|
|
| נשלח ב-27/11/2010 22:40 |
 |
| |
ירוחם, שבוע טוב! [מותר לומר שלום... ]
| ירוחםשמ כתב: |  | | ראובן לכאורה הצדיק בסיפור הזה- הפסוק מעיד על כוונתו- אבל משום מה לאורך כל הדרך הוא זוכה ליחס מזלזל מאביו וחז"ל- |
|
מהו המקור שראובן 'יצא דפוק' בסיפור הזה יותר מיהודה?
(הרי ברש"י כתוב שהאחים הורידו את יהודה מגדולתו בגלל הסיפור עם יוסף, ומשמע ההיפך מדבריך).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:12 |
|
| |
אברהם שבוע טוב חשבתי שהשבוע טוב שאמר מקס הוציא אותי ידי חובה- חששתי מברכה לבטלה, כנראה טעיתי- מודה ועוזב ירוחם.  כשראובן מציע את עצמו כערב לחזרתו של בנימין- הוא אפילו לא זוכה לתגובה מיעקב- חז"ל מכנים את הצעתו בכור שוטה. לעומת זאת יהודה זוכה בכל הכבוד,
בראשית פרק מט
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ:
אני מציע לך לעיין שוב בחז"ל מה דעתם על ראובן לאורך כל הדרך
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:26 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אברהם שבוע טוב חשבתי שהשבוע טוב שאמר מקס הוציא אותי ידי חובה- חששתי מברכה לבטלה, כנראה טעיתי- מודה ועוזב ירוחם. כשראובן מציע את עצמו כערב לחזרתו של בנימין- הוא אפילו לא זוכה לתגובה מיעקב- חז"ל מכנים את הצעתו בכור שוטה. לעומת זאת יהודה זוכה בכל הכבוד,
בראשית פרק מט
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ:
אני מציע לך לעיין שוב בחז"ל מה דעתם על ראובן לאורך כל הדרך
|
|
ואם כבר הבאת את הפסוק הזה אז הנה מה הרשב"ם אומר במקום:
"והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל"
(אגב, מסתבר שיעקב לא ידע עד יום מותו שבעצם אחיו מכרו/גלגלו את יוסף למצרים)
ראובן ניסה להציל את יוסף וכן מעיד עליו הפסוק (מדרשים תמיד יהיו במקומות שנראה בהם
כפילויות/ייתורים בפסוק) וזאת מכיוון שהוא ידע שברגע שיקרה משהו ליוסף הוא החשוד הראשון
בגלל ה"מניע" - העברת בכורת בן לאה לבכור רחל על רקע מה שעשה עם בלהה...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:32 |
|
| |
יונתן
אתה אם כן מאשים את ראובן במניעים אישים בנסיון הצלתו של יוסף? יעני -הכל משחק מצדו- להציל את עורו? ואלוקים כשהכתיב את הסיפור הזה לא ידע מה שאת יודע וכותב בפרוש שכוונתו היתה אמיתית- מענין
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 27/11/2010 23:41:53
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:44 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | יונתן
אתה אם כן מאשים את ראובן במניעים אישים בנסיון הצלתו של יוסף? יעני -הכל משחק מצדו- להציל את עורו? ואלוקים כשהכתיב את הסיפור הזה לא ידע מה שאת יודע וכותב בפרוש שכוונתו היה אמיתית- מענין |
|
אין ראיה שזאת לא היתה אחת הסיבות שבגללה הוא רצה להציל אותו.
בכל מקרה העיקר שהוא רצה להציל אותו מהריגה וזה מה שכתוב בפסוק, איפה אתה רואה סתירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:47 |
|
| |
איני רואה כל סתירה- אבל כשאדם בא להקל במעשהו של הזולת ולהמציא מניעים לא נכונים בלי כל מקור מהמקור, הוא עושה מעשה לא הגון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:55 |
|
| |
רש"י אומר מעין זה במקום..
בכל מקרה אני לא רואה במה זה מקל את המעשה, ואם הוא היה מציל אותו מרחמים זה יותר נעלה?
לא המחשבה עיקר אלא המעשה..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 10:05 |
|
| |
הממליך מלכים ולו המלוכה מתרגמין= מזאלצט און מזאלצט- אין בסוף דוס איז נישט גזאלצט.
