וישלח

הבעיה שיעקב אבינו לא בדיוק נהג לפי הרעיון של הרב פילבר.

הוא שב מארץ גלותו , בגלל האנטישמיות של בני לבן והסביבה-לפי צו אלוקים אלוקי ישיר, של שוב אל מולדתך,

אבל משום מה כשהוא מגיע כבר לארץ- שאליה  ולבית אביו נכסף,-הוא לא נוסע מיד לראות את אביו ואמו, שאותם הוא לא ראה עשרים שנה.

הוא לא עולה אל אביו -ממשיך שושלת אברהם-, הוא לא מביא את ילדיו מיד  לאביו שיברכם, וישפיע עליהם את השפעתו הרוחנית,

מה יותר חינוכי לילדי יעקב- מהמפגש עם סבא, ועם המורשת שסבא שידר?

במקום לגור ליד אביו, במקום של רוח קדושה, שכנראה השפיע אביו על סביבתו הקרובה, הוא מעדיף לבנות בית רחוק בשכם.

לפי סופו  של הסיפור, שכם לא היה בדיוק מקום מגורים אידיאלי, לגידול וחינוך ילדי ושבטי ישראל, לא -שכם- הוא המקום לחממה להקנית ערכים, ל עם הנבחר..

ובכל זאת יעקב בוחר את שכם, ולא את חברון, ולא את בית אל. שאליו הוא מגיע רק בציווי מיוחד של ה', ובבורחו מעמי אזור שכם.

לא הבאתי את הדברים חלילה כקטרוגי על יעקב, דרכיו ומעשיו ברורים ומובנים לי, בצורה חיבית.

אבל לבא ולהפוך את הקורות כפי שמופיע בתורה,  למטרות "חינוכיות"???- חינוך בונים על אמת.

הבעיה שיעקב אבינו לא בדיוק נהג לפי הרעיון של הרב פילבר.

הוא שב מארץ גלותו , בגלל האנטישמיות של בני לבן והסביבה-לפי צו אלוקים אלוקי ישיר, של שוב אל מולדתך,

אבל משום מה כשהוא מגיע כבר לארץ- שאליה  ולבית אביו נכסף,-הוא לא נוסע מיד לראות את אביו ואמו, שאותם הוא לא ראה עשרים שנה.

הוא לא עולה אל אביו -ממשיך שושלת אברהם-, הוא לא מביא את ילדיו מיד  לאביו שיברכם, וישפיע עליהם את השפעתו הרוחנית,

מה יותר חינוכי לילדי יעקב- מהמפגש עם סבא, ועם המורשת שסבא שידר?

במקום לגור ליד אביו, במקום של רוח קדושה, שכנראה השפיע אביו על סביבתו הקרובה, הוא מעדיף לבנות בית רחוק בשכם.

לפי סופו  של הסיפור, שכם לא היה בדיוק מקום מגורים אידיאלי, לגידול וחינוך ילדי ושבטי ישראל, לא -שכם- הוא המקום לחממה להקנית ערכים, ל עם הנבחר..

ובכל זאת יעקב בוחר את שכם, ולא את חברון, ולא את בית אל. שאליו הוא מגיע רק בציווי מיוחד של ה', ובבורחו מעמי אזור שכם.

לא הבאתי את הדברים חלילה כקטרוגי על יעקב, דרכיו ומעשיו ברורים ומובנים לי, בצורה חיבית.

אבל לבא ולהפוך את  מה  שמופיע בתורה,  למטרות "חינוכיות"???- חינוך בונים על אמת.

"7. העיר לי הרב סמט, שניתן להוכיח מכך שיעקב התמהמה בשכם כמה שנים (כפירוש ראב"ע), ולא מיהר אל אביו לעיר חברון, שיעקב עדיין פחד מעשו, למרות שהוא נפגש עמו כאח, וכשם שלא רצה לקבל את הצעת הליווי של עשו, כך הוא פחד להגיע לחברון, ביודעו שעשו לא נשאר רק בהר שעיר אלא מגיע לבקר את אביו מדי פעם. "

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/mekom-2.htm

חשבתי להביא בפני חברי הפורום "תוירה" של הבית הלוי על פרשתינו שלהערכתי היא אבן יסוד בהשקפה וחלק אולי יאמרו בהשקפה חרדית:
"כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה"
מה התוספת של וכן לא יעשה, הרי כבר נאמר שזו נבלה? 
הגמרא בב"ק סב: כותבת (ונפסק בחו"מ) שאם אדם נתן לשומר דינר זהב אך אמר לשומר שהוא של כסף ופשע השומר משלם רק של כסף אבל אם הזיקו, חייב לשלם של זהב למרות שלא ידע. התזה היא שאדם שעובר על חטא במזיד יחויב על כל מה שהיה גלום בחטא גם אם לא ידע את היקפו. שכם עשה נבלה עם בת יעקב, אבל הרי אין הוא יודע רום מעלתו של יעקב, שאפילו אנחנו בני בניו לא יכולים להבינו. לכן אומר הכתוב "וכן לא יעשה" אפילו לפשוטים שבהם וממילא על פי העיקרון האמור, יהיו מחויבים בני שכם על פגיעה בבת יעקב למרות שלא ידעו על שיעורה.
הבית הלוי מרחיב זאת לעיקרון גורף בשמירת איסורים ותקנות. לדוגמא הוא מביא איסור חלב עכו"ם שאסרוהו חכמים משום חשש שנתערב בו חלב טמאה. מי שמיקל ושותה הרי שאם במקרה נזדמן לו תערובת חלב טמא הוא עובר על איסור דאורייתא במזיד. וכך גם אם אדם עובר על מנהגים שמקל בהם ראש ואינו יודע שגלומים בהם איסורים חמורים הרבה יותר או אולי חילול השם וכו'.
הוא מביא דוגמאות נוספות בענייני אדם וחברו למשל איסור לה"ר שאדם עושה בלא כוונה להזיק ממש וקרה שהזיק, הרי שהוא יהיה חייב על מלא הנזק במזיד וכו'

סברא ממש מענינת, כשהוא נמצאה בין זרים ונוכרים לא פחד יעקב מעשיו,
 
אבל להיות בבית אביו ואמו בחברון, מקום ידידותי וסביבה ידידותית,- יותר משכם ודאי- שם הוא לא הרגיש בטוח?

במקום שאביו נמצאה, יש לו מה לפחד? הרי הכבוד שעשיו נתן לאביו, הוא מהמפורסמות! הרי הוא אמר  ש לא יהרוג את יעקב רק לאחר מותו של האבא.

עד כמה אנשים מסוגלים לעוות פשט פשוט ולמצוץ מהאצבע תירוצים מופרכים,  ממש פלא

מישקולצר   

ישכ"ג  


בתור תודה אשאל אותך על דיוק ברש"י ----הפסוק אומר במנחה

ירוחם
לא הבנתי את השאלה? הרי רש" מביא מדרש

למה רש"י נאלץ להביא את המדרש הזה? הרי לכאורה זה סותר את הפשט. רש"י הרי הצהיר בהקדמה לפרושו לתורה,
 
כי רק לפרש את פשוטו של מקרא הוא רוצה. כשהוא מביא מדרש,  והמדרש נגד הפשט- יש לכך סיבה. מה הסיבה?

_________________

מודה ועוזב

ירוחם
בהקבלה ליתר החיות שנמנו שם זכר ונקבה.

בעל

אבל הפסוק כותב בפרוש בניהם, בניהם עמהם- שהמיניקות המשיכו להניק את בניהם.

_________________

מודה ועוזב

מישקולצר  בעל בעמיו



לפי ההלכה- אדם האומר לחברו, פרה מניקית אני מוכר לך, מכר רק את הפרה, ולא את בנה,

למה? כי כשהוא מתאר את הפרה כמיניקת, הוא מתכוון  שהפרה שופעת חלב.

אבל האומר לחברו, אתון או נאקה מיניקות אני מוכר לך, הכוונה גם לבניהם. למה? כי לחלב שלהן אין לו כל ערך, אז למה הוא מציין את המיניקות?

כשהתורה כותבת גמלים מיניקות- לא יכולה להיות אם כך הכוונה לבניהם, כי לפי ההלכה זה הרי ברור שגם בנהם, ולכן דייק רש"י ובוניהם זכרים.

אדם צריך לחשבן את כל האופציות , ומותר לו לברוח אם חושב שאין סיכוי וכך יתחיל את ע"י מחדש(עיין ערך השואה) אין מה לעשות חוץ ממוות הרואי (רומנטי) לא יצא כלום
צריך לעשות חשבון של רווח והפסד
וגם אולי עשיו לא היה עושה להם כלום או שהיה כביכול מתרצה בהשפלתו של יעקב וריחוקו ממשפחתו וכו'

ווארט יפה לדיוק ברש"י משמו של האדמור מצאנז

בפרשתנו- ויאבק איש עימו- אומר רש"י איש= שרו- של עשיו!

בפרשת וישב- וימצאו איש- אומר רש"י איש = מלאך גבריאל!

מה ראה רש"י לפרש את המילה- איש -שונה?

בפרשתנו - אומר יעקב- לאיש- ברכני! והאיש עונה לו- לא אכל לברכך כי עלה השחר- מסביר רש"י הגיע הזמן  להגיד שירה לפני המקום.
 
מסביר האדמו"ר- יהודי כשמבקשים מנו משהו, והוא אומר - אני לא יכול,  אני מאחר למנין לשעור וכד'= זה שרו של עשיו.

בפרשת וישב- אומר האיש- מה תבקש? במה אני יכול לעזור לך? אני לא ממהר לשום מקום- זה המלאך גבריאל.

_________________

מודה ועוזב