפורים נדירות של שפיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 19:57 |
|
| |
פפוס נכבד ,שלום וברכה. נגעת בנקודות חשובות ,ואני מבקש לדון איתך עליהם. כתבת שלא מצאת נושר" יישיר אלי מבט ויאמר לי 'דוגרי': כן, אני אשם. לא התאמצתי מספיק. הייתי מרדן בטבעי. נטיתי לאנטי-ממסדיות, קראתי תיגר על מוסכמות ולכן הגעתי לאן שהגעתי"
טוב איני יודע עם כמה נושרים שוחחת ואם אכן זה מספיק בשביל לקבל תמונה אבל נניח. אחד שנשר בגלל שלא התאמץ למשל,למה ?בגלל שלא היה לו סיפוק ?.בגלל שהחומר לא היה מספיק מובן לו?בגלל שהיה מתוסבך בשל התחרותיות? או אולי אפילו בשל העצלנות הטיבעית שלו .אבל אחרי הכל הם סיבות להרבה נשירות, וגם אם הוא "אשם" לשיטתך, הרי זו המציאות שאיתה המערכת לא מצליחה להתמודד.אז מה פתרנו אם נטיל את האשמה עליו ,ועל "המרדן בטבעו" ועל "האנטי ממסדי" . הוכחנו רק שאין למערכת פיתרון לכלל הילדים ויש ילדים יהודיים שלמרות עצלנותם צריך למצוא להם פיתרונות לפני שיגיעו לתחתית הבור,או אפילו לשפת הבור.
אולי צרכים לחשוב שוב האם השיטה טובה לכולם? האם יש אנשים שונים עם דרישות שונות? אולי מותר לחשוב שהקב"ה לא ברא את כולם לסדר עיון בבוקר ,סדר בקיאות וסדר מוסר לפני ארוחת ערב. ואולי אפשר לבנות כמה שיטות שיתאימו ליותר סוגי אופי והתעניינות וכישורים מלכתחילה ,ולא לתקן את הבלגן אחרי שהמפולת התחילה?
כן היום אומרים שיש מוסדות מגוונים . אבל זה רק לכאלו שנשרו וצריך לשקם אותם .אבל למה לא לחשוב שצריך לכתחילה לחשוב ישר ולהבין שצרכי עמך מרובים?
" ואחר כך מתפלאים כיצד יצא העגל הזה ומנסים לגלגל האשמות על הרב'ה בחיידר, המשגיח-קטן בישיבה-קטנה והעוזר של המנקה בישיבה גדולה.. " -אנחנו לא מתפלאים אנחנו ממש יודעים.עיין לעיל,ודפדף באשכולות הפורום.
אבל מה שכתבת :"יאללה, תפסיקו לקנות את הלוקשים האלו. הם לא ינקו את המצפון שלכם, למרות הניסיונות. " זה קצת מוגזם! להאשים אותנו שיש לנו מצפון -זה מניין לך?
וכן"להודות בטעות שיש לה אשם מרכזי אחד. מכאן, הדרך חזרה ללב החברה, קצרה משחשבתם. " בנתיים הכרתי כאן רק אנשים שמחפשים איך לא להשאר שם. "לב החברה" -מי זה ?מה זה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 20:08 |
|
| |
קוגיטו, האם תקבל גם חילוני למוסדך? גם אתה מסכים שצריך לצייר קו היכן שהוא. ברור שצריך מחשבה מעמיקה מהיכן לבצע סלקציה, אך לשלול סלקציה ממניע חינוכי טהור אין זה פשוט. לא מדובר במניע עדתי או סטיגמתי. מה שהקהילה חייבת במידה והיא יוצרת סלקציה כזו, ליצור במקביל מוסדות שיתאימו גם לאלו שנמצאים מעבר לקו מבחינה חינוכית, כדי שח"ו לא יוקעו החוצה. אגב, בגיל מבוגר יותר, אני סבור שאין לבצע כלל סלקציה, אלא אך ורק ע"פ יכולת התלמיד כדי לשלב אותו עם רמתו.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 21:32 |
|
| |
COGIT022 נכבד. (תחשוב על שם יהודי, הא?)
