הקב"ה ראשון או אחרון

זוהר
 
אין לי אלא לחזור על טענתי במושגים החדשים שהכנסת לדיון - כשם שהקב"ה אינו מהות העולם אלא פיסגת העולם, כך אפשר, כלומר אני נאלץ לומר שהוא אכן מותחם - אבל אין זה תחום של חיסרון אלא של ייתרון - תחומו הוא רק איפה שיש יתרונות.

במעגלהיוצר

לדעתי אסור לאדם לפעול למען ראייה עתידית, באם אכן זו נאמרה לו מהאלוקים, מכיוון שזהו חוסר ביטחון בדבר ה'.

אא"כ נאמר לו בנבואה לפעול למען הראייה העתידית הנ"ל. כמובן שלא תמיד יש צורך בנבואה. נניח שנאמר לאדם בנבואה שהוא יצליח במלחמה - ודאי שהוא צריך להלחם - הרי לא נאמר לו שהוא יצליח בלי מלחמה - אבל המלחמה לא תהיה כדי לקיים את הנאמר לו, אלא כדי לשמור על עצמו ולא כדי לנצח - ואז הוא בלי ספק יצליח. אמנם יש לדון במקרי ביניים כגון שנאמר לו שהוא ינצח את אויביו ולא נאמר לו שינצח במלחמה - האם י"ל שיקרה לו נס? אבל נראה לי פשוט שבכגון דא אין סומכים על הנס, אלא נוהגים ע"פ הטבע וע"פ התורה - ואם אכן הנבואה היתה אמיתית - זה יצליח. וכל מה שאמרתי שאסור זה בהשתדלות מיוחדת ויוצאת דופן שנובעת רק מהעובדה שאתה יודע שזה יקרה

מיכה,


<כלומר אני נאלץ לומר שהוא אכן מותחם - אבל אין זה תחום של חיסרון אלא של ייתרון - תחומו הוא רק איפה שיש יתרונות.>

משפט זה שלך דרוש ביאור רב.
אם הוא מותחם הוא מוגבל.
מהו 'יתרון' ומהו 'חיסרון' בעולם/חלל/מציאות שכולו טוב? עיין בהודעתי הקודמת שבה ניסיתי להסביר שבהסתכלות מהלא מוגבל למוגבל, לא חשים את ההגבלות אלא רק רואים אותן. ממילא לגביו החסרון שלגבינו הוא חסרון לגביו הוא לא חסרון (אפש"ל שאף אינו יתרון אלא מציאות בלתי מדידה).

מה שרע בעיניך, לא בהכרח רע בעיניו. לא שהקב"ה הוא גם רע, הרי הוא טוב ודרך הטוב להיטיב, אך מניין לך לומר שהרע בעולמינו המוגבל אינו לגביו יתרון.

ושוב נחזור לשאלתך בריש האשכול. גם לשיטתך שהוא מותחם (נניח שתתמודד ותצליח להגדיר שאין זו הגבלה), הרי התיחום הוא לא באותו יחס תיחום של עולמינו, ודאי שעולמינו יותר תחום ומוגבל ובפרט ע"י עיתים וזמנים. בעולמו הרי אין שליטה של זמן, א"כ כל הראשוניות והאחרוניות היא אך לגבינו וכמשל.


מצודות דוד על ישעיה פרק מד פסוק ו
(ו) אני ראשון - ר"ל קודם בריאת העולם. ואני אחרון - לאחר שתכלה העולם:

הכל רק ביחס לעולם לא ביחס אליו.

_________________

מ. זוהר

שים לב - אתה שואל:" מהו יתרון ומהו חיסרון בעולם/חלל/מציאות שכולו טוב?" הרי אתה עצמך מודה שזהו עולם שכולו טוב - בכך אתה תוחם אותו לתחום העולם הטוב מתוך כלל העולם.

אתה אומר שלא חשים את המגבלות אלא רק רואים אותם - בודאי שחשים אותם אבל חשים אותם רק מצד היתרונות שלהם - וגם לא רואים אותם כחסרונות - אלא מבינים שהם חסרונות בעולם המוגבל.

אינני מבין ממש מה אתה מתכוון "אך מניין לך לומר שהרע בעולמינו המוגבל אינו לגביו יתרון". ודאי שהרע הוא ייתרון אבל רק לגביו, ואליבא דאמת אנושית זה חיסרון. אם אינך מודה בזה אי אפשר שיהיו רשעים בעולם ואי אפשר בכלל להתייחס למשהו כ"רע".

בודאי שהעולם שלנו יותר תחום והכל משל, ועל זה כבר השבתי לך בתחילת האשכול

מיכה,

ריביתי סלשים וכתבתי עולם/חלל/מציאות דווקא כי אינני יכול להגדיר במילים את האין סוף. לא אמרתי שמקומו של הקב"ה תחום, לעניינינו אני כותב במושגים שאנו יכולים לתפוש בהם. אבל מחוסר הבנה ותפישה מוגבלת אני עדיין לא מסיק שהקב"ה הוא יותר אחרון מראשון.

הגבלה של יתרון היא גם הגבלה, אי יכולת לחוש בחסרנות זו שוב הגבלה. לכן פשוט לי לומר שמשם אין שום הגבלה והחסרנות והיתרנות הם רק לגבינו, לגביו הכל יתרון והכל חסרון והכל לא יתרון ולא חיסרון - זו מציאות/פלנטה/מצב שונה שבו אין יתרונות וחסרונות - מצב סטטי.

_________________

מ. זוהר

אתה טוען שלגביו הכל ייתרון והכל חיסרון - אני חוזר ואומר שפשוט לא - לגביו הכל ייתרון. אחרת אין שום משמעות לקיומו - גם אין שום משמעות לקדושתו וכד'. אתה אומר שהקב"ה=העולם כולו. לפ"ז אתה צריך פשוט לשנות את העברית, ולכתוב במילון עצכח הקב"ה=העולם כולו.

אני לעומת זאת טוען שהקב"ה הוא פיסגת העולם.