שבוע טוב לכולם,
חז"לים מעניינים שראיתי השבת,
וישב יעקב בארץ מגורי אביו: מכאן אמרו ישיבת חוצה לארץ
אין נקראת ישיבה אלא ישיבת ארץ ישראל (מדרש הגדול)
(כלומר ישוב קבע ושורדת שייך לבן אומה רק בארצו)
וישב יעקב: אמרו חכמים נהנה יעקב אבינו ממושב עד שגר במגורי אבותיו, ואי זו ? זו ארץ כנען ששם גר יצחק אביו (ב"ר)
וישב יעקב: אמר יעקב. אבותי נתאוו לישב בארץ יש ראל וישבו בה אברהם אמר במה אדע כי אירשנה ביצחק כתיב גור בארץ הזאת וגו' הוני לא אשב בה ?! מיד כנס אנשי ביתו ובניו וישב לו בארץ לכך נאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מכאן אמרו כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים
והיושב בחוצה לארץ כעובד ע"ז וכו
(מדרש מכתב יד)
(גירסה מענינת בחז"ל בחשבון השנים, שהמפרשים שוברים את הראש,)
מגורי אביו: "מגורי" בגימטריא מאתן (= מאתיים) וחמשים ותשע מיום שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע עד שעה שנתיישב יעקב אבינו בארץ מגורי אביו (ב"ר)
ועשה לו כתנת פסים: ריש לקיש בש"ר אלעזר בן עזריה אמר צריך אדם שלא לשנות בן מבניו שעל ידי כתונת פסים שעשה יעקב אבינו ליוסף וישנאו אותו, (ב"ר)
וישראל אהב את יוסף: כי עזה כמות אהבה אהבה שאהב יעקב ליוסף שנא' וישראל אהב את יוסף קשה כשאול קנאה שקינאו בו אחיו ומה תעשה אהבה בצד קנאה ומי גרם ליוסף לבוא לידי שנאה האהבה שאהב אותו אביו יותר מדאי (תנחומא ישן וישב יט)
וישנאו אתו: את מוצא מתחלת ברייתו של עולם ועד עכשיו האחין שונאין זה את זה,,,, השבטים שונאין ליוסף שנא' וישנאו אותו (תנחומא ישן שמות כד)
ויגער בו אביו: אמר הקב"ה כך תהיו גוערים בנביאכם, שנאמר (ירמיה כט) ועתה למה לא גערת בירמיה הענתותי,(מצודת דוד - ועתה: הואיל וכן למה אפילו לא גערת גערת נזיפה בירמיה המנבא לכם דברי שגעון מלבו וקצר בדבר המובן:)
(בראשית רבה)
לדייר היקר
לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן: וכי מה היה יעקב אבינו מתירא ?! על בניו היה מתירא שמא יעמדו עליהם גואלי שכם לפי שהרגום בני יעקב (מדרש מכת"י)
לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן: וכי הצאן יודעות, מהו שלום שאמר לו את שלום הצאן, אמר ר' אייבו צריך אדם שיהא מתפלל על מי שהוא משביר אותו, לפי שהיה יעקב משתכר מצאנו ואוכל החלב ולובש הגז, לפיכך נצרך לשאול בשלומן,(מדרש תנחומא ישן)
ואת שלום הצאן: אשריהם הצדיקים שחביבה עליהן בהמתן כגופן וכן מצינו ביעקב שנאמר לך נא ראה את שלים אחיך ואת שלום הצאן לקיים מה שנאמר יודע צדיק נפש בהמתו (ילמדנו)
(על דרך חביבה עליהם מומונם יותר מגופן משום חשש גזל, max)
(גירסה מעניינת של חז"ל בעניין הגליות, 1,) ארבע מאות שנה כפשוטו ולא מאברהם, 2,) מכאן חשבון הראשונים (הרמב"ן ועוד) כנראה שבתחילת האלף השישי יהיה הגאלה,max)
והנה תעה בשדה: רמז לו ד' [ג] גליות ת' ארבע מאות של מצרים ע' של בבל ה' ה' אלפים של כלם, (מדרש)
(עוד חז"ל שמקבל את הפסוקים בשמות כפשוטו כמה שנים שהיינו במצריים:)
נלכה דתינה: שהרי נאמר ומושב בני ישראל אמר לו (ליוסף) המלאך אין אתם חוזרין למקום זה אלא אחר ארבע מאות ושבעים שנה מנין דותינה [דותין] שהרי נאמר ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה וארבעים שנה במדבר (מדרש)
ל thepresent היקר,
פן ימות גם הוא כאחיו: א"ר אלעזר אע"פ שאין נחש יש סימן, כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו (ב"ר)
(כלומר אף על פי שאסור לנחש, אבל לפי סטיסטיקה מותר לחשוש,)
