|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:12 |
 |
| |
זכורני ווארט נדמה בשם הרי"ז מבריסק שעצת יוסף "יעשה פרעה ויפקד פקידים" אינה באה מעצמו אלא ממשהו שבחלום (וייקץ פרעה?) ואיני זוכר. האם מישהו יודע?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:11 |
|
| |
הפקידים הם חלק אינטגרלי של החלום, אם רוצים לקיים את החלום, שלאחר שנת שפע יהיה רעב?
הפקידים יעשו את העבודה הכי טוב! הם יבטיחו את קיום פתרון החלום.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 12:27 |
|
| |
הנה משהו שאמרתי אתמול סביב הנרות:
יוסף חי במשך כל השנים הקשות שלו, כעבד וכאסיר, תחת הרושם של חלומותיו. ולא רק מפאת שהוא עצמו האמין בחלומות, וראה בהם נבואות, אלא גם משום שפתרון החלומות אינו המצאה שלו. הרי לא יוסף פתר לעצמו את החלום, כי אם אביו (ואולי גם אחיו, בהתנהגותם-קנאתם).
כאשר נמצא יוסף בבית פוטיפר ונמלט מהחטא, אומר המדרש שנזכר בדמות דיוקנו של אביו. מה הקשר? דומני, שרק שני דברים מצינו שאמר יעקב לבנו יוסף בטרם מכירתו לעבד. האחד, פתרון החלום. יעקב פותר את החלום הכפול של יוסף כנבואה שיוסף יהיה מלך. הדבר השני שאומר יעקב ליוסף הוא לצאת לראות בשלום אחיו, הוראה שלמעשה הביאה בסופו של דבר לירידתו מצרימה. זו דמות דיוקנו של אביו - פתרון החלום, והוראת הדרך לשם. על יוסף לרדת מצרימה, בדרך לעליתו לכס המלכות. אבל גם כשהוא בתחתית הסולם, אין הוא רשאי להתנהג כעבד, אלא עליו לזכור את מעמדו המלכותי. אביו מזכיר לו שעוד יבואו הוא ואחיו להשתחוות לפניו, ולפיכך אינו כדאי בחטא זה.
שני השרים מגיעים אל הכלא, לאחר שיוסף נמצא כבר 11 שנים במצרים, מתוכן זמן מה בכלא - ירידה עוד יותר עמוקה מהיותו עבד. כאשר הם משמיעים לו את החלום שלהם, הוא נזכר בחלומו הכפול, ומבין שהדרך להגשמת חלומו שלו מצויה בחלומם של השרים. יתכן וכבר אביו לימד אותו את הסוד, על השנות החלום פעמיים. וגם כיצד מוציאים מהתבן את הבר, ומגלים מהו אותו אחד משישים בנבואה. והוא יודע גם, שאין די בפיתרון לכשעצמו, אלא צריך להגשים משהו ממנו. ובחלומו שלו אני מדבר - כשם שיעקב שילח בשעתו את יוסף לאחיו, כך יוסף מוסיף לפיתרונו לשר המשקים גם נימה מעשית - כי אם זכרתני.
ואכן, גם אם במאוחר, אותה בקשה של יוסף להיזכר לפני פרעה מגיעה שעתה. ושוב - חלום כפול. אלא שהפעם המקום לפיתרון אינו בור הכלא, אלא ארמון המלך. יוסף רחוק רק בצעד אחד מהכס עצמו. ושוב החלום הכפול, ושוב הגשמת החלום הזה, של החולם הזר, מאפשרת ליוסף לנקוט צעד ממשי בקידום הגשמת החלום שלו. מכאן מגיעה אמירתו, ועתה ירא פרעה איש.
אם נדמה את יוסף לעבד, ששוחרר זה עתה מהכלא והורשה להתגלח ולהחליף בגדים, לא נבין כיצד העז לדבר בפני המלך בלי שניתנה לו רשות. וכי שאלו בעצתו? וכי יועץ למלך הוא? אבל אם נזכור שזה יוסף שלפני 13 שנה נשלח על ידי אביו לראות בשלום אחיו, וזה היה הצעד הראשון במסע, נראה שיוסף רואה בהגעתו סוף סוף לארמון, את הצעד המבקש.
בעיני יוסף, אם זו הדרך שבה בחר האל להביאו מחברון לארמון פרעה, אין היא טובה פחות מכל דרך אחרת. הרי זו התגשמות הנבואה הישנה ההיא, אותה חי וממנה שאב את הכוחות כל השנים. די לו בכך שכעת נשמע קולו בבית המלך, והרי אפילו פרעה מחרה מחזיק אחריו, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. אותה רוח הקדש שמכוחה התנבא יוסף ומכוחה פתר יעקב את החלום, היא שהיתה עמו בכל הדרך.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 12:47 |
|
| |
יעקב אומר ליוסף---לך ראה את שלום אחיך! אתה יוסף מוציא דיבתם רע כל הזמן- לך ראה את שלם אחיך, את שלמותם! ולא רק את חסרונם!
האנלוגיה בין החלומות לא בהכרח נכונה, יעקב לא פתר את החלום- הוא כעס כביכול על החלום
כך לא פותרים חלום, - יוסף פתר לשרים ולפרעה, כמו שפותרים נחלום!
גם את חלום האלומות לא פתרו. החלומות נשארו בלתי פתורים,
יוסף אומר לפרעה על השנות החלומות פעמיים- כי ממהר ה' לעשותם- גם הוא חלם פעמיים הפתרון בעצם לא התרחש כה מהר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2009 20:59 |
|
| |
עונים בפרשה
בראשית פרק מא א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְ
מדוע גם גם ימים? הרי מספיק שנתיים?
לענ"ד יוסף הרי בבית הסהר הרבה יותר משנתיים, השנתיים החלו מאותו יום שליוסף נפתחו חלונות האפשרויות על ידי שר המשקין- והשנתיים האלא הם הם שהפכו ליוסף לימים. כל יום והאכזבה כל יום וציפיה. (יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר:
גוי טיפש היה שר המשקין- הרי אם היה לו שכל של יהודי, היה רץ לבית הסהר ומספר את החלומות ליוסף- ויוסף היה פותרן- והוא היה חוזר לפרעה ופותר את החלום בשמו הוא, טמבל! (יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר:גוי טיפש היה שר המשקין- הרי אם היה לו שכל של יהודי, היה רץ לבית הסהר ומספר את החלומות ליוסף- ויוסף היה פותרן- והוא היה חוזר לפרעה ופותר את החלום בשמו הוא, טמבל! בראשית פרק מב (ז) וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל: (ז) וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל: (ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ: מדוע פעמיים מופיע כי יוסף הכיר את אחיו?
בפעם הראשונה הוא הכיר אותם- הם לא הכירו אותו- אבל יוסף חשש שכמו שהוא עשה את עצמו מתנכר- גם האחים אולי משחקים אותו משחק? בא הפסוק השני ומאשר כי יוסף הכיר שהאחים לא הכירו אותו.
ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת:
מדוע הוא האשים אותם בריגול דווקא ולא בגניבה ורמאות??
הכתרתו של יוסף שבא משום מקום עדיין הית תעלומה במצריים ושיחת היום, יוסף חשש שהאחים אולי מחפשים אותו ויתחילו לשאול שאלות! מי שמואשם בריגול חושש לשאל שאלות!
לז) וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶי