|
|
| נשלח ב-17/12/2011 23:37 |
 |
| |
מקס
הפרשה מתחילה בוישב יעקב בארץ מגורי אביב בארץ כנען,אין שום בעיה ב17 ואין שום בעיה בסיפור הסטוריה של וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו שמסופר כשרחל עדיין חיה פלוס חלומותיו החל מאלה תולדות יעקב יוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 23:40 |
|
| |
"ואיסור אשת איש בכלל שבע מצוות בני נח. "
זו שוב אותה טענה. יש איסור.
השאלה היא האם לא הוציאו אז אנשים לסקילה /שרפה?
סימן שגם איסור ועונש חמור שצפוי לא מונע אפשרות לחטא ולכן הדרה קושיה לדוכתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 23:45 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | "ואיסור אשת איש בכלל שבע מצוות בני נח. "
זו שוב אותה טענה. יש איסור.
השאלה היא האם לא הוציאו אז אנשים לסקילה /שרפה?
סימן שגם איסור ועונש חמור שצפוי לא מונע אפשרות לחטא ולכן הדרה קושיה לדוכתא. |
|
לא בפרשת דרכים,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 23:49 |
|
| |
| ביליצר כתב: | | מקס
הפרשה מתחילה בוישב יעקב בארץ מגורי אביב בארץ כנען,אין שום בעיה ב17 ואין שום בעיה בסיפור הסטוריה של וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו שמסופר כשרחל עדיין חיה פלוס חלומותיו החל מאלה תולדות יעקב יוסף |
|
צדיק תעיין טוב טוב ותבין, התורה מספרת שעשו הלך לשעיר ואת תולדותיו, ועכשיו יעקב נשאר בארץ\מגורי אביו ותולדותיו,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 00:00 |
|
| |
היו אז נשים אסורות, נכון? למשל, אשה בסטטוס של תמר. אז מי אמר ליהודה שהאשה כאן אינה כזו? חזקה על זונה שתקפיד על קלאסה? או שהכל נתון להחלטת ראש השבט (נחשו את מבנה כרומוזומי המין שלו), ברצונו שורף אשה על משהו שנדמה לו לא ראוי (ויתפלפלו האפולוגוטיקנים כמה שיתפלפלו) וברצונו מחליט שאולי בעצם השד לא נורא כל כך?
(אגב, מה שקרה כאן - אשה שנהרגת על פי עדות נסיבתית, כאשר הגבר לא נענש מאחר שזהותו אינה ידועה, מזכיר את החוק המקראי בנוגע לאשה שנמצאה לא בתולה בליל כלולותיה)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 00:00 |
|
| |
"לא בפרשת דרכים"
למה?האם זה בגלל הפרשה או בגלל הדרכים?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 00:02 |
|
| |
| thepresent כתב: | | היו אז נשים אסורות, נכון? למשל, אשה בסטטוס של תמר. אז מי אמר ליהודה שהאשה כאן אינה כזו? חזקה על זונה שתקפיד על קלאסה? או שהכל נתון להחלטת ראש השבט (נחשו את מבנה כרומוזומי המין שלו), ברצונו שורף אשה על משהו שנדמה לו לא ראוי (ויתפלפלו האפולוגוטיקנים כמה שיתפלפלו) וברצונו מחליט שאולי בעצם השד לא נורא כל כך?
(אגב, מה שקרה כאן - אשה שנהרגת על פי עדות נסיבתית, כאשר הגבר לא נענש מאחר שזהותו אינה ידועה, מזכיר את החוק המקראי בנוגע לאשה שנמצאה לא בתולה בליל כלולותיה) |
|
הרי אחרי שהוכיחה לא שרפו, הלואי על הנשיא קצב כזה התיחסות,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 00:31 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "לא בפרשת דרכים"
למה?האם זה בגלל הפרשה או בגלל הדרכים? |
|
בראשית פרק לח (יד) וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה
(טו) וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ:
מה קשה כאן להבין יהודה הבין שהיא זונה וגם שילם לה כזונה וגם ביקשה כסף כזונה,
למה יהודה היה כל כך בטוח ? הסברתי שחז"ל אומרים ששאל אותה, וגם מסברה אשת איש לא תתישב בפרשת דרכים ראשית כזונה שיש עונש מוות,
אפשרי לחטאו באופן נסתר ומסוכם בין שני נאפים, אבל לא בדרך הזו שמסופר בתורה, שהיא התיישבה בצומת דרכים לעיני כל
תוקן על ידי maxmen ב- 18/12/2011 00:32:24
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 00:46 |
|
| |
עיין שו"ת אחיעזר חלק ג, סימן כג; שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן עה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 02:28 |
|
| |
| maxmen כתב: | | מקס
הפרשה מתחילה בוישב יעקב בארץ מגורי אביב בארץ כנען,אין שום בעיה ב17 ואין שום בעיה בסיפור הסטוריה של וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו שמסופר כשרחל עדיין חיה פלוס חלומותיו החל מאלה תולדות יעקב יוסף
צדיק תעיין טוב טוב ותבין, התורה מספרת שעשו הלך לשעיר ואת תולדותיו, ועכשיו יעקב נשאר בארץ\מגורי אביו ותולדותיו, |
|
הדברים אינם מגרעים מישיבת יעקב ותולדותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 02:34 |
|
| |
לגבי השאלה להבדל בין יוסף ליהודה,
עיקר מניעת יוסף היה כפי שמבואר בפסוקים ,לא לבגוד בפוטיפר שסמך עליו בעיניים עצומות על כל ביתו ,,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 08:35 |
|
| |
דייר תהה מדוע דווקא שכם התמיהה מתעצמת שהרי היא רחוקה מחברון (אולי בגלל ששם קנה חלקה. ואולי בגלל שבגלל הריסת שכם היה שם מקום פנוי. לך תדע מה קרה לפני 3000+ שנים) אבל תמוה המדרש שכל יום אחד האחים היה הולך ךיעקב. איך זה הגיוני עם המרחק. היה ראוי יותר פעם בשבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 10:39 |
|
| |
אולי אפשר להסביר שאזור שכם היה אזור בשליטת משפחת יעקב הרי הוא קנה שם חלקת שדה
אנשי העיר הסכימו עקרונית להצטרף למשפחה ואפילו נימולו.
וגם בכניסה לארץ יהושוע והעם מגיעם לשכם בלי שום התנגדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 17:29 |
|
| |
אייך שכחתי לצטט אתמול את החז"ל הזה ? הרי זה העיקר שלמדנו בשבת. כמה כת ההשקפה מתרחקת מרוח התורה וחז"ל,
ויחשבה: כי כסתה פניה אמר רב חמא צריך אדם לרגל עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהן וממי את למד מיהודה ויחשבה לזונה למה כי כסתה פניה עד שהיא בבית חמיה (ב"ר)
לדייר היקר:
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לו עמוד ב
בנותיהן - דאורייתא היא, דכתיב: לא תתחתן בם! דאורייתא ז' אומות, אבל שאר עובדי כוכבים לא, ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים. ולר"ש בן יוחי דאמר: כי יסיר את בנך מאחרי - לרבות כל המסירות, מאי איכא למימר? אלא דאורייתא אישות דרך חתנות, ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות. זנות נמי בבית דינו של שם גזרו, דכתיב: ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף! אלא, דאורייתא עובד כוכבים הבא על בת ישראל, דמשכה בתריה, אבל ישראל הבא על העובדת כוכבים לא, ואתו אינהו גזור אפי' ישראל הבא על העובדת כוכבים. ישראל הבא על העובדת כוכבים - הלכה למשה מסיני היא, דאמר מר: הבועל ארמית - קנאין פוגעין בו!
תוקן על ידי maxmen ב- 18/12/2011 17:32:58
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2012 18:49 |
|
| |
שבוע טוב
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
יש הבדל גדול בין ישב לבין מגורי. למה הפסוק השתמש בשתי המשמעויות השונות? (כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו: רש"י בראשית פרק לז פסוק כט דבר אחר עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו:
הרבי מלובביץ מ.מ.ש. זצ"ל אמר על כך.בשפה שלי
אוי וי ראובן! אחיך בתוך הבור מלאה עקרבים ונחשים, ואתה הולך לעסוק בתיקוני הנפש שלך, אתה הולך לשפר את הצד הרוחני שלך?
אין לך זמן אחר לרוחניות. אחיך בבור! בסכנת נפשות. (כג) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ: פ רש"י בראשית פרק מ פסוק כג ( כג)ולא זכר שר המשקים - בו ביום: וישכחהו - לאחר מכן הרי שר המשקים כן זכר אותו בהזדמנות הראשונה שנקרא בדרכו.
כולנו הורגלנו כי שר הטבחים היה שר האחראי על הטבחים, ולא היא, שר הטבחים היה התלין של פרעה, ולכן היה לו בית סוהר.אונקלוס בראשית פרק לז פסוק לו ו) ומדינאי זבינו יתיה למצרים לפוטיפר רבא דפרעה רב קטוליא:
|
|
|
|
|
