| נשלח ב-18/2/2009 06:38 |
 |
| |
yossi2003:
ינוקא - ככל שזכרוני אינו מטעה אותי האיסור לשני אחים לקבל עליות הוא דווקא אחד אחרי השני.
לפחות כך נהוג בבתי כנסיות שאנוכי התפללתי שם. (חסידי למען הדיוק)
*****
השכן:
אכן יוסי, גם אני מכיר כך את המנהג (וממש לא חסידי - דווקא מהיקים). אבל, בשני ספרי תורה או לשביעי ומפטיר שיש באמצע קדיש - כן עולים.
נוהל שכן זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 06:48 |
|
| |
רjjה: צוואת ר' יהודה החסיד, למה דווקא היא??? 13/11/2005
ישנם צוואות שנכתבו על ידי מאורי וגדולי ישראל בכל הדורות, ובחלק לא מבוטל מהם כתבו המצווים שצוואתם היא לא רק לבני משפחתם, פעמים כתבו שהיא לכל בני קהילתם, ופעמים הרחיבו עוד יותר את היריעה,(כדוגמת צוואת הרמב"ם והבעש"ט, ועוד)
אם כן מדוע זכתה צוואת ר' יהודה החסיד להשמר ולהיות מקובלת על רב שכבות הציבור?ובחלקה מקפידים עליה כמעט כדברי הלכה.
אין ספק שזכותם הגדולה של המצווים עומדת ותעמוד לכל המקיימים את צוואתם, אמן!
רjjה
*****
riv:
למה דווקא היא? נראה לי שההמון היא מילת מפתח בתשובה.
*****
אריק123:
סח לי חבר, נין ונכד למשפחה ליטאית חשובה:
צא וראה מה עלתה לנו הליטאיים, בליטא לא התיחסו לצוואת ר' יהודה החסיד, וציין שמות חשובים מבני משפחתו ששמם היה כשם חמיהם, ואלו כיום כולם חוששים ובודקים שלושה דורות למעלה ושלושה דורות למטה.
הלא אפילו על הדברים המנויים בגמרא נאמר מאן דקפיד קפדינן עימיה, ומדוע שזה לא יאמר על צוואת ר' יהודה החסיד?
*****
יוריקס:
ואם כבר, למה מקפידים רק על עניין זה של השמות של מחותנים ולא מקפידים על שאר ההבלים המנויים שם כגון לא לקרוא בשמות יהודה ושמואל ועשרות הנהגות מוזרות שאין להם כל מקור במקרא, הלכה, אגדה, או זוהר.
*****
הלבן:
ואילו אצלנו קונים בשינוי השם, או בהוספת שם, וכמבואר בפס"ד הצ"צ.
יוריקס, הסגנון שלך על גדולי הראשונים תואם את חוקי הפורום?
*****
להט_החרב:
מדוע דווקא היא?
מפני ששם מופיע מתן "שכרה" בצידה... 
מאושר ע"יועדת הרבנים לעניני תקשורת
*****
ממללא:
אריק,
אכן בנימוק זה (מאן דלא קפיד) התיר הרב עובדיה יוסף לבחור לשאת בחורה חרף התנגדות ההורים בגלל בעיית השמות הזהים (התשובה באחד מכרכי יביע אומר).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 06:52 |
|
| |
מיימוני:
יוריקס
אני מצטרף לדברי טעם של רבנו הלבן.
גם אני סבור כמוך שהדברים שכתב ר' יהודה החסיד, מגדולי האומה, הם טעות. לפחות לפי מיעוט הבנתי.
ויש ספר נאה של טרכטנברג המלקט דוגמאות כיצד הושפעו יהודי התקופה מן האמונות שהיו בסביבתם.
וכתבתי בעבר שאין לדון אותם על זה לשלילה, לפי מה שהוא בעינינו פולקלור, בעיניהם היה חלק מהמדע.
ואם היה זכר ורמז לדברים בתורה או בגמרא, על אחת כמה וכמה שראו להיזהר בזה, וזו היתה שיטת לימודם לראות ברמז עובדה.
לפיכך, אני מציע לתקן ל"מה שנראה בעיני היום כהבלים" וזה כבר עומד כמדומה בחוקת הפורום גם אם זו לשון חריפה מאד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
*****
יוריקס:
א. על הנכתב בעידנא דריתחא אחזור בי ואקבל את הצעתו של מיימוני.
ב. במקרים נדירים נדרש להשתמש בלשון בוטה על מנת להעביר את המסר עד כמה הדברים רחוקים מההשקפה המקובלת כיום.
