אולי רצו לא להאריך בנושא מלחמות החשמונאים, כי חכמים עשו כל מאמץ לשמר את זכר המקדש, ולתעל את כל תקוות האומה לבנין המקדש. לימוד מעמיק של מלחמות החשמונאים היה מלמד על מידת ההתיוונות שחדרה למקדש פמינה.
וכפי שכבר צינתי, במקורות א"י כמעט ואין אזכור לפח השמן, עד כדי כך שבקרובתו המקיפה של הקליר לחנוכה אין כלל איזכור לנס פח השמן.

נישטאיך,

כל הדברים שאתה אומר כאילו הרמב"ם ייחס איזה משקל משיחי דתי למלכות היא בשל חוסר הבנה את המושג "מלכות" מלכות הוא במובן של רשות או שלטון - כלומר, זה שהיה שלטון בית החשמונאי אז יהודים יכלו לעסוק במצוות -

_________________

השאלה מעצימה יותר מדוע לא מוזכר נס פך השמן, בשום מקום אחר לא בגמרא בתוספתא מדרשי אגדה ומדרשי הלכה. רק בבריתא במסכת שבת.
נס פך השמן לא מוזכר בתפילת על הניסים,
זמנה של חנוכה,  מעניינת, בהקשר לחג האש והאור שהיה נהוג בימים הללו, ראה מסכ' ע"ז ח.
 המענין כי גם הנוצרים קבעו את יום אידם בימים אלו, יום  שבו מתחיל  שוב להתחדש האור, ומתגבר על החשיכה, הימים מתחילים להיות ארוכים מהלילה. האור מגרש את החושך.

זה מעניין איזה התייחסות מיוחדת היתה לריש לקיש למלכות רומי, כשאמר 'מלכות רומי טוב מאוד'!

_________________

נישטאיך
באמת בתקופת מלכות בית חשמונאי היתה פריחה תרבותית, ינאי המלך קטל את רוב תלמידי החכמים, הורדוס הרג את כולם, כהונות של כהן גדול נקנו בכסף צרוף. וכנראה שכהונות אחרות גם לא אוישו לפי תקנות התקשי'ר,
 אבל הרמב"ם כנראה לא ידעה את זה,( מאיפה היה הרמב"ם צריך לדעת מה שהגמרא אומרת על ינאי על הורקונוס על הורדוס ואחרים) ולכן הוא דיבר בחיוב על מלכות בית חשמונאי, הוא הרי התכוון רק לשמירת המצוות.

דווקא בגלל שהרמב"ם ידע מה שהגמרא אומרת, היתרון היחיד שהוא נותן למלכות בית החשמונאי הוא שיכלו לשמור מצוות מבלי שהפריעו להם, ובניגוד ליוונים שלא הניחו להם לשמור מצוות ,  שהרי הוא אומר במפורש :

''בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני''

_________________

הרב נריה ז"ל כתב מאמר ארוך ומקיף בנושא, בו התייחס לכל התירוצים שהתפרסמו בעניין.
מופיע בספר צניף מלוכה וכן בקובץ שהתפרסם לזכרו על חנוכה

ריב
עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני'' 

 היה מתבקש גם להוסיף את ויכלו לעסוק בתורה ובמצוות.

ירוחם,

לא מביאים לבני אדם חצי הלכה כמו שלא מראים לחמור חצי עבודה -

_________________

.


תקלה במטריקס?


מעשה לינקי:

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=733632

ריב
איני מבין מי עושה כאן לדעתך חצי הלכה? כשהרמב"ם מתאר את הבעיות שהיו לעם ישראל תחת הכיבוש היווני. ''בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול
כשמספרים שאלוקים פתר להם את הבעיות וחוזרים בסיפור רק על הריבונות הממלכתית- ולא מציינים-גם שהיה  אפשר גם לעסוק בתורה ובמצוות,
אז אחד מהשניים או שהרמב"ם עשה חצי עבודה, והתעצל לכתוב.
או שזה לא היה,( ובאמת זה לא היה)  ולכן הוא לא ציין את זה.

ירוחם,

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה א:
 
''בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני''.

אם הבאת רק חלק מההלכה אז הבאת חצי הלכה, קאפיש?!

(פירוש רש"י ש'לבני אדם לא מביאים חצי הלכה' משום שבני האדם יש להם כלי שבו הם מבינים לא במנותק מהקונטקסט הכללי את מה שראוי שיבינו -
ולחמור אי אפשר להראות חצי עבודה משום שאין לו שכל להבין את המובן מאליו שצריך שיעשה ומה שלא הראו לו.

_________________

"לדברי ר"ר מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה עמוד כב) העלים רבי  את חג החנוכה מפני שהחג היה למורת רוחם של הרומאים, מפני שחג החנוכה היה חג שסימל נצחון המרד".

החשמונאים היו בי ברית הרומאים, והם שהביאום למעשה ארצה, כשחתמו עמם ברית הגנה נגד היונים. לפיכך לא נראה שהרומאים היו מתנגדים לחג שסימל את הנצחון הזה.

המענין הוא כי בית הלל ובית שמאי נחלקו איך סדר ההדלקה פוחת והולך או  מוסיף והולך?
זה היה מעל מאה שנה לאחר הנס, הלל לא אמר,? הנח להם לישרל מעשי אבותיהם בידיהם!
איך הם נהגו. אם נהגו עד אז?? אם נהגו כבר להדליק, למה לשנות?

בעל