וישלח

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 29/11/2017 22:38:58

לא הבנתי איך אתה מתמודד עם זה שהכתוב אומר שהם נתנו ליעקב את אלוהי הנכר. אם אתה מציע שאלוהי הנכר הם בעצם נזמים, הרי שהנזמים הללו ניתנו בגלל שהם אלוהי נכר (ולא בגלל תקנון בית יעקב). ברור לגמרי מהפסוקים שהם עושים מה שיעקב אמר ולא משהו בלתי קשור.

תראה לנו היום חסר מידע על תרבות "אלוהי הנכר". אבל אנו יודעים למשל שנמצאו פסלונים מכל מיני סוגים. אנו יודעים לפי חז"ל כל מיני דברים כמו שאפשר לעשות אלוהי נכר מנסר של תיבה. ושאפשר להשתחוות לעפר הרגליים. וכנראה גם לאש. (האם יש "פסל" של אש?). העבודה זרה הייתה יותר עניין אידאולוגי מאשר רשימת פעולות כגון כיפוף הגב או מלמול מול תבנית של איזה חיה. אין לנו מידע מדוייק מה ואיך, אבל אזכור הנזמים בפני עצמם באופן שמראה שיש להקיש היקש בין נזמים לאלוהי נכר, זה מראה שגם אפשר להקיש היקש בין אלוהי נכר לנזמים. מה בדיוק? על זה לא כתוב, אבל אפשר לנחש, למשל נזמים עם דמויות כלשהם, שנעשים גם ליופי וגם לעבודה זרה, ולכן כאן נזהרו להיפטר מהם לחלוטין אע"פ שנשאום רק ליופי, וכדין עבודה זרה שביטלוה, ומכאן יש לשוב והקיש לגבי "אלוהי הנכר אשר בידם". 

אין לי עניין להאשים את בני יעקב בע"ז, ואני מסכים שהפסוק סתם ולא פירש. אבל אתה באת להציל אותם ממה שאמר להם יעקב ולומר שהוא לא התכוון באמת, וזה מלבד שהוא רעיון מוזר לדעתי, הרי שהוא פשוט סותר את ההמשך - יעקב אמר להם להסיר את אלוהי הנכר והם עשו זאת, כלומר הוא לא הזהיר אותם ממשהו שלא היה בידם. מה זה בדיוק אכן איננו יודעים.

איש איש לטעמו, 

אם עבודה זרה היא רשימת פעולות טכניות כמו כיפוף הגב ומלמול מול דמות חיה, או החזקה של דמויות כאלה במחסן או על כוננית, אם כך הרי שבאמת כנראה שלבני יעקב היו דברים כאלה בצורה זו או אחרת

אבל אם השאלה היא האם בני יעקב היו "בני תורה" ונזהרו מאמונות באלים זרים, או שמא החזיקו בצד גם בדעות של כל מיני אלילים - על זה באתי לומר שיותר סביר שלא היה זה בידם, ורק היו בידם דברים טכניים, שההיפטרות מהם איננה חובה גמורה כי אם זהירות יתירה.

ע''ז היא ע''ז איך שלא תסתכל עליו ויחודו של משפחת אברהם אבינו ויצחק ראתה את הע''ז כפסול רבל שאחתי מדוע יעקב אבינו חיכה כל כך הרבה זמן לבער אותה?

לא מובנת לי הטענה. עבודה זרה היא לא מילתא בלא טעמא. עבודה זרה היא איסור עם טעם, ויש מקום לומר בטל הטעם בטל האיסור, או לפחות הוקל האיסור. הרי בחז"ל מצינו במפורש דין "ביטול עבודה זרה".

ומה קרה פתאום עכשיו? הע''ז קיבלה את הטעם ביטול הטעם של הע"ז על ידי חז''ל היה לא ביטול הע''ז כי ביטול החשק שלה. ביטול ע''ז היא רק על ידי שבירה ונתיצה או שריפתה ושאלה נוספת על יעקב למה רק קבר אותה ולא השמיד. הרי הוא קיים את כל התורה שבעל פה.?

ירוחם

ביטול עבודה זרה הוא גם על ידי פגימה קטנה. אגב, לפני מתן תורה אולי גם זה לא היה והספיק לבטל באופן רעיוני? בפרט אצל האבות שהיה ברור שהעיקר הוא העניין הרעיוני? ואני לעצמי לא רואה צורך ליישב את זה עם המדרש שהאבות קיימו את התורה, ומי שרוצה למצוא תירוצים הלכתיים - בבקשה, אין לי שום בעיה. 

ואולי גם זה היה באמת מבוטל אחרי פגימה או נתיצה או התכה, ורק השתמשו בחומרים, ועכשיו הוציאו גם אותם? וגם הרי משמשיה מותרים. והרי יש דעה שגם מכירה נחשבת לביטול? וכ"ש מכרה לצורף ישראל, אע"פ שאינו יודע מה יעשה בה הצורף, ומסתמא לצורף מותר להשאירה כפי שהיא אם הנכרי מכר לו בסתמא. 


מה קרה פתאום עכשיו? כמו שכתוב להחמיר בפת פלטר בעשרת ימי תשובה, גם מי שלא נזהר כל השנה. כך יעקב בחר להיזהר בעלייה לבית אל אע"פ שקודם נהג קולא.

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 03/12/2017 22:52:26