|
|
| נשלח ב-21/12/2008 15:44 |
|
| |
שכן תודה על ההמלצה, כבר קראתי,,
התוצאה מדברת בעד עצמה, מלכות ישראל הושמדה זמן רב לפני מלכות יהודה, מלכות ישראל גם נופצה בצורה מוחלטת -לא נשאר מהם זכר., מלכות יהודה, קיימת עד היום,
איני יודע מה היתה הסיבה שבחרו בשם מדינתו - מדינת ישראל???- הם דנו בזמנו על האופציה, של מדינת יהודה.. לא שאני לא מרוצה מהשם ומהמדינה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 14:53 |
|
| |
מדבר"ק על השולחן הטהור לפני ה' ברעוא דרעוין פ' וישב האי שתא תשס"ט (דברים השייכים לפורום זה).
למדנו שמלכות בית דוד נוצרה משני ייבומים של יהודה ותמר ושל בועז ורות. גם היבום היה כזה שלא הצליח בניסיון ראשון שאצל יהודה היה מעיקה"ד על הבנים ליבם ואצל בועז היה על פלוני אלמוני. נוכל ללמוד מזה שבית דוד לו מתייחסת גאולת ישראל ע"י משיח צדקנו נבנה בקושי וללא הצלחה לא בנישואים הראשונים ולא בניסיון הראשון של היבום. הישנות התופעה פעמיים מלמדת על חשיבות הלימוד מהתופעות. יתר על כך שני היבומים הרי לא היו לפי גדרי ההלכה שרק אח מייבם כי יהודה היה חמיה של תמר ואין יבומו לפי ההלכה (אלא הו"א בדרשת חז"ל בב"ב ק"ט) ובועז היה רק בן דוד של מחלון וכליון (וואס עפעס אזעלכע נעמען רח"ל?) וגם היתה רות נכריה שלא נתגיירה אלא לאחר מותה כך שמצד ההלכה אין חובת יבום גם לו נשאר אח. מזה נוכל ללמוד ששלא כ"אלפיים תורה" בהם קנה שלטון ההלכה שביתה ללא התחשבות אף לא בפנימיות התורה,ב "אלפיים ימות המשיח" יזכו לגאולת נפשם על ידי התחשבות ומסירות לפנימיות התורה ובזה גדולה תרבות ישראל מתרבות יוון שתרבות יוון אינה אלא מעטה חיצוני היכול להסתיר רשעויות מכל הסוגים אבל על תרבות ישראל להיכנס לפנימיות התורה לגלות את רצון ה' ויש כאן גם מודעה רבה למתנגדים לדרך החסידות והקבלה ואכמ"ל.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 15:30 |
|
| |
חסיד
אם עד ספר בראשית הגעתם עם יהודה ותמר, מצד האבא
מצד האמא הרי צריך להתחיל מלוט ובנותיו.
רק בשביל הסקרנות--- יהודה קיים מצות יבום עם כלתו? זו ממש הלכה מענינת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 15:47 |
|
| |
לירוחםשמ -
רמב"ן על אתר
(ומאתר: http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=1&perek=38&mefaresh=ramban)
אבל הענין סוד גדול מסודות התורה בתולדת האדם, ונכר הוא לעיני רואים אשר נתן להם השם עינים לראות ואזנים לשמוע. והיו החכמים הקדמונים קודם התורה יודעים כי יש תועלת גדולה ביבום האח, והוא הראוי להיות קודם בו ואחריו הקרוב במשפחה, כי כל שארו הקרוב אליו ממשפחתו אשר הוא יורש נחלה יגיע ממנו תועלת:
והיו נוהגים לישא אשת המת האח או האב או הקרוב מן המשפחה. ולא ידענו אם היה המנהג קדמון לפני יהודה.
ובבראשית רבה (פה ה) אמרו:
<*>כי יהודה התחיל במצות יבום תחלה, כי כאשר קבל הסוד מאבותיו נזדרז להקים אותו.