שלום וברכה.
קראתי בעמקות את מה שכתבת ואני שמח שכתבת את זה כי אני מבין מכך שלא הסברתי את כוונתי די הצורך.
ברור שבכל כיתת תלמידים יש מגוון רחב של כישורים, תכונות, נטיות ויכולות. ברור גם למעלה מכל ספק, שכל מחנך צריך לשים תמיד לנגד עיניו את אחרון התלמידים בישיבה ולבנות עבורו מערכת דרישות שיוכל לעמוד בה בהצלחה, מבלי שינשור באמצע הדרך.
צריך וחשוב - אם זה לא קיים עדיין - להקים מסגרות לימוד עם דרישות מרוככות יותר עבור אלה שלא כשירים למלא אחר הדרישות המקובלות.
אם אכן קיימת גישה חינוכית האומרת: מי שלא מתאים לדרישות שלנו שיעוף לכל הרוחות, אותנו הוא לא מעניין - הרי שהגישה הזאת מסוכנת והרסנית, מקור לכל נשירה.
הכל נכון ויפה. (בעצם, לא כל כך יפה כמו שזה נכון).
אבל עדיין אני סבור שהמנטרה השגורה על פיו של הנושר המצוי, האומרת: לא נשרתי, הנשירו אותי - חוטאת לאמת. היא רק נותנת לו מוטיבציה להרוס את חייו ככל יכולתו, בכדי 'לדפוק' את המשגיח הארור האשם, כביכול, במצבו .
(אגב לשאלתך: אני משוחח הרבה עם נערים נושרים. במסגרת תפקידי יצא לי לחקור את הנושא לעומק ולהתפלמס עליו עם נושרים לא מעטים, בפורומים פומביים. אי אפשר לחשוד בי בבורות בכל הקשור לנושא המדובר).
יכול להיות שהדרישות ממך היו כבדות מדי. יכול בהחלט להיות שהיתה לך תכונה פסיכולוגית מסויימת שלא איפשרה לך לקבל מרות. ייתכן גם שהיה קשה לך לקום בבוקר ואולי גם כל ה'סדר עיון' הזה לא היה בראש שלך.
אבל האם אתה באמת חושב שזה ה'טיקט' לחיי החופש?
אתה באמת משוכנע שבשם חוסר היכולת שלך להתיישר עם דרישות המערכת אתה יכול לפרוק כל עול, לעשות ככל העולה על רוחך, ועוד להאשים בכך את הממסד?
תעשה מה שבא לך. זה על המצפון שלך. (כן, יש חיה כזאת, 'מצפון', גם אצל נושרים. בעצם בעיקר אצלם. ואת זה אני אוצר לך מהיכרות אישית).
אבל אל תעשה את השימוש הציני הנאלח הזה במשגיח שלך מהישיבה. זה שהוא לא השכיל (אולי) להבין לליבך, זו לא סיבה לחיים מופקרים.
את הדמגוגיה הזאת חייבים להפסיק ומהר.
רק כשהנושר יבין שבמצבו יש אחראי אחד - הוא עצמו - רק אז קיים סיכוי שהוא ייקח את החיים ברצינות הראויה ויקדם את עצמו בכל המובנים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 22:41 |
|
| |
פפוס תודה על ניסיונות הגיור של השם קוגיטו ,אבל נוח לי איך שהוא. ואגב לולינוס ופפוס הם שמות רומאיים מובהקים ממש כשם השם קוגיטו.
תודה על התיחסותך האישית לגבי בעית הנשירה שלי,אבל לדאבוני לא זכיתי לנשור.בדור שלי זה לא היה באופנה כ"כ. וגם לגבי המצפון , אני מודה לך על התעקשותך לאבחן אצלי תופעה כזו ואני אכן מתפלא.
ועכשיו אספר לך סיפור שסיפר לי "נושר" אחד כזה אורגינלי,אחד "מהטרנד", עם כל החלויסים והדינים. אחד מוכשר ועדין נפש שהיה שפיץ, בישיבות שפיץ הכי נחשבות, שהגיע להל"ל (עמותה לקידום הטרנד הנזכר). היה נוח לו לספר לי את סיפורו בין היתר מפני שהצעתי לו עוגה עם הקפה (הוא לא ברך ).וגם היה לנו הרבה זמן כמדי דרכנו בליל שישי לשבת על איזה ר"ח (הוא היה שם את הכיפה במדרגות לפני שדפק על דלתנו). ולפני שמתחילים אז אתה יודע, ככה,קצת מפטפטים בעינייני חולין כדי להשקיט את רצונו של בעל הדבר להסיט יהודים מעבודת בוראם.
ובין נגיסה לנגיסה(רוגלך אנגל בד"ץ) סיפר לי סיפור מעניין.וכה סיפר: שישבו שם בהל"ל כמה מהקליברים של הנושרים(כאלו שלא לומדים תורה ועסוקים בלימודי תואר אוניברסיטאי) לדון מה הסיבות לנשירתם . אכן, לו היו שואלים כמה מן המטפלים הידועים והמומחים שרעינו המון נושרים.מן הסתם היו למדים על תאוותם הבלתי ניתנת לריסון באכילת שרצים ורמשים.יחד עם מרדנות טבעית עצלנות וחוסר שכל להבין מה באמת טוב להם (למשל כבוד של ראש ישיבה,דירה בשידוכים, וקנאת סופרים בבחור המוצלח של השיעור). אך מאחר שלא זכו הללו בהל"ל למטפלים מסורים שיאלפו אותם בינה באותה שעה. נאלצו הללו להחכים את עצמם.ואין טעם להאריך בעניין ,לחזור על דבריו של אותו נושר ונסיים כאן כי הרי הם רק "מוכרים לנו לוקשים ".
כל טוב . קוגיטו
נ.ב בשביל לא להשאיר את הדף ריק ארשום רק הערה קטנה, הם טענו כולם כאחד, שהם נשרו על שום סיבה של סעיף בשולחן ארוך אלא הועפו(מהישיבה\בית\מסגרת) משום צורת הכיפה, התספורת,החולצה ,הדיסק הלא נכון ששמעו,האי ההתאמה- האישית -רגשית -אינטלקטואלית למערכת.הם טענו שהם פשוט לא התאימו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 23:08 |
|
| |
הסיפור - חמוד.
אבל אתייחס דווקא ל-נ.ב.:
אתה לא מבין שבחור שמופיע בישיבה עם כיפה בגודל של חצי שקל, משפיע לרעה על חבריו?
אתה לא קולט שמי שמחדרו בפנימיית הישיבה בוקע ועולה קולו של סבלימינל או קולה של גב' בוסקילה, הוא פרי רקוב שעלול להרקיב את כל מה שצומח בסביבתו?
לא ברור לך שתלמיד המופיע ל'סדר מוסר' כשכרבולת של 'כפרות' או פטרייה מפוארת מעטרות את ראשו - הוא שורש פורה רוש ולענה.
השיקול של המשגיח במקרה כזה, הוא פשוט כל כך וצודק כל כך. בחור אחד מול 70. נפש אחת - יקרה וחשובה - מול עשרות שעלולות להיסחף לתהום.
הבחור עם התספורת, המוזיקה והכיפה הלא נכונים - צריך לעזור לו. להבין לליבו. להקשיב למצוקותיו. לא לנדות אותו. אבל מנגד, אסור להקריב לשם כך את הנשמות של חבריו. הם לא אשמים בקילקולו.
כנ"ל לגבי מה שכתבת על ילד שנחשף למחוזות טלוויזיוניים ואחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2007 00:44 |
|
| |
לא. (-מבין ,קולט,ברור)
וחוששני שישיבה כזו +משגיח +שבעים בחורים ,שכל יראתם ותורותם מתפוגגת למראה בחור עם פטריה מסתובב בין כבוד קודשם.אין הרבה מה לקלקל שם כי עוד לא התחילו לבנות שם כלום. ואותם בני עליה אמיתיים שמסתמא אפשר למצא שם לא צריכים למשגיח ,ולא יופרעו מאותו פרחח(אגב ,ראית את הפטריה של הרב הוטנר בצעירותו? מאהלר היה טירון לידו)
|
|
|
|
|