| נשלח ב-3/9/2008 20:04 |
 |
| |
לא רציתי לענות, ואני עונה רק שלא תאמר שאין לי תשובה.
הקב"ה אינו הכל. הוא רק בכל. אבל גם לא בכל, אלא שכל עולמו הוא בכולו. וזאת הכוונה שהוא מקומו של עולם. אבל אין זאת אומרת עולמו הוא הוא. אם כי יש גם בחינה כזאת. אבל אין זאת בחינת הפשט. בפשט הוא החלק העליון של כל דבר כמו שהסברתי לעיל. הוא "כבודו" של עולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 07:51 |
|
| |
מיכה
זו נקודה רגישה , הרב המגיד אמר לא תחללו את שם קודשי אל תעשו חלל , והכוונה אל תעשו שכאילו יש חלל ריק מאלוקים בעולם.
לדעת החסידות כל הכופר בזה ככופר בכל התורה כולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 07:59 |
|
| |
לא עשיתי חלל. הסברתי בדיוק מה אני חושב בעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 08:05 |
|
| |
מיכה
זה בדיוק המשמעות של חלל , לפי החסידות הכל אלוקים הכל אלוקות.
קיימים כבר אשכולות שהארכתי בדבר להסביר זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 09:12 |
|
| |
מובא בתלמוד ש "כל הכופר בעבודת כוכבים כאילו מודה בתורה כולה" - יש המון כוכבים בחלל !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 09:21 |
|
| |
נאחז
תודה על התיקון , הייתי צריך לצטט את הכתוב , ולא את המשמעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 09:25 |
|
| |
ראה כמה הרמב"ם צודק, חכם כמוך צריך לקיים את דבריו ולהפסיק לדרוש ברבים, תפוס לך תלמיד, כזה שאתה בטוח שיבין את שפתך ואת שכלך הרחב, ורמוז לו רמזים!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 19:26 |
|
| |
דורש אמת
אינני יודע מי היא החסידות ומה דעתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2008 23:00 |
|
| |
| מיכההמרשתי כתב: |  |
לגבי אדון עולם - הבה נעיין טוב בטקסט:
"אדון עולם - אשר מלך בטרם כל יציר נברא." - אפילו אז הוא מלך
"לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא" - רק כשיש על מי למלוך הוא נקרא "מלך" ממש.
"ואחרי ככלות הכל - לבדו ימלוך נורא" - רק בסוף הוא ימלוך לבדו.
|
|
איני יודע אם אני צודק בתשובתי, יראה העם וישפוט.
שים לב אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. אחרי שהוא אדון העולם התגלתה מלכותו שמלך בטרם כל יציר נברא.
לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך ששמו נקרא, שאין מלך בלא עם שאין על מי לגלות מלכותו, לא הכוונה שאין מידת מלכות אלא שאין גילוי מלכות אלא ע"י העם. וממילא ע"י שלב האמצע, שמלך שמו נקרא, מתגלה גם מידת מלכותו בטרם כל יציר נברא. הרי בוודאי תודה שלא שייך לומר שמציאות הבורא השתנתה לאחר הבריאה, א"כ כמו שהתגלתה מלכותו ע"י הבריאה לברואיו. מכירים ברואיו שמהות מלכותו הייתה עוד בטרם כל יציר נברא, ואף אחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא, תישאר מלכותו. וממילא מובן ההמשך והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה. שההכרה שמלכותו הייתה בטרם כל ותמשיך אף אחרי ככלות הכל. היא מכוח האמונה שהוא כמידתו היה הוה ויהיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 08:13 |
|
| |
סנסאי
אתה צודק.
אבל אם נקבל את גירסת הקבלה, כי יש גם "אורות" נבראים, שהם מיוחסים לקב"ה, אזי נוכל לומר כי אכן לקב"ה יש יותר ממשלה בזמנים מסויימים. ושוב אין זה כפשוטו ממש.
יש לשים לב גם, שלפי דברים אלו, אכן יוצא שהקב"ה איננו הכל אלא "רק" אדון הכל, שאל"כ ככל שעולמו מתפתח כך גם הוא מתפתח (?).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 11:52 |
|
| |
אני לא נכנס לקבלה כי איני מבין בכך, ואיני יודע מה שם משל ומה נמשל, אך גם הכוחות העליונים כמלאכים וכו' נבראו בבריאת העולם לצורך העולם, וממילא אם הם לא קדמוניים הם גם לא נצחיים כך שהם יתכלו בבוא העת.
