קוגיטול'ה,
נכון מאוד. אף אחד לא באמת מצפה מנער צעיר שחלב אמו לא נוגב לגמרי משפתיו, שתהיה לו חסינות מפני השפעה קלוקלת של חבר שמצמיח על ראשו פטריהמפוארת/ תסרוקת פרועה/ מאזין למוזיקה פורקת עול ועושה מה בא לו.
לא אני המצאתי את הפסוק "כי האדם עץ השדה". וכמו שתיל רך שזקוק לטיפוח עקבי, ככה בחור צעיר שעושה את צעדיו הראשונים בישיבה. לכן, בחור שפוזל החוצה ומכניס רוחות לא מקובלות לישיבה, הוא עשב שוטה שעלול להרקיב איתו את השתילים מסביב.
בניגוד אליך, אני לא רואה בעיה בבחור שעדיין לא הבשיל די צורכו וזקוק לתמיכה והכוונה, נפשית ורוחנית. זהו תהליך ביולוגי טבעי.
*
לגבי מה שכתבת על ראש-ישיבה שהצמיח פטריית-שמיטה מפוארת על ראשו הראש-ישיבתי:
1. עקרונית, אין לי כל בעיה עם פטריות, כרבולות, כרי דשא, שדות קוצים ועוד מרעין בישין הצומחים כיום על הראשים של הנוער הישראלי ה'מתקדם'. (מותר לי להגיד 'עלק'?). בשום מקום בתורה לא כתוב: "לא תצמיח פטרייה על ראשך".
אבל השאלה היא, איזו אמירה מבטא בחור שמכניס לישיבה את הטרנדים הללו, הנוגדים לחלוטין את הרוח הישיבתית. מה ההשלכות שיש לזה על ההווי הישיבתי. (בטח לא השלכות חיוביות). הרי ברור לגמרי שבחור שנכנס ככה לישיבה, מנסה לבטא בכך פריקת-עול טוטאלית, מרדנות בועטת וקריאת-תיגר נטולת מרות כלפי מוסכמות חברתיות ותכתיבים ישיבתיים. וכאן, זה מתחיל להיות מסוכן. לפחות מנקודת מבט מוצדקת של משגיח בישיבה.
2. מה הקשר בין צורת ההופעה שרווחה בימי טיכו, לנורמות שמקובלות היום? אתה יודע שאדם הראשון, אבי האנושות, התהלך מעורטל? ("ויהיו שניהם ערומים"). אז זה היה מקובל בעולם. אתה יודע שבירושלים של הישוב הישן לא לבשו מכנסיים? הסתפקו בחליפה עילית.
הכלל הוא, שבנאדם נורמלי מן היישוב מתיישר עם הנורמה המקובלת בסביבתו. מי שמורד בסביבה, נחשב חריג. ומה לעשות, באף חברה לא אוהבים חריגים, וודאי שלא חריגים שמקטלגים את עצמם בכוח ככאלה.
ואם החריגים האלה מאיימים לסחוף אחריהם עוד אנשים - אז בכלל, כל חברה מתוקנת תמהר לדחות אותם בשתי ידים
עכשיו מובן?
 |
|
|