|
|
| נשלח ב-18/12/2014 10:43 |
 |
| |
התורה לא משתמשת במילה יוסף- הצדיק. רק יוסף אי מצליח.
ומכאן אפשר גם להבין - למה שר בית הסוהר האמין לסיפורו של יוסף- שלא היה נסיון אונס.
לעומת סיפורה של הגבירה אשת פוטיפר . שכן היה ניסיון לאונס.
אמר שר בית הסהר בליבו. יוסף הרי איש מצליח- אם באמת הוא היה מנסה הוא היה מצליח.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2015 18:48 |
|
| |
בראשית פרק לז
כא) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ:
(כב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו:
(כג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו:
(כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:
רש"י
והבור רק אין בו מים - ממשמע שנאמר והבור רק, איני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו:
אם בבור היו נחשים ועקרבים- אז הרי זה מוות בטוח- כפי שהגמרא אומרת אדם הנופל לבור של נחשים ועקרבים אשתו אינה עגונה. אין ספק הוא בוראי מת! אז איזו הצלה זו?
ראיתי מתרצים מהגמרא בתמיד- כל השלכה היא לא פחות מ20 אמה. ו20 אמה אין עינו של האדם רואה, תרוץ! ראובן לא ראה את הנחשים והעקרבים.
אבל במחילה אדם המושלך לעומק 20 אמה. לא יוצא חי ושלם! ואיך משכו אותו מהבור?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2015 20:50 |
|
| |
הוורט שלך כמובן קשור לחנוכה. (אגב, מעניין אותי אלו קישורים היינו מוצאים לחנוכה אם היינו נוהגים כמנהג א"י וסדר קריאת התורה שלנו היה, נניח, בחנוכה א' פרשת ייחוס בני שם, חנוכה ב' פרשת כי תקנה עבד עברי וחנוכה ג' פרשת המפקד של חצי מהשבטים בבמדבר)
אם מעניין אותך פשט במדרש אז הרמב"ן מסביר שהנחשים התחבאו בסדקי הבור.
המקרה שלנו הוא דוגמה קלאסית לשיטת מדרש האגדה של חז"ל. בפסוק כתוב והבור ריק, אין בו מים יש כאן כפילות. אנחנו מחליקים אותה ומסבירים שהתורה האריכה להפלגת העניין, אבל חז"ל הניחו שכל מילה ומילה יש לה משמעות. לכן הם פירשו שאין בו מים בא לבאר את ריק ולומר - מה שהוא ריק היינו דוקא ממים, אבל לא מדברים אחרים. ואילו דברים? כאן הניחו חז"ל שאותם דברים צריכים להיות בעלי משמעות לסיפור, שהרי מה עניין לתורה אם שהתה בבור נקבת חרדון ארץישראלי לבן זנב? לכן פירשו שהדברים הם נחשים ועקרבים, והפסוק בא לתאר את גודל רשעתם. לבד מזאת, כך ממשיך הפסוק את הפסוק הקודם (שאומר שההשלכה בבור נועדה להרוג את יוסף בגרמא) ומבהיר כיצד זה היה אמור להתבצע.
זהו סוג המדרש המכונה (לפחות בפי) מדרש פרשני.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2015 23:56 |
|
| |
זה שחז"ל לקחו את הגמרא מתמיד בענין ש20 אמה אדם לא רואה לענין חנוכה. זה בסדר מצידם.
אבל השאלה של היא שאלה ולא ווארט על הפרשנות של חז"ל
- לשיטתם-איך הם מפרשים את הכתוב שראובן רצה להציל את יוסף.
אם הפסוק אומר ריק אין בו מיים- אז הוא ריק מכל דבר אחר גם. בדרך כלל הבורות באזור השומרון ובכל הארץ שימשו וממשיכים לאגירת מי גשמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2015 12:49 |
|
| |
תוקנה כפילות
תוקן על ידי אריאל73 ב- 06/12/2015 12:50:13
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2015 12:50 |
|
| |
כאן אני רוצה להתייחס לרובד מאוחר במדרש הזה. יש 'מדרש' משגיחי שאומר 'והבור ריק אין בו מים - אין מים אלא תורה. אבל נחשים ועקרבים יש בו - אם אין בלב האדם תורה, אז הוא מתמלא בדברים רעים.'
