בית פורומים אגודה אחת

מי ראוי להתקבל במוסד הנקרא חרדי?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/11/2007 00:52 לינק ישיר 
מי ראוי להתקבל במוסד הנקרא חרדי?

הייתי שמח אם  תכתבו באיזה קריטריונים צריך לעמוד (על פי דעתכם ) מי שחפץ להתקבל למוסד חרדי
בתודה מראש



תוקן על ידי פצעי_אוהב ב- 21/11/2007 0:54:10




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2007 09:12 לינק ישיר 

ולזה כוונתי
האם מי שיש לו אינטרנט בבית אסור לקבלו?   
האם צורת הלבוש היא תנאי לקבלה?
כיצד מגדירים איש כחרדי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2007 11:55 לינק ישיר 

מוסד  חרדי-- איזה סוג?חינוכי? בית חולים?גמ'ח? עבודה בבית חרושת?שיכון?בנק?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/11/2007 18:06 לינק ישיר 

מוסד חינוכי כמובן החל מיסודי וכלה בסמינר או ישיבה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2007 18:06 לינק ישיר 

בישיבה שלמדתי לפני הרבה הרבה שנים קיבלו כל שנה  4או 5  תלמידים שנשלחו ע"י הפעילים ("יד לאחים" לפני המחלוקת...) רובם ממשפחות מסורתיות פלוס מינוס (טלוויזיה, סרטים וכד')  וזאת מתוך כ45 תלמידים בכל מחזור.
הוי אומר כ 10%.
המוסד לא ירד בחרדיותו בשום דרך בגלל זה.
רובם השתלבו בחברה החרדית לכל דבר.
האם זה אפשרי כיום?
הצחקתי אתכם? אני עצוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/11/2007 00:15 לינק ישיר 

מסופר בגמרא בברכות על נשיא שעשה סלקציות--כדאי ללמוד בעיון.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/11/2007 01:30 לינק ישיר 

ומה הראו לו?!

_________________

וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-22/11/2007 19:02 לינק ישיר 

 

תחילה צריך לדון האם הסלקציה לגיטימית ומתי, ורק אח"כ להיכנס לקריטריונים לסלקציה.

א.      סלקציה על רקע עדתי אינה לגיטימית עקרונית. כולנו יהודים ואם תלמיד הוא טוב וראוי לא משנה לי מה מוצאו הגיאוגרפי. כמובן שישנה הטענה שמוסד חינוכי כגון ישיבה שנוהגת כמנהג קהילה מסויימת, לא צריכה לשנות את איפיונה ע"י קבלת תלמידים מעדות שונות ואשר נוהגים מנהגים שונים. התשובה לטיעון הנ"ל היא שישיבה לא תשנה את  אופיה בגלל ריבוי תלמידים מעדה מסויימת כל עוד מאוזן לדוגמא חצי חצי, ישיבה (או כל מוסד) בד"כ מושפעת מההנהלה ומהצוות ופחות מהתלמידים ובפרט שישנם תלמידים שכן נוהגים את המנהג שמתווים רבני הישיבה (אם באמת רוב התלמידים הם מעדה אחרת יתכן שיש מקום לדון האם זה לגיטימי לדרוש מהרוב לנהוג אחרת).

ב.       סלקציה על רקע אומנות ההורים ג"כ אינה לגיטימית. מצינו בתים רבים שהאב אברך והאם מחנכת ב'בית יאנקעב', והילדים אינם מחונכים. לעומת זאת מצינו בתים שההורים עובדים אך אין זה פוגם כלל בחינוך התורני ולפעמים אפילו להיפך.

ג.        סלקציה ע"פ רמת תלמיד וכישרון בד"כ נצרכת. אמנם לפעמים זה כואב, אך גם מצד ההורים זה  צריך להתקבל – איזה הורה ישוש לראות את בנו נחשל אחרי כל התלמידים? וודאי שלמען התלמיד עצמו כדאי לו ללמוד עם תלמידים ברמתו, הן מבחינה לימודית והן חברתית.

ד.       סלקציה לפי רמת היחשפות לתכנים חיצוניים בעיקרון לגיטימית (עד גיל מסויים ואפרט בהמשך).

בהמשך לסעיף ד' – עצם כך שסלקציה מוצדקת בסיטואציות מסויימות, אין זה מצביע שצריך היבדלות אוניברסלית בין הליברלים לפנאטים, מדובר בפונקציה של גיל שבצורת חינוך מסויימת היחשפות לתכנים סותרים כאשר העולל נטול יכולת שיפוטית ריאלית, יכולה לפגום בשיטה וממילא בנתיניה.

