כל אדם חולם חלומות מוזרים, ויש להניח שגם פרעה חלם בחייו מספר חלומות סוריאליסטיים, מדי פעם. מה היה כה מוזר ויוצא דופן בהלומות הללו? שנפעם רוחו ולא יכל להרגע?
נשלח ב-6/12/2007 22:43
שאלה: כיצד יפרשו הכופרים בנבואה את פתרון חלומותיו של פרעה?
(בנבואות של הנביאים בתקופה המאוחרת יהיו כל מיני תירוצים של הבנת המערך הפוליטי, על החלומות של שר המשקים והאופים כבר תירצו המתרצים את תירוציהם ההגיוניים במידה מסויימת, אם כי מאוד מסויימת, אבל מה יגידו כאן?)
נקודה מעניינת...
אני מצטט מספר עולם התנ"ך (בראשית, ידיעות אחרונות 2007, עמ' 207): "יש ללא ספק קשר בין החלום על שבע הפרות ופתרון שבע השנים, לבין העובדה שהמילה rnpt המצרית מציינת שנה ופרה כאחת".
נשלח ב-7/12/2007 12:20
מיכה
מסקנת דבריך היא, שפרעה היה נביא?! ויוסף רק פירש את נבואתו.
יוסף לא היה בטוח בקיום פרשנותו, ולכן הוא אמר לפרעה, יפקד המלך פקידים- יהיו פקידים בטוח שאחר כך יהיה רעב.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-8/12/2007 18:32
בחומשים בסוף כל פרשה יש סיכום של כל הפסוקים של הפרשה, ורק בפרשת מקץ יש סיכום של המילים??
לדורשי דרשות, הסיכום במילים הןא סך 2025, שני אלפים וכ'ה. הרמז הוא כי בכ"ה - מתחילים להדליק - שמונה פעמים- נר= אלפיים
והפשט הפשוט לפשוטים, יש מחלוקת על המילה אברך אם זה שתי מילים אב -רך, או אברך, מילה אחת, ראו רש"י על האתר. ולכן הסיכום הוא על המילים שזה לא 2026 רק 2025
רש"י אומר זה אחד מהקל וחומר שבתורה
איזה קל וחומר יש פה? יש אנשים עשירים שכסף הם לא יגנבו, אבל עתיקות, יצירות אומנות וכד' יגנבו ועוד איך יגנבו
נשלח ב-9/12/2007 11:11
נושאי פרשת מקץ
חלום פרעה מ"א א'-מ"א ל"ח
מינוי יוסף מ"א ל"ט-מ"א מ"ו
שני השבע והרעב מ"א מ"ז-מ"א נ"ז
ירידה והתנכרות מ"ב א'-מ"ב ל"ח
ירידה עם בנימין מ"ג א'- מ"ד י"ז
סיכום פרשת מקץ לנושאיה
בפרשתנו עולה יוסף מבור בית הסוהר, להיות למשנה למלך המשביר שבר לכל הארצות והאוחז באחיו באמצעות עלילותיו, סביב השבר אשר הם שוברים.
מפאת פתרון החלומות בבית הסוהר, נקרא לפתור את חלום פרעה . עקב כך היה מינוי יוסף אשר גידלו פרעה למשנה למלך. כאשר עברו שני השבע והרעב הגיע, באו אחיו אליו למצרים מפני הרעב בירידה והתנכרות יוסף, אליה נקלעו כאשר זכר את חלומותיו, קבעם כמרגלים ואסר את שמעון. עקב כך בפעם הבאה שכלה האוכל היתה הירידה עם בנימין האח הקטן שהובא באחריות יהודה. בבית יוסף קיבל בנימין משאות יתר על אחיו ושוב אחז יוסף באחיו על ידי עלילת הגביע.
נשלח ב-9/12/2007 19:01
על מה שהביא הרב צמ"ס בקי בחדרי עצכח לינקזעצער שליט"א מאשכול על פתרון חלום פרעה, זכיתי לקבל מהכותב שם ה"ה ר' הרובהדומם ש' לינק ישר לשיעור של הרי"י יעקובסון שליט"א ע"פ תורת האדמו"ר האחרון מליובאביטש נבג"מ דברים מאירים כספירים וכן השגתי מאחד התמימים שכתוב קיצור תוכן השיעור ולא אמנע טוב מהחברים המקשיבים דכאן.
החלום הראשון על שבע פרות בריאות הנבלעות ע"י הרכות והשני על שבע שבלים בריאים הנבלעים ע"י שבלים והכול עולה מן היאור.