יוצרי המדרש הזה חיפשו לדלות תוכן מהתורה, אבל לא באמת עניינו אותם הפרטים הקטנים בסכסוך משפחתי בין כמה רועים שמיים-מערביים באלף השני לפנה"ס, ועוד פחות מזה עניין אותם למצוא את אכזריותם הנוראה של שבטי י-ה, שהיו משהו שבין מלאכים בשר ודם לבין מגה גדיילים ליטאיים (שרעו צאן תוך פלפול במח' שם ועבר בגדר בן פקועה לשיטת נח והמסתעף, עם הערות אברהם אבינו) היה עליהם למצוא בכתבי הקודש משהו שיכוון אותם. לכן הם השתמשו בסימבוליקה הרשמית של האגדה, המזהה מים עם תורה (תענית ז. ב"ק פג:) והפכו את הסיפור למשל הנוגע לכל בן ישיבה בן ימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2015 13:05 |
|
| |
בשבת שאלו אותי למה הרשב"ם הביא רק בפרשה הזו את דבריו שרש"י הודה לו כי היה צריך לשנות את פרושיו לפי הפשטות.
דבריך הם התשובה . פה רש"י הגזים. במדרשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2015 18:36 |
|
| |
אולי השליכו אותו עם חבל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2016 19:54 |
|
| |
פתרון החלמות של יוסף לשר האופים ולשר המשקין היתה בהבתו העמוקה בנפש האדם. הפתרון היה מונח לפניו.בראשית פרק מא (יא) ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא ונקרא את החלןמות.איש כפתרון חלמו חלמנו:
בראשית פרק מ
(ט) ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: (י) ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים: (יא) וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה: (יב) ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם: (יג) בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו:
(טז) וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי: (יז) ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי: (יח) ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם: (יט) בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך:
בחלומו של שר המשקין הפתרון ברור- הוא פעיל מלא חיות.
לעומת שר האופים שעומד בלי כל פעילות. העוף איכל מהסל שעל ראשו. כידוע עוף ציפור לא מתקרב לאדם חי רק למת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2017 21:17 |
|
| |
וישב
נראה שהם הם הישמעאלים הם הם המדינים הם הם המדנים, כמו שמצינו בגדעון על המדינים שכתוב בפירוש "כי ישמעאלים הם", ו"מדנים" זה כנראה פשוט קיצור של השם, כמומ שמצינו בתנ"ך הרבה שמות שמקבלים צורה קצת שונה מדי פעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2017 11:38 |
|
| |
בראשית פרק כה
(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:
זו פשוטו של מקרא היו מדנים. ומדרשו מדנ = ריב הריב שהיה ביניהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2017 21:11 |
|
| |
גם אני מסכים שהפשט במילה "מדנים" הוא על שם האיש ששמו "מדן" והוא אחיו של "מדין" והם שני אנשים שונים, ועל כן הוצרכתי באמת לפרש את המילה "מדנים" בפני עצמה, אלא שקשה לפרשה על שם האיש "מדן" שהרי אז תהיה סתירה בתוך פרשת וישב בין "מדנים" לבין "מדינים". וכיוון שאנו יודעים שמצינו במדינים שנקראים ישמעאלים, וכמו כן ישנן שמות שמקבלים לפעמים צורה מעט שונה, לכן פירשתי שמדנים=מדינים= ישמעאלים. אני מוכן לקבל את הפירוש שמדנים הם מבני מדן ולא מבני מדין, אלא שאז תקשה השאלה האם היו מדנים או מדינים? שהרי שני השמות כתובים אצלנו בפרשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2017 23:04 |
|
| |
נדמה לי כי הרשבם מסביר את קושיאתך. המדיינים הוציאו אותו מהבור. והם שמכרו אותו למדנים. שהורידו אותו למצריים למכיר כעבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2017 23:11 |
|
| |
ולמה התורה לא מספרת על מה שהתרחש בין המדינים למדנים? נדמה לי שהוספת סיפור שלא כתוב, מחלישה את הטיעון של היות הפירוש פשט.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2017 10:15 |
|
| |
התורה לא מספרת כל דבר שולי המרחש בין אומות העולם מה שהרשב"ם כתב אפשר להבין מהפסוקים אם קוראים אותם נכון ובהגיון. אבל כאמור ההגיון שלך שונה מהגיון שלי ושלי שונה מזה של אחרים.
|
|
|
|
|