לא נראה לי שבפעוטון וגנון יש צורך בסלקציה, לא ע"פ כשרון ולא ע"פ תכנים שיכולים לקלקל אחרים, כל טענה שילד בגיל 4 יכול לקלקל את חבירו לדעתי אינה רלוונטית אלא מכוערת.

כאשר מגיעים לגיל חיידר/בי"ס, כבר יש צורך בסינון (מיון) התלמידים כמו שכתבתי לעיל א. ע"פ יכולת. ב. ע"פ היחשפות ואקסיומות מבית ביחס וכלפי מתווה החינוך.

הטעם הראשון הוא ברור ומובן לכל - הן לטובת התלמיד עצמו והן למען התלמידים האחרים צריך לשבץ תלמיד לפי רמתו. זה עדיין לא אומר לזרוק את אותו תלמיד חלש/היפר אקטיבי/דיסלקטי או כל תלמיד שסובל מבעיית ריכוז - לכלבים. הקהילה צריכה לדאוג גם להם למוסדות הולמים/הקבצות בתוך ביה"ס בצורה יפה (נסתרת עד כמה שאפשר) בלי לפגוע בתלמידים ובהורים.

הטעם השני הוא הבעייתי יותר. אני סבור ואני בטוח שיחלקו עלי (לפחות קוגיטו באשכול סמוך) ויטענו שאין זה לגיטימי לערוך מיון ע"פ מנהג ההורים והבית, הקהילה צריכה לספוג וכו' וכו', מהסיבה שכל סלקציה ע"פ החינוך בבית מהווה הטלת סנקציות על ההורים. א"א להתעלם מהטענה הנ"ל, אך לדעתי ישנן טענות נגדיות שמשקלן כבד יותר.

ילדים עד גיל מסויים אינם ברי דעת להבין, הם מחקים את מה שהם רואים. אין להם מנגנון סינון ושיפוט אובייקטיבי להחליט מה ראוי ומה לא, אלא הם מונעים ע"פ צרכים ורצונות – בקיצור ילדים. לכן החינוך לילדים הוא בעיקר ע"י הקניית אקסיומות, ולא הסברה חשיבתית עמוקה (לא שלא מפתחים את החשיבה אבל בגיל צעיר החשיבה עדיין לקויה וחסרה) מחמת חוסר כלים שלהם. אם תלמיד יתקל בכיתה במושגים חיצוניים הוא לא יוכל להבדיל בין טוב לרע. לא שבהכרח ילד שנחשף בביתו לטלוויזיה (לדוגמא) באחריתו הוא יצא נחות רוחנית מבנש"ק. אבל ישנו כאן ניגוד אינטרסים ברור. ילד שמקבל חינוך שכולו קדושה וטהרה, הקניית האקסיומות מתבצעת בדרך מסוימת, לעומת זאת ילד שנחשף לתוכניות בידור טלוויזיוניות ומעריץ סלבריטאי נוער למיניהם מקבל אקסיומות אחרות. יתכן שאותו ילד שנחשף לטלוויזיה מקבל 'תוסף חינוך' כלשהו והוא יכול להתמודד עם אותם תכנים, יתכן שהוא נבנה כאבטיפוס שונה, ולכן כשיגדל הוא יכול להשתוות מבחינה רוחנית לבנש"ק. אבל בנש"ק שיתקל בתכנים הללו ואין לו כוחות להתמודד עימם, גדל הסיכוי שחינוכו ייפגם.

כל זאת בגיל צעיר, בגיל מבוגר יותר היינו ישיבה/סמינר לדעתי אין לבצע סלקציה ע"פ הקניית האקסיומות שהיתה קודם לכן, אלא אך ורק ע"פ איך התלמיד קנה, קיבל והפנים את האקסיומות והבנתו אותן.

בגיל זה כבר החינוך לא אמור להיות אקסיומתי, החינוך אמור להיות קוגנטיבי יותר, ולכן התלמיד יכול (ואולי צריך) להתמודד עם העולם וגם עם החלקים הפחות יפים שלו (לא שצריך לעשות שיעור טלוויזיה בישיבה כדי ללמד מה שלילי, ח"ו, נתקלים מספיק לבד ואין צורך להכביר בנסיונות), לכן תלמידים שהם מבחינת רמה לימודית שווים, מבחינת השקפה בסיסית הם דומים, אין כל סיבה שלא ילמדו יחדיו. גם עם תלמיד שלא נחשף עד הישיבה לתרבויות נוספות וביום מן הימים הוא יבקר בבית חבירו ה'מודערני' ויחשף, הוא צריך להתמודד עם זה ע"י מחשבה שנובעת א. מהאקסיומות שקיבל כילד והבין כשבגר, ב. עם החשיבה שהוא פיתח מעל אותן התובנות.