ג. צא ולמד שאותו רבי יהודה החסיד שכתב פרוש על התורה אבל מזלו איתרע שלא פורסם עד לאחרונה ואז פוסק מתון כר' משה פיינשטין החרימו בגלל הדברים הזרים ומוזרים שבו. אמנם לא העיז לכתוב שדעת ר' יהודה החסיד איננה מתאימה להשקפתינו על היהדות ובמקום זה נקט בשיטה היודעה של טענות כאלו ר' יהודה החסיד לא כתבו ולצורך העניין אפילו את ספר ציוני הציוני שמזכיר אותו מחק מארון הספרים היהודי, ואחרי הכל ר' יהודה החסיד הוא אותו ר' יהודה החסיד והדעות הם אותם דעות.
ד. אמנם לקח לנודע ביהודה 600 עד שצווח ככרוכריא על צוואת ר' יהודה החסיד ולית דמשגח ביה.
ה. שכן מה נעשה ורוב מניין ובניין של חסידי וגדולי אשכנז היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
ו. המזל שנשאר שהסלקציה הטבעית ההיסטורית, או אם תרצה ההשגחה האלוקית, הצליחה לשרש החוצה את רוב דבריו היותר מוזרים וכך נשארנו שלמים ובראים אם קודשתו של ר' יהודה החסיד ותורה שלמה ללא פגמים.
*****
יצחקומר:
מיימוני המנהגים המוזרים חיים וקיימים .
אצל חמי יש כמה שקעים מוזרים – ומכוערים- על הקירות ממולאים בפרחים מפלסטיק זכר למזגן חלון ישן . כידוע אסור לפי הצוואה לסתום פתחים בקירות הבית . רוצה עוד דוגמאות ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 14:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | באחד מסעיפי הצוואה הוא אומר
-לא יקרא אדם לבנו יהודה ושמואל (בטעות כתבתי למעלה אליעזר)
ראיתי באחד הספרים- כי המחבר של הספר ששמו היה שמואל- או יהודה? העיד על עצמו שהוא מצאצאי רבי יהודה חסיד, ומה שנאמר בצוואה סימן- סא- שיבוש הוא, אולי לא רק זה שיבוש?
|
|
בשו"ת שם אריה (יו"ד כז) מספר כי המהרש"א אמר על עצמו "אני מבני בניו ובצוואה הנ"ל כתוב שלא יקרא איש מזרעו את בנו לא יהודה ולא שמואל, ואני זה שמי שמואל ושם אבי יהודה". (הסיפור מופיע גם אצל עגנון, שהיה מצאצאי המהרש"א. ויבורך מי שיראה מקום הדברים.)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 15:05 |
|
| |
מרחביה
שו"ת יביע אומר חלק ב - אה"ע סימן ז ד"ה (ה) והנה
ובאמת שאף זרעו אחריו לא חששו לצוואות ריה"ח. וכמ"ש בשו"ת שם אריה (חיו"ד סי' כז) ד"ה והנה על וכו', וזת"ד, ושמעתי מהרה"ג מוהר"ר מרדכי מרגליות אב"ד סטנאב, שהיה לו קבלה מאבותיו, כי בזמן מהרש"א ז"ל, באסיפת גדולי הדור בזמן ההוא דיברו על אודות צוואת ריה"ח, ועמד הגאון מהרש"א על רגליו ואמר, אני מבני בניו, ובצוואה הנ"ל כ' שלאיקרא איש מזרעו את בנו לא יהודה ולא שמואל, ואני זה שמי שמואל ושם אבי יהודה. ע"כ. ושאלתיו למה באמת לא חששו לצוואת זקינם ריה"ח, והשיב כך שמעתי סתם. והוא פלא באמת. עכ"ל. (ושם אח"ז כ' להעיר על הנוב"י שכ' שהצוואה היא רק לזרעו, שהרואה שם יראה שבמקום שהוא רק לזרעו כתב כן בפירוש, הא סתמא הוא לכל אדם. ע"ש. וע"ע בשו"ת הון יוסף (סי' ט). ע"ש.) והנה אנה ה' לידי קונט' דברי זאב חלק יט (דף כג ע"א), ושם כ' בשם הגאון מהר"ם פרובינצאל, כי צוואות ריה"ח אינם ממנו, ותלמיד ייחסם לו, ואין להאמין בהם. ע"כ. וכעת אמ"א. וע"ע בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' עט), שלא נתפשטו כל צוואות ריה"ח ורובן בטלות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 19:54 |
|
| |
ש"י עגנון
מביא את הדברים בספרו- ספר סופר וסיפור- דף רע'ה. בשם ערוגות הבושם- יורה דעה כ"ז.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2012 11:15 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2012 12:28 |
|
| |
אז מי יותר 'דתי', מעוז כהנא, או רי"נ שטרן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2015 23:44 |
|
| |
מיימוני כתב: "הרי יש בצוואתו דברים שנוגדים את הגמרא, כגון לשחוט תרנגולת שקראה כתרנגול, שזה מוגדר כ"דרכי האמורי".
יעויין בשו"ע יו"ד סי' קעט ס"ג, ובנו"כ שם שהתייחסו לנושא.
|
|
|
|
|