פרות בריאות היינו תזונה טובה ושבלים בריאים היינו שפע מזון והעלייה מן היאור היינו ממקור מחית מצרים. המספר שבע היינו שבע תקופות מזון שהם שבע שנים. למה לא יכלו החרטומים לפתור כך?
ב.
לאמור, למה מתפעל פרעה עד שממנה אותו למלוך מבית האסורים, הרי זו הסמליות הקרובה ביותר ויותר מפתרון החרטומים?
ג.
לאחר הפתרון מיד ממשיך יוסף לדבר אל פרעה ללא הפסקה "ועתה ירא פרעה". מי ביקש זאת מיד העבד היוצא מבית האסורים להיעמד בפני מלך הממית את האופה שנפל זבוב לתוך פתו המוגש לפרעה?
ד.
לאחר שיוסף מסיים לייעץ פרעה נדהם ש"אין חכם ונבון כמוהו – הנמצא כזה" וממנה אותו למשנה למלך. הרי כל אדם פשוט ביותר יחשוב שזו העצה הטבעית לאגור לשנות רעב כאשר לפניהם שנות שובע?
ה.
פרעה קרא ליוסף כי "נפעמה רוחו" ומהחרטומים אין פותר את החלום. ואח"כ לא נאמר שוייטב הפתרון בעיני פרעה, אלא "הדבר", למרות שפרעה ביקש להביאו עבור הפתרון שחיפש.
ו.
המדרש אומר שלחרטומים גם היה פתרון לשני החלומות אלא שלא מצא חן בעיני פרעה, על שבע בנות נולדות ושבע בנות מתות ועל שבע מלחמות שינצח וינוצח ורש"י מביא רק את פתרון הבנות. יוסף פתר את כפל החלומות בכך ש"ממהר האלוקים". למה צריך לומר שלחרטומים היה פתרון ולמה הביא רש"י רק אחד מהם?
ז.
רש"י הבא לפרש פשוטו של מקרא אינו טורח ליישב את כל השאלות האמורות. ותמוה?
תשובה
מה שרש"י אינו מביא את הפתרון השני של החרטומים על מלחמות כי הוא סבר שלא נתנו פתרון כזה ובזה יבואר למה יוסף ביאר את שביאר ומה החכמה שבזה. ישנו פרט בחלום שהיה קשה למצוא לו פתרון שהטריד את החרטומים. אם כי אין חלום בלי דברים בטלים ואין לבנות הרים וגבעות על פרט, מדובר כאן בפרט יסודי הנראה כסותר ועוקר את כל משמעות לו היו פותרים לפי מהלכו של יוסף. שבע פרות בריאות עולות מן היאור ואחריהן שבע רכות בולעות אותן עד שלא ניכרות הבריאות שזה מרמז על היעלמות שנות השובע ואילו בחלום נאמר: ותעמודנה אצל הפרות הטובות על שפת היאור היינו שיש מציאות של טובות ורעות בב"א שלכאורה בלתי אפשרי. לכן החרטומים פתרו על בנות שי"ל שאין זה אותן בנות שהרי לא אמרו "ואותן" אתה קובר (ובפרט לידוע על רב הנשים והילדים של המושלים האלה) וזה יכול להיות באותו זמן "ותעמודנה אצל". והבליעה הוא שהצער על המתות כה חזק שמעלים את שמחת הנולדות. לכן לא הביא רש"י את פתרון המלחמות כי לפתור את ה"בבת אחת" אינו מתקבל על הדעת שיפתח אדם כ"כ הרבה חזיתות בב"א כשעדיין לא סיים לנצח את השבע (הרי זו הייתה תחילת מפלת היטלר ימ"ש כשפתח חזית נגד רוסיה ב 1941).
מבואר שלא יכלו החרטומים לתת את פתרון יוסף. גאונותו של יוסף היה ב"ועתה" לא הייתה חוצפה שעבר את גבולות המבוקש ממנו, אלא חלק והמשך מפתרון החלום והעיקר שבו. זה שכבר במשך זמן השובע דואגים לרעב היינו שמושגית שנות הרעב כבר קיימים בהווה וזהו "ותעמודנה" שעם כל קצירה ואכילה מפרישים לשנות הרעב. זו התפעלות פרעה מפתרון יוסף שנמצא דרך להסביר את הפרט עם הפתרון הפשוט של שנות השובע והרעב. פרט זה הוא פרט הפותר לא רק את החלום אלא הבעיה שיוצר החלום וכך מושלם החלום שמונח בו כל המהלך הבא על ארץ מצרים.
