| נשלח ב-15/12/2009 22:32 |
 |
| |
הלכות מגילה קדמו להלכות חנוכה- הלכותיה לא היו ידועות, והלכות חנוכה שהיו מעל מאה שנים מאוחרים היו ידועים? אתמהה
לפי עיונך במשנה כתבו רק דברים לא ידועים? אתמהה
מענין אבל השו"ע מקדיש יותר הלכות לחנוכה טו הלכות- למגילה ופורים רק יא,
הרמב"ם כנראה בכלל לא בעניינים, הוא מקדיש לחנוכה פי כמה וכמה הלכות מלמגילה ולפורים,
אם הרמב"ם היה קורא את מה שכתבת היה משנה מיד את מה שכתב והקדיש לחנוכה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 23:15 |
|
| |
נניח ולא היה נס , נניח גם ולא היתה חנוכה.
האם ביד חכמי התלמוד לתקן לנו חגים? כנראה שלא.
איך זה שכל עם ישראל מטורף בשמרנותו קיבל את החנוכה כחג עם הלכות ההדלקה?
כנראה שחנוכה לא היה חידוש. מרגע הוייתו בזמן יוונים הוא התקבל.
אם בסמכות חכמים ואם מידיעת הציבור.
מי שחושב שחז"ל שיקרו עליו בדאים ונוכלים וסיפרו לו דברים על פך ושמן שלא היו מעולם, יכול כבר עכשיו להשתמש בדפי הגמרא כבנייר טואלט.
צריך להחליט האם הם שיקרו לנו או לא?
זה הכל!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 23:31 |
|
| |
יש לך טעות. הרמב"ם מקדיש לחנוכה פרק אחד ואילו לפורים 2 פרקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 23:57 |
|
| |
לגבי מסכת 'מגילה' יש לעמוד על תוכן המסכת: מתוך הפרק הראשון רק שליש מוקדש לקריאת המגילה; מתוך הפרק השני - שני שליש; הפרק השלישי - כלום; ורק עשירית מתוך הפרק הרביעי. וגם כל אלה דנים רק בענין קריאת המגילה, ולרוב אלו דברים הנוגעים לשאר הקריאות, ומסדר המשנה העדיף לסדר את הלכות הקריאה כשהוא נזקק לדוגמא של קריאת המגילה, כדרכו לכרוך עניינים רבים בענין אחד.
בנוגע לשאר מצוות היום (מתנות לאביונים ומשלוח מנות) אין שום דיון, כי אם אזכור קל שבקלים (משתה ושמחה כלל לא נזכרו), בדומה לאזכור של נר חנוכה - ואולי אף פחות! אין הדבר אומר אלא שבמקום שלא היו הלכות, שהרי אלו נתקנו בזמנו, לא מצא לשם מה לכתבם, וכדרכו הפיוטית רמז הלכות חשובות בצורה מאלפת זו, ולא נזקק לפרטם כבספר חוקים מודרני.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 01:37 |
|
| |
<מה שלא נהיר לי מאותן סיבות אפשר גם היה לחייב לברך על מצוות הכנת ואכילת הטשולנט ושתיית תה חם בשבת> על הכנת הטשולונט אין לברך משום שהיא הכנה ל"מצווה" ולא ה"מצווה", אך מדוע לא לברך עליו בעת אכילתו, לטוענים שחיוב הדלקת הנר הוא מטעם עונג שבת? הדלקת נרות חנוכה תוקנו כדי ל"פרסם" וייתכן שכך גם "תקנת" הדלקת נר שבת, כשההבדל ביניהם היה במטרת הפרסום, נר חנוכה לחוץ, ואילו נר שבת לבני הבית.
בהבדל (ואם ישנו) בין נרות חנוכה ושבת, ראה במחלוקת רבנו תם ורבנו משולם כאן ובהמשך:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=118&hilite
מהו ה"נס" שעליו כותב רבינו תם בראש תשובתו ושאותו מפרסמות נרות שבת ?
את העמודים הפותחים את מאמרו של הרב ערוסי העליתי בעבר כאן: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2503698&forum_id=19616
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/12/2009 01:52:16
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 03:42 |
|
| |
נישטאיך, בטוחני שהערתך על הנס שבנר שבת היא הערה צינית על לשונו המסורבלת ותו לא. הרי פשוטה כוונתו שכמו שבנר חנכה יש פירסומי ניסא הבא לאחר הדלקת הנר, כך בנר שבת יש שלום בית הבא לאחר הדלקת הנר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 04:30 |
|
| |
בנר חנוכה המצווה להדליק או שההדלקה היא רק אמצעי, והמצווה היא פרסום הנס שיבוא ע"י ההדלקה. אם המצווה היא הפרסום, האם לשיטת המאירי שמי שאין לו מגילה חייב בקריאת ההלל, גם מי שאין לו נרות חייב בפרסום הנס בצורה אחרת?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/12/2009 04:22:02
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 12:02 |
|
| |
שועתק
כך בנר שבת יש שלום בית הבא לאחר הדלקת הנר.
ואם אין שלום בית לאחר ההדלקה- הברכה היא לבטלה?
האם שלום בית - בחזקת נס?
מלאכי השרת המלוים לאדם בחוזרו מבית הכנסת לא מספיקים לשמור על שלום בית?
