מקור לחנוכה ולמה לא נזכר במשנה?

בעל,

כל ישראל ערבים זה בזה, למה שלא תעזור ? - אני מתחננת.

_________________

יוסי
נס פך השמן היה או לא היה? אני רק הבאתי את השאלות והתמיהות,  את המסקנות שכל אחד יסיק לעצמו.
עם ישראל קבע שהיה נס פך השמן- והוא חוגג את הנס הזה, וגם אני  בתוכם חוגג ומקיים למהדרין מן המהדרין, וזה העיקר. אם היה או לא היה, זה לא רלונטי  רק כאן בפורום או בהרצאות עיוניות. 

<"עיין "מדרש רבא" פרשת בראשית - "וירא ה' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד - ועל זה אומר האמורא ר' שמעון בן לקיש: "הנה טב - זו מלכות שמיים, והנה טוב מאוד - זו מלכות אדום" והגמרא שואלת: " וכי מלכות אדום טוב מאוד? שהרי זו אותה מלכות רשעה שהחריבה את ביתינו וכו'... ומה התשובה שם?">

נישטאיך,

ראשית לכל, צריך להעמיד דברים בפרופורציה הראויה - כמדומני שאתה בתומך, ירוחם, ובעל, חושדים באחת מן השניים, או שהרמב"ם לא ידע ממה שכתוב בגמרא - ואת זה יש בעיה לקבל משום שהוא מעיד על עצמו, ולא בהקדמה אחת מחיבוריו, שהוא מכיר ובקי בכל הדעות המובעות בבבלי בירושלמי,בספרי ובספרא ובתוספתא ועוד הוא מוסיף וכותב שלא יתכן שאדם מן השורה ידע מכל מה שכתוב וכו' ולכן עשה לנו טובה גדולה כשקבץ כל הדעות שנאמרו בנושא מסויים- ומהם הוציא את הסברא ה'ממוצעת' כלומר: הדעה שנפסקה לפי הרב -
או שהוא רשע מרושע והוא לא ראוי להיות מזרע ישראל שהם רחמנים בני רחמנים ! שכן מי הוא זה שלא יהיה לו אכפת מערכים ומחוקי התורה ויתן למלכות עדיפות על פניהם?

ועוד יש לתהות האם בכלל אפשר להשוות ולהתייחס ברצינות לדברי אדם מן השורה המסיק ממה שלא הבין, ובפזיזותו גורם לחילול השם, לעדות הרמב"ם בכבודו ובעצמו.?

שנית,  גם אתה בתומך כירוחם מביא חציי הלכות, ורוצה לדון בהם?  ראה מה הרמב"ם כותב בהקדמה לפירוש המשנה:

וראיתי שיהיה סדור חיבורי על המנהג שנהגו בו כל המפרשים, והוא שאכתוב דברי המשנה מתחילתה ועד סופה , ואחר כך אדבר על פירוש ההלכה ההיא...
כלומר הוא מקדים הקדמות, מעמיד עיקרים וכללים מיוסדים על המשא ומתן התלמודי, והם מוליכים את הקורא להבנת כוונת המשנה ועניינה - קח את הדברים ותשליך אותם על רצונך לדון בחצי הלכה

(אין לי אפשרות למקורות במחשב אז אני אציין רק מראה מקום ואת עיקר הדברים)

זה יופי שהבאת את התשובה  שה'מלכות'  טוב מאוד במובן של מי שתובע דיקיון הבריות - כי את זה במציאות אנושית חברתית ה' לא עושה - כלומר, אם מלכות רומי טוב מאוד, מלכות בית החשמונאים על אחת כמה וכמה והיא סופר טוב מאוד !

- למה ? כי:

 הרמב"ם ידע ממה שכתוב ב: מג' תענ' ז - ר"ה ה : פעם גזרה על ישראל מלכות יוון הרשעה שלא להזכיר שם שמיים על פיהם, וכשגברו מלכות החשמונאים התקינו שיהיו מזכירים שם שמיים ..

וב:  מג' תענ' ב, ג - שבימי מלכות יוון היו מביאים עטרות של ורד ותולים אותם על פתחי עבודה זרה שלהם וכותבים על מצחו של שור שאין לבעליהם חלק באלוהי ישראל, וכשגברה יד בית החשמונאי בטלום, ויום שביטלום עשאוהו יום טוב.

וב: מג' תענ' יא - בעשרים ושמונה בטבת נתיישבה כנסייה על הדין. מפני שכשהיו הצדוקים יושבים בסנהדרין שלהם - ינאי המלך ושלמונין המלכה יושבת אצלו, ולא אחד מישראל יושב עימהם, חוץ משמעון בן שטח. והיו שואלים תשובות והלכות ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמר להם שמעון בן שטח: כל מי שהוא יודע להביא ראיה מן התורה יהא ראוי לשבת בסנהדרין. פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהם ולא היו יודעים להביא ראיה מן התורה, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו. אמר: תן לי זמן ולמחר אני משיבך, נתן לו זמן, הלך וישב בינו לבין עצמו. כיוון שראה שלא היה יודע להביא ראיה מן התורה למחר נתבייש מלבוא ומלישב בסנהדרין גדולה. והעמיד שמעון בן שטח אחד מן התלמידים והושיבו במקומו. אמר להם: אין פוחתין בסנהדרין של שבעים ואחד, וכך היה עושה להם בכל יום ויום, עד שנסתלקו כולם, וישבה סנהדרין על דעתו -
ואותו היום שנסתלקה סנהדרין של צדוקים וישבה סנהדרין של ישראל - עשאוהו יום טוב.

וב: מג' תענ' יא - כשחלה ינאי המלך שלח ותפס שבעים זקנים מזקני ישראל, נטלם וחבשם בבית האסורים...אשה טובה היתה לו לינאי המלך ושלמונין שמה, וכשמת סלקה טבעתו מעל ידו ושלחה לשר בבית האסורים, אמרה לו: רבך בחלום התיר אותם הזקנים התירם והלכו לבתיהם - ואותו היום שמת ינאי המלך עשאוהו יום טוב.

ואחרון חביב מוקדש לבעל -

קיד' סו - מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכבש שישים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, שלח וקרא לחכמי ישראל, אמר להם אבותינו אף היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבית המקדש, אף אנחנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו. והיה שם איש לץ לב רע ובליעל, ואלעזר בן פועירא שמו..ויאמר לינאי המלך: ינאי המלך! לבם של פרושים עליך!
ומה אעשה?
הקם להם בציץ שבין עיניך.
הקים להם..והיה שם זקן חכם אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר למלך: ינאי המלך! רב לך כתר מלכות. הנח כתר כהונה לזרעו של אהרון - שהיו אומרים: אמו נשבית במודעים. ויבוקש הדבר ולא נמצא, ויבדלו חכמי ישראל בזעם.

ויאמר פועירה לינאי : ינאי המלך! הדיוט שבישראל כך הוא דינו, ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך??

ומה אעשה? 
אם אתה שומע לעצתי, רמסם!
ותורה מה יהא עליה?
הרי היא כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד.
מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה, ויהרגו כל חכמי ישראל, והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה ליושנה.

------------------------------------------

אתה לא ראית 'שפיכות דמים' במגילת אסתר?

_________________