אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה
וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי (אסתר
פרק ב פסוק ה):
אמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה.
שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג') איתי גברין יהודאין וגו'. )מגילה דף יג עמוד א).
אם לפי
גמרא זו קל להיות יהודי, ודי לכפור בעבודה זרה, הרי לפי הילקוט שמעוני (אסתר רמז
תתרנב) צריך הרבה יותר מזה:
"ר' שמעון אומר וכי לא היה יהודי
אחר בשושן הבירה והלא כתיב והיהודים אשר בשושן, אלא לפי שהיה בן אבות מזרע המלוכה
והיה עוסק בתורה כל ימיו ולא נטמא בפיו מכל מאכל טמא ולא נהנה מסעודתו של אותו רשע
נקרא שמו יהודי".
איך קוראים לאשה הכופרת בע"ז או עמדת
בסטנדרטים של הילקוטנ שמעוני, מלבד שאינה עוסקת בתורה?
בימנו קוראים לצורת הנקבה של יהודי-יהודיה
היתה תקופה שבגרמניה השמיטו את הה' מהיהודי
וקראו לו יודי, ראו:
שו"ת מהרי"ל סימן פו ד"ה והנה
אינו, שו"ת מהר"י ווייל סימן עט ד"ה במקור מורכב, שו"ת
מהר"י מברונא סימן קלה ד"ה מעשה בבחור, לקט יושר חלק א (או"ח) עמוד
קה ענין א, תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן קסא.
אם היהודי הוא יודי, האם הנקבה היא יודית?
ייתכן שכן, וייתכן שלא,
וייתכן שיודית הוא שם לעצמו ולא צורת
הנקבה ליודי:
ר"ש קלוגר כותב בשו"ת האלף לך שלמה
חלק אה"ע סימן קפו שיודית הוא קיצור השם יהודית:
"... כיוצא בו בישועות יעקב בגט שנכתב
שם יודית ובתורה כתיב יהודית והכשירו חכמי הדור כי הוא קיצור שם עיי"ש כן
השבתי לק' טולטשין ברוסיא".
ואילו ר"ז מרגליות כתב בטיב גיטין בשמות נשים אות י' סעיף ה שיודית
הוא שם לעצמו ואינו קיצור השם של יהודית.
יהודיח-יהודיה הסיבה לאכילת גבינה בחנוכה
על הגמרא (שבת כג.): "נשים חייבות בנר
חנוכה שאף הן היו באותו הנס", מפרש הר"ן (שבת י. ד"ה אמר רבא) אך
הן היו באותו הנס: "שגזרו יונים על כל הבתולות הנישאות שיבעלו להגמון תחילה
וע"י אשה נעשה נס דאמרינן במדרש
דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם ועל זה
נהגו לאכול גבינה בחנוכה". בלשון דומה ה"כלבו"(ספר כלבו, סי'
מ"ד, דין הלכות חנוכה ודין התפלה, ירושלים, תש"ן) בדברי ה"ארחות
חיים"( הלכות חנוכה, סע' י"ב, ירושלים, תשט"ז) מופיע גם שמה של
האשה: "שעל ידי אשה אירע להם הנס הגדול ההוא ושמה יהודית, כמו שמפורש באגדה
בת היתה ליוחנן כהן גדול והיתה יפת תואר מאד ואמר המלך יון שתשכב עמו והאכילתו
תבשיל של גבינה כדי שיצמא וישתה לרוב וישתכר וישכב וירדם, ויהי לה כן וישכב וירדם,
ותקח חרבו וחתכה ראשו ותביאהו לירושלים, וכראות החיל כי מת גיבורם וינוסו. ועל כן
נהגו לעשות תבשיל של גבינה בחנוכה".
מוסכם היום בקרב החוקרים שמעשה יהודית
והולופורנס, במדה שהוא היסטורי, אין לו קשר עם החשמונאים ונס חנוכה, אלא מקומו
בתקופה הפרסית כמעט מאתיים שנה לפני תקופת החשמונאים, (ראו י.מ. גרינץ , מבוא לספר
יהודית, מוסד ביאליק ירושלים תשי"ז
סיפור יהודית מופיע ברמז ברש"י מסכת שבת
דף כג עמוד א:
"היו באותו הנס - שגזרו יוונים על
כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס"
אשה ללא שם וללא יחוס.
לגירסת רש"י שעל הרי"ף בפסחים קב "וכן גבי נר חנוכה ע"י
מרים ויהודית".
ואילו במקורות אחרים בהם שמה של האשה הוא חנה (אוצר
המדרשים (אייזנשטיין) חנוכה עמוד 193, באחרים יהודית, (לדוגמה ה"ארחות חיים" (
הלכות חנוכה, סע' י"ב, ירושלים, תשט"ז)
ישנה גם גרסה של המדרש שיהודה, אחותו וחבריו באו לשר, ואחד מהם (לא ידוע אם
היה זה יהודה, אחותו או חבריו!) התיז את ראשו של השר (כת"י בודפשט-קויפמן 188.2,
פוליו 91), ואפשר שלפננו ערבוב השמות "יהודה" ו"יהודית"..
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/12/2007 13:30:23
עולם הפוך אני רואה