פירסומא ניסא זה על נס שהיה ולא על מה שיהיה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 12:55 |
|
| |
ר הירשמן
ובכן ב"ה יש מחשבים בדורנו, בדקתי בפרויקט השו"ת של בר אילן,
ביד החזקה של הרמב"ם מוזכרת -מגילה 60 פעם,- וחנוכה 81 פעם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2009 11:03 |
|
| |
דעתי בעניין:
חג החנוכה לא נקבע כלל לזכר נס פך השמן, אלא לזכר כיבוש במקדש מחדש טיהורו וקבעית שמונה ימים באותה שנה לחנוכת המקדש. דבר זה מופיע בפירוש בכל המקורות ההיסטורים שיש לנו על חנוכה. בשום מקור היסטורי לא מוזכר כלל נס פך השמן, כסיבה לקביעת החג. גם בעל הניסים מזכירים את נס המלחמה, ולא את נס פך השמן. מכאן גם אולי ברורה הסיבה שהמשנה והגמרא בקושי מתייחסים לחנוכה, וגם כאשר הם מתייחסים הם לא מזכירים, שהוא נקסע זכר לניצחון, כיוון שחג החנוכה מסמל את מרד היהודים במלכות! את השלטון העצמאי של ישראל! בתקופת חתימת המשנה והגמרא היה מסוכן מידי לכתוב כאלה דברים, מחשש שהמלכות תחשוב שרוצים למרוד בה, והיא תפגע ביהודים.
בנוסף לחג/יו"ט שנקבע בעקבות כיבוש המקדש, היתה כנראה מסורת על נס פך השמן, שבעקבותיה הדליקו נרות חנוכה. (מעניין לראות שגרסת הגאונים לגמרא מאי חנוכה, היא מאי נר חנוכה, כלומר לא מה עניין החג, אלא מה עניין הדלקת הנרות?) חכמים קבעו שהדלקת הנרות שננהגה, בעקבות נס פך השמן היא הצורה לבטא
את הניצחון, כלומר הנרות מסמלים את היציאה מהחושך לאור, וכן הניצחון היא היציאה מהחושך לאור (ויש הרבה מה להעמיק בזה.)
דבר נוסף מעניין הוא שכנראה ימי החנוכה לא נקבעו במקרה לאותם ימים שהם נחגגים בהם, כלומר לפי מה שכתבתי מסתבר מאוד שהמלחמה לא הסתיימה בכ"ה כסליו, אלא קודם, ולקח זמן לטהר את המקדש ולסדר אותו, ואז קבעו את חנוכת המקדש, לכ"ה בכסלו, למשך שמונה ימים. חג החנוכה הוא כנראה כנגד חג השמש של האדם הראשון (מי שמכיר את הגמרא בע"ז), כלומר חג החנוכה סימל את היציאה מהחושך לאור, ולכן הוא נקבע בזמן שהאדם הראשון חגג את התגברותה מחדש של השמש. (סתם דבר מעניין החג הזה נחוג גם אצל עובדי כוכבים, והגמרא כותבת כך, הוא (האדם הראשון) עשה לשם שמים, והם עשו לשם עבודת כוכבים, מה שמעניין שעובדי כוכבים כלומר הנוצרים חוגגים את החג עד היום, והלא אלו שמונת הימים בין חג המולד לבריתו של אותו רשע...)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2010 18:15 |
|
| |
לא עברתי על כל הפורום, אבל טעם פשוט למה לא מוזכר חנוכה במשנה הוא משום שהרי הוא כבר מוזכר במגילת תענית שהוא התורה שבע"פ הראשון שנכתבה עוד קודם שנכתבה המשנה ואם כן למה לחזור ולשנותו במשניות? שבת יג: תנו רבנן: מי כתב מגילת תענית? אמרו: חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות. אמר רבן שמעון בן גמליאל: אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה, שאם באנו לכתוב - אין אנו מספיקין.. רש"י שם "מגילת תענית - לפי ששאר כל משנה וברייתא לא היו כתובין, דאסור לכתבם, וזו נכתבה לזכרון לדעת ימים האסורין בתענית - לכך נקרא מגלה, שכתוב במגלת ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2010 19:40 |
|
| |
מעניין אם במגילת תענית מוזכר גם נס פך השמן? וכל ההלכות שנלמדו ממנה?
והאם כל הימים המוזכרים בה- אין עליהם משנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 13:46 |
|
| |
ymy33655 שאל באשכול המשאלות:
ראיתי כרגע בהעמק שאלה של הנצי"ב על שאילתות דרב אחאי, שאילתא כו (מוסד הרב קוק סוף עמ' קעז) שורה מעניינת, על דברי רב אחאי: "ומאי נר חנוכה דתניא וכו":
לפי נוסח זה מדויק דלא על כלל חנוכה שואל, דזה פשוט נס הצלה וחנוכת המזבח שהיה שמם, אלא מאי נר חנוכה, למאי קבעו חכמים נר. כן הערה נחום ברילל בעל המגי'. ע"כ.
הרחתי כאן משהו מעניין, שאלתי את ר' גוגל, והוא דיווח שנחום בריל הוא בנו של רבי יעקב בריל וכי הוא נתפס לחוגי הרפורמים.
יש משהו להוסיף על זה?
|
|
|
|
|