[במובן מסוים זה מתקשר היטב לניתוחי החלומות של פרויד, שטען (בין היתר) שבחלומות אנחנו "מציירים" מילים, ולפעמים ה"נמשל" של ה"משל" בחלום הוא מילה דומה בצליל למילה המגדירה את ה"ציור" החלומי. כאן - אם לסמוך על החוקרים שם, שכן ידיעותי במצרית עתיקה שוות לאפס - זה מובהק אפילו יותר.]
"הן כסף וגו'. במדרש (ילקוט רמז ק"נ) אמר רבי שמעון זה אחד מעשרה קל וחומר שבתורה וכו'. יש לשאול מה קל וחומר הוא קל וחומר דאית ליה פירכא שאמרו ואיך נגנוב כסף וזהב כסף וזהב לא אבל גביע נחמד כזה שנפשו של אדם חומדתו ונכספת לו גנבתם. או אולי בהבאת הכסף היתה ערמה כדי להראות סימן טהרה, לזה אמרו הן כסף אשר מצאנו כי מן הדין אין אנו חייבים להחזירה שהיא מציאה ולא מצאנו אותו בביתך אלא בפי אמתחותינו וכליו של אדם קונים לו, ועוד אם היינו מוצאים אותה בתוך האמתחת היינו אומרים שמא נפל ממך כשאתה היית מודד מרוב הקונים, אבל אנו מצאנו בפי אמתחותינו, וזה אינו אלא כמו שאמר ה' נתן מטמון, ועוד שאפילו יהיה שלך לא היינו חייבים להחזירו לפי שודאי נתייאשת בהליכתנו לארץ כנען ואמרת כמה פעמים ווי ליה לחסרון כיס, אם כן איך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב, כי מה שאתה אומר שיש בו סגולה שינחש בו, זו הסגולה היא בטלה אצלנו, כי כל מיני הכישוף אסור לנו, אם כן אין בו אלא שוויו שהוא של כסף אין אנו חומדים כסף שאם היינו חומדים לא היינו משיבים הכסף מארץ כנען. ולזה כיוון המתרגם שאמר מנין דכסף וכו', לומר שאין בו אלא שוויו שסגולתו בטלה אצלנו, או כמו שכתב רד"ק ז"ל, פירוש והוא נחש ינחש בו אמר עתה יעשה ממנו ניחוש ולוקח לעצמו סימן רע אף על פי שאינו שוה כל כך שהוא של כסף לזה באתי. ורב סעדיה גאון פירש הוא מלשון נסיון ניסה אתכם בו אם אתם גנבים, הוצרך לפרש כן כדי שלא יתלו העוון במנשה לפי שהוא אמר הלא זה אשר ישתה אדוני בו וחפץ כזה אין רצונו שיהיה במקום שהיד שולטת בו אלא יהיה במקום שמור ומונח, לזה אמר רב סעדיה הניחו כדי לנסות אתכם בו. והוא נחש, גימטריא משיח, שהוא משיח בן יוסף"
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-21/12/2008 11:55
מאיר, שלום עליכם,
לצורבא דרבנן שכמותך ראוי לגלות גם מהקו"ח, השייך להלכה ולגמרא.
כידוע יש מחלוקת בגמרא אם גזל עכו"ם מותר- או גזל עכו"ם אסור, ויש גם מחלוקת בגמרא אם השבת אבידה לנכרי מותרת או השבתה אסורה,
התנא הסובר כי גזל עכו"ם מותר- סובר גם השבת אבידה לנכרי אסורה, וכך אמרו בני יעקב .
הן כסף הנמצא בפי אמתחתנו השבנו,- כלומר אנו סוברים- כתנא - שהשבת אבידה לנוכרי מותרת
איך נגנוב מבית אדונך כסף וזהב.? הרי לפי התנא הזה, גזילת עכו"ם אסורה,
ואין לך קו"ח גדול מזה.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 21/12/2008 11:56:01
מודה ועוזב
נשלח ב-27/12/2008 18:51
שאלות לעיון
התורה אומרת פרעה חולם- למה בלשון -הוה? בחלומות של יוסף ושל יעקב ושל שר המשקין והאופים- ויחלום,- לשון עבר.
פרעה חולם את החלום הראשון, מתעורר וממשיך לישון, הדבר כנראה לא גורם לו לפעימות לב מואצות,
רק לאחר החלום השני הוא נפעם? מה השוני בין החלומות? הרי אנשים רגילים לחלום חלומות שונים ומשונים- מה הבעיה?