וטענתך שאם הוא הכל אזי יוצא שכביכול הוא מתפתח. לענ"ד נראה שכיון שהקב"ה הוא לא גשם שאפשר לומר שאם נוסף בנין ונייחס כוח זה לקב"ה אזי הוא התפתח, אלא הוא בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, מה שאומרים שהוא הכל לא הכוונה הגשם שאתה רואה מול עינך הוא הקב"ה, אלא הכוח ליצור והכוח המעמיד של כל גשם הוא הקב"ה ממילא יוצא שלכל גשם יש כוח עליון שיצר ומחזיק אותו, וכוח זה לא מתפתח עם היצירה, שאם לא היה אותו לפני היצירה א"כ איך נוצרה היצירה ע"כ אתה חייב לומר שהיכולת והכוחות המתגלים גם בכל דבר גשמי הם אין סופיים וקדמוניים ללא שינוי.
תוקן על ידי סנסאי ב- 05/09/2008 11:53:41
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 13:10 |
|
| |
הבנתי. אז רק נשאר לבדוק את הטענה שהעליתי לעיל בשם הקבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 13:59 |
|
| |
אין לי מושג מה הוא המושג הזה אורות נבראים ואיך הוא מתממש מציאותית או רוחנית, ומהו תוקף בריאתם. כך שקצרה דעתי, אף מלהבין עיקר קושיתך.
אם תואיל לבאר מה הם אורות נבראים ומה תוקפם, תחכימני בהבנת קושיתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 14:22 |
|
| |
(מה שאני כותב זה כמובן הבנתי האישית בלבד)
נכון כתוב על נח מתחילה איש האלוקים ולבסוף איש האדמה?
אז זה הכוונה.
יכול להיות אותו אדם ה"לובש" "לבושים" שונים. פעם איש אלוקים ובפעם אחרת איש האדמה.
גם הקב"ה "מתלבש" פעם לובש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו, ופעם חמוץ בגדים הדור בלבושו צועה ברוב כוחו, פעם עם קשר של תפילין, ופעם יושב על כסא רם ונישא ושוליו מלאים את ההיכל.
לבושים אלה הם האורות.
הם אינם לבושים במובן הרגיל, כלומר זה לא רק משהו חיצוני לאדם, אלא גם משהו בפנימיות האדם משתנה כאשר הוא פעם איש האלוקים ופעם איש האדמה.
כך גם הקב"ה לובש לבושים שאינם רק חיצוניים לעיני בני אדם, אלא כל מהלך "מחשבתו" ופנימיותו (עד כמה שניתן לומר זאת עליו שהוא ודעתו אחד רוחני מכל רוחני וללא שינוי), שונה. לכן זה מוצדק לקרוא לו בשם אחר במצבים שונים, וזה לא רק מצידנו, אלא גם מצידו. כמובן שגם זה משל, כי אין זה הקב"ה עצמו, אבל אנו מצידנו גם אם נכוון את דעתנו בכל יכולתינו להתכוון אליו לא נוכל. אז אנו מדברים במקום זאת על מה שאנו כן רואים ויכולים להבין. כך גם ראינו שהנביאים דברו. כמובן הם התכוונו שכל השומע יבין שזהו משל וחלום ולא מציאות כפשוטה.
לפיכך אני אומר כי לבושו ה"אחרון" של הקב"ה, יותר חשוב ונכבד מזה ה"ראשון". שהרי התכלית היא תמיד העיקר והיא מגיעה רק בסוף. וכבר דברתי לעיל מעניין זה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 15:28 |
|
| |
לא ירדתי לסוף דעתך למה לבושים שונים במידת הקב"ה כביכול, הם גם מבחינתו הוא הרי כל הלבושים ומידות שמצאת הם הסתכלות של האדם כלפי הקב"ה ופעם נוהג כלפיך במידת צדקה ופעם כחמוץ בגדים, ולכאורה הכל משל איך שנתפס אצל בעלי התפיסה, אך הקב"ה מבחינתו הוא לא מידה כזו או אחרת אלא אינו חסר מידה והכל כלול בו בעל היכולת ובעל הכוחות ( מידה גם היא כוח) כולם, ומה מכריח אותך לחשוב שגם הוא כלפי עצמו כביכול משתנה.
וגם אם תאמר ששינוי לבוש (מידה) אצל הקב"ה הוא מהותי (אע"פ שזה בלתי נתפס כיון שהוא לא תלוי בזמן ממילא הוא כלפיו לא תלוי בראשית ואחרית ואין לך אפשרות לתלות באיזה זמן השתנתה מידתו) עדיין מה מכריח אותך לומר שהתכלית היא לבוש שונה מהראשית.
תוקן על ידי סנסאי ב- 05/09/2008 15:28:37
|
|
|
|
|