השאלה היתה- למה ראובן שגילה כוונות טובות להציל את יוסף לא זכה לעדנה בגלל זה-
לעומת יהודה שמכר את יוסף בכסף לעבדות- שכאמור בזמנם זה היה מוות בטוח,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/11/2010 10:09:02
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 11:12 |
|
| |
כי ליה ודה היתה תכליתיות (להוציא מראובן שהיו לו רק כוונות...), היה לו כושר ביצוע והיה לו רגש אחריות מושלם, גם אצל תמר שהודה ובפרט אצל יוסף כשהתנדב להשאר עבד. הוא הציע ליעקב שהוא עצמו אחראי לבנימין ולא בניו כראובן
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 11:20 |
|
| |
מדובר רק על נושא המכירה של יוסף לעבדות בתקופתם- למכור לעבד ילד מפונק כמו יוסף- זו גזירת גזר דין מות עליו.
אז מה אתה אומר הוא היה ביצועיסט טוב. ולכן סולחים לו על מעשיו- העיקר שהוא היה איש ביצוע- הציע למכור ומכר
יש משהו עמוק בהרבה בהתהגותו של יהודה שמבדילה אותו לטוב מראובן-- ואותה אני מבקש שתמצאו!
אני מתכון- שהדבר נמצא בפסוקים העוסקים בנושא המכירה בלבד
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/11/2010 11:22:50
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 21:02 |
|
| |
מבוסס על דברים ששמעתי בשעורו של הרב מוטי אלון
התורה מספרת לנו כי האחים לא יכלו לדבר איתו, בחלום הראשון הם עוד כעסו עליו- בחלום השני הם כבר לא התיחסו אליו,
וכמובן לא קראו לו בשמו ולא פנו אליו- מקבילה אצל שאול כשהוא שואל את יהונתן מדוע לא בא בן ישי- הוא לא יכול להוציא מפיו את שמו של דוד, בזמננו דוד בן גוריון שנאה את מנחם בגין- מעולם הוא לא קרא לו בשמו בישיבות הכנסת- תמיד- חבר הכנסת היושב ליד ח"כ באדר.
יוסף מגיע לאחיו בדותן הפסוקים מדגישים את השנאה הם לא מסוגלים להוציא מפיהם את שמו או את יחוסו.- בעל החלמות -הזה- ראובן- הילד -הנער וכ' אף אחד מהאחים לא מתיחס אליו כמו אל אח כמעט אף פעם- חוץ מיהודה- מה בצע כי נהרוג את אחינו- היחיד שקורא ליוסף אח- כאומר בסדר אנחנו שונאים אותו אולי צריכים להרוג אותו להעניש אותו- אבל אל תשכחו הוא אחינו. וזו כנראה גדולתו של יהודה, ומוסר לימנו לא לשכוח בשום מצב את זה כי כל הפושעים והרעים הללו הם האחים שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 07:59 |
|
| |
ירוח כן, בגלל שאמר מילת אחינו זכה לגדולה... (הגם שמצטייר שהיה המנהיג והיה ביכולתו אולי להצילו), אשרי המאמין. חושבני שמה שאני הצגתי, שילוב של ביצועיזם עם אחריות, זה בדיוק מה שמלך צריך
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 10:26 |
|
| |
תלמיד
לכל אדם יש דעה- ולכל דעה יש אדם, האדם לדעתי הוא בראש וראשונה אדם ,הרואה את זולתו,-
יהודה לא היה מלך, הוא גם לא היה בכור המשפחה, הוא הפך לבכור לאחר שהוא הפך את האח הנידח לאח מהמשפחה,
ואם דיוקים אתה רוצה מה נדרש ממלך?- התורה אומרת לנו במפורש- מקרב אחיך תשים עליך מלך- כלומר המלך בראש ובראשונה עליו להיות אח להתנהג כמו אח- ורק אחר כך הוא יכול להיות מלך.
אבל רעיונך כבודו במקומו- אין בדברי לסתרו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 18:39 |
|
| |
שבוע טוב כתוב בפרשה על האחים שהולכים לרעות את הצאן בשכם.
שכם????!!!!!!
לא קצת מוזר כשבפרשה הקודמת הם החריבו את העיר והסתלקו משם
מפחד יעקב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 19:14 |
|
| |
| דייר כתב: | | שבוע טוב כתוב בפרשה על האחים שהולכים לרעות את הצאן בשכם.
שכם????!!!!!!
לא קצת מוזר כשבפרשה הקודמת הם החריבו את העיר והסתלקו משם
מפחד יעקב. |
|
לכן שלח את יוסף, כך מפרשים חז"ל
|
|
|
|
|