*>וכאשר באתה התורה ואסרה אשת קצת הקרובים, רצה הקב"ה להתיר איסור אשת האח מפני היבום, ולא רצה שידחה מפניו איסור אשת אחי האב והבן וזולתם, כי באח הורגל הדבר ותועלת קרובה ולא בהם, כמו שהזכרתי:
והנה נחשב לאכזריות גדולה באח כאשר לא יחפוץ ליבם, וקוראים אותו בית חלוץ הנעל (דברים כה י): כי עתה חלץ מהם, וראוי הוא שתעשה המצווה זאת בחליצת הנעל. וחכמי ישראל הקדמונים מדעתם הענין הנכבד הזה, הנהיגו לפנים בישראל לעשות המעשה הזה בכל יורשי הנחלה, באותם שלא יהיה בהם איסור השאר, וקראו אותו גאולה, וזהו ענין בועז וטעם נעמי והשכנות. והמשכיל יבין:
_________________
בברכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 19:13 |
|
| |
לינקי
והיות ואיני משכיל לא הבנתי, אם כך הדבר- שדבר נכון עשה יהודה -- מדוע הוא לא המשיך לדעתה???
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 21:49 |
|
| |
ירוחם, אי אפשר להבין את הסיפור של יהודה ותמר בלי לפרש שיהודה קים בה יבום.
א. מה היה דחוף לתמר להכנס להריון מיהודה דווקא?
ב. מדוע לאחר שהתברר שתמר זנתה עם יהודה זה זיכה אותה מעונש?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 22:54 |
|
| |
נוכאיינר
תמר -כפי שהיה בימים ההם- וגם אחר כך- הרגישה שייכת למשפחת יהודה, וכפי שהכתוב מספר
הוא ראתה שלמרות ששלה בגר, לא נותנים לו אותה לאשה, החליטה להתקדש למשפחה בביאה,
.
יהודה, ציוה לשרפה כי חשב שפגעה בקנינו- היא היתה בשבילו קניין.. כשהתבררה לו האמת הוא ויתר על העונש.
אבל הפסוק מדגיש שהוא לא ידעה אותה יותר- הוא הרגיש שמעשה לא נאות נעשה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 23:11 |
|
| |
הרמב"ן שם -
ולא יסף עוד לדעתה -
אחרי שהקים זרע לבניו לא רצה להיות עמה עוד אף על פי שהיה ברצונו, כי איננה אסורה עליו והייתה אשתו כמשפט היבמים. וזה טעם האומר (סוטה י ב): לא פסק, כתיב הכא ולא יסף, וכתיב התם (דברים ה יט): קול גדול ולא יסף:
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 23:49 |
|
| |
לינקי
כי איננה אסורה עליו והייתה אשתו כמשפט היבמים.
לפי איזה משפט? ממתי חם מיבם? אפילו לא לפי משפט ההמורבי! אבל הרי האבות קיימו את התורה? אז לפי משפט התורה? לפי משפט התורה הרי זה גילוי עריות -והולד ממזר?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2008 11:25 |
|
| |
ירוחם, והאם עצם "ותשב בפתח עינים" ו"ויט אליה אל הדרך" אינם מספיקים כדי שנבין מדוע "ולא יסף עוד לדעתה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2008 11:53 |
|
| |
מיכה- אבל הוא אמר צדקה ממני.
או אולי אתה חושב שהדבר החמור שתמר עשתה, שיצאה לרשות הרבים לבד, וזה הרי לא צנוע. ועל כך כעס יהודה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2008 13:19 |
|
| |
אולי היא הדליקה נרות חנוכה ברשות הרבים...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2008 14:50 |
|
| |
שכן
נכון מאד- ובזכות הדלקה לא צנוע, רח"ל שהיא עשתה, יצאה ממנה המשיח,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2008 21:27 |
|
| |
ירוחם (אני אמרתי שיהודה כעס? עליה?) הוא אמנם אמר צדקה ממני, אבל לא "צדקה סתם" אלא "צדקה ממני", הרי לפי מה שכתוב בתורה תמר הלכה ל"פתח עיניים" כדי שהדברים יתגלגלו כפי שהתגלגלו (וכמובן לא סירבה להצעתו), מעשה כזה איננו מתאים לאישה מכובדת, ולא לאדם מכובד.
יהודה אמר צדקה ממני, או משום שהיא הראתה לו את האמת העובדתית ע"י החותמת והפתילים, ואמר "כי על כן לא נתתיה לשלה בני" כלומר כלומר הוא הסביר מה בעצם גרם לכל העניין, או משום שיהודה מסתמא היה חכם הלומד מכל אדם, והמעשה של תמר המחיש לו שהוא היה צריך לדאוג לה יותר, וגם אם לא הסכים איתה בעניין הפיתרון שהיא בחרה, עדיין הוא הרגיש שמבחינת הייבום שניצב ביניהם כל הזמן היא "צדקה ממני", שהיה צריך לפעול יותר.
|
|
|
|
|