 

זהו לדעתי המודל האידיאלי. במצב העכשווי לצערי אינני בטוח שהוא נכון ומעשי. כיום לא מחנכים לחשוב ולכן אין הבדל כ"כ גדול בין קטין לבגיר. שניהם מקבלים חינוך אקסיומתי ומקובע. בסמינרים זה בולט במיוחד, אבל גם בישיבות זה כך (מבחינה השקפתית בעיקר) אבל מעט יותר טוב ותלוי באלו ישיבות. בישיבות לפחות מלמדים לחשוב, להבין ולהעמיק בגמרא רש"י תוס' וכו', לא לקבל את המובן מאליו אינסטנקטיבית - יש חינוך לחשיבה ולניתוח נושא ופירוקו לגורמים. אמנם בנושאים השקפתיים תאולוגיים ובהבלי העולם החינוך הוא לקבל את המושכל הראשון כאמיתה ללא עוררין, אבל לפחות המוח אינו מנוון ורגיל לחשוב, וכשיתקל בבעיה השקפתית ישנו סיכוי גבוה יותר שגם החשיבה תהווה פקטור.

 

ישנה בעיה נוספת כיום – אפילו אנשים ליברלים מאד רוצים שבניהם יקבלו חינוך חרדי למהדרין. כמובן שהם יבוא בטענות על נקודות רבות, אבל עדיין הם מתעקשים לשלוח את בניהם למוסדות שנמצאים בסולם הפנאטיות קיצונית ימינה מהם. הם גורמים בכך נזק לעצמם, ובעצם הם מטילים סנקציות על עצמם.

במקום לשלוח למוסד ליברלי ובכך גם להרים את קרנו של המוסד ע"י שיווצר לו ביקוש, הם יוצרים עוד יותר ביקוש למוסדות שלא לגמרי ע"פ רוחם – וכך תופח לו כדור השלג.



תוקן על ידי mzohar ב- 22/11/2007 19:05:29

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/11/2007 19:29 לינק ישיר 

פצעי_אוהב

בשאלת הפתיחה כתבת "באיזה קריטריונים צריך לעמוד (על פי דעתכם ) מי שחפץ להתקבל למוסד חרדי?", אולם אני מניח שכוונתך איננה באלו קריטריונים צריך לעמוד התלמיד? אלא מה הם הקריטריונים הנדרשים מההורים על מנת שילדם יהיה רשאי ללמוד במסגרת חרדית? חשוב מאוד להדגיש את הנקודה הזו, היות ונדמה לי שהעניין עצמו נתון בסימן שאלה, האם ההגדרה של מוסד כ"חרדי" מגדירה את התלמידים או את הוריהם? במפגש האחרון נבבית שמש נאמר על ידי אחד הנוכחים משפט מעניין, הוא אמר "המוסד נועד לחנך את הילדים ולא את הוריהם", ברצוני להתייחס בתחילה לעניין זה.

למיטב ידיעתי, במערכת החינוך היסודי לבנים ולבנות בחינוך החרדי, השיקול המרכזי בקבלת הילדים ברוב המוסדות הוא אופי הבית שממנו הם באים. לשם כך נבחנת בדרך כלל השתייכותם העדתית של ההורים [אשכנזים, ספרדים, תימנים ועוד]; השתייכותם הקהילתית והמשפחתית [ליטאים וחסידים, בעלי תשובה, בני חו"ל, משפחות מיוחסות ועוד]; הופעתם החיצונית [של האב והאם]; תחומי העיסוק [אברכים, משרות תורניות, אישי ציבור, בעלי מקצועות חופשיים, פועלים]; רמתם הכלכלית-חברתית [מבוססים, נזקקים ועוד] ; אופי המשפחה המורחבת [אחים ואחיות, סבים וסבתות, דודים ודודות]; רמתם הדתית ואורח חייהם [הנידונים באשכול זה].

השאלה הראויה לידון בראשונה היא, עד כמה נתונים אלו רלוונטיים כלפי הצלחה או כשלון בחינוך הילדים הללו? גם אם אמנם נגיע למסקנה שהדברים הללו אמורים להשפיע ברוב המקרים או בחלקם על חינוך הילדים, עלינו לברר את הלגיטימיות להימנע משום כך מקבלת ילד מסויים. מאידך, גם אם אין לרקע זה קשר עם הצלחת או כשלון החינוך של הילדים, אולי ממניעים של יוקרה ומעמד ניתן להצדיק שיקולים אלו. שאלה חשובה לא פחות היא, האם יתכן שקבלת או אי קבלת תלמיד תהיה כלי נשק שמטרתו היא אך ורק "חינוך" ההורים.

השאלה האחרונה שציינתי עולה בעיקר לנוכח תופעות שבה משתמשים בחינוך הילדים ככלי נשק כלפי ההורים, כמו שהתבשרנו השנה אודות הוראה לא לקבל ילדים שלהוריהם מכשיר סלולרי לא "כשר", ברור שהוראה כזו נועדה אך ורק ככלי נשק כלפי ההורים ולא משום סיבה חינוכית הנוגעת לילדים.

מקוצר הזמן, לא אכתוב כעת את דעתי בהרחבה בשאלות אלו, אולם באופן כללי נדמה לי שהתשובה להן תלויה באופיו של המוסד החינוכי האם הוא פרטי או ציבורי, שכן במוסד פרטי ניתן לקבוע באופן שרירותי כל קריטריון שהוא, בעוד שמוסד ציבורי מחוייב לדאוג למעגל הרחב ביותר שניתן. הגדרת מוסד כפרטי או ציבורי איננה דבר טריוויאלי, שכן רוב המוסדות הם גם ציבוריים [יש להם תקציב מכספי ציבור מגופים ממשלתיים ומרשויות מקומיות] וגם פרטיים [תרומות מנדיבים ושכר לימוד גבוה מההורים].

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/11/2007 20:23 לינק ישיר 

בנצ"כ

הטענה שלא מקבלים בנים של בעלי פלאפון "טרף" היא שזהו סימן שהם אינם משתייכים לזרם המרכזי של הציבור, ולא סיבה. זו טענה שבזמנים כתיקונם הייתה לגיטימית (כפי שבהחלט יש לדון על ילד מזרחיסטי הרוצה להתקבל ל"ת חרדי).

יש צדק רב (במצב אידיאלי) בבדיקת הבית שהוא חלק הארי בעיצובו של הילד, כאשר באים לקבל אותו למוסד חינוכי. הרוצה לבדוק אישה בודק באחיה וכדו'.
הבעיה שהיום כל הבדיקה אינה עניינית, אך לא ע"ז נסוב הדיון כאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/11/2007 00:38 לינק ישיר 

השאלה היא מה צריך כדי להתקבל למוסד X

ואני שואל מה אמורה להיות התוצאה, כלומר "למה צריך שישים מבטו ומגמתו" ובמילים אחרות מה מצפים מילד שגמר 8 כיתות של חיידר?

האם כל מה שהוא צריך זה כרטיס כניסה לישיבה קטנה?!

אם כן הרי הסלקציה מוצדקת, כי מי רוצה להתחיל עם בעיות, מי רוצה שבסוף לא יתקבלו מרבית תלמידיו למוסדות בעלי שם טוב.

_________________

וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/11/2007 07:50 לינק ישיר 

אולי יש מי שבדק מהצד השני דהיינו מצד התוצאה. האם באופן יחסי באחוזים תלמידים שבאו ממוסדות אליטיסטים שבהם כל התלמידים מתקבלים לאחר מיון קפדני הצליחו יותר ממוסדות אחרים?
אם אינני טועה היה מי שטען שבתפרח מקום שממויין ברמה פרטנית יש נשירה בהיקף עצום. היתכן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2007 08:19 לינק ישיר 

אחד

אכן כן תפרח הוא אחד הכישלונות הגדולים אצל בחורים ובחורות
 וזה הנתון שקיבלתי מאחד התושבים שכבר נשא אישה ועזב את הישוב

כ 10 אחוז יצאו חילונים
כ 30 אחוז ללא מסגרות ( נוער נושר במצב רוחני קשהביותר חלקם אף נוטל סמים)
כ 20 אחוז במסגרות לנושרים או ישיבות לחלשים
רק הארבעים האחוז הנותרים נמצאים במסגרות רגילות
 אפשר לאמת את העניין אצל כל תושב תפרח שלא טומן את ראשו באדמה

עוד נתון מצער הוא כי גם בת"ת תשב"ר ב"ב
יש אחוז של כ 10 אחוזים של בוגרים אשר יצאו חילונים

אבל מי יתן לעובדות לבלבל אותו ח"ו הרי חייבים אנו לאחז בדרך כאחוזי תזזית

ככה זה כשאין פתיחות מחשבתית אלא ציבור גדול של אנשים מוכים בסנורים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2007 09:07 לינק ישיר 

בסוף החרדים יאלצו להודות שיש משהו (לא הרבה) בטיעונים המיזרוחניקיים.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/11/2007 01:32 לינק ישיר 

ולאחר כל הסברות\העצות\והמחקרים הארוכים--מסתבר שהגמרא בברכות חולקת עליכם,
שם דובר על סלקציה--ונצחו אלה שהיו אנטי סלקציה.
אולי תוכלו לישב את הסתירה? אתם חולקים על חז'ל?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/11/2007 09:44 לינק ישיר 

איפה בדיוק הגמ' הנ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > מי ראוי להתקבל במוסד הנקרא חרדי?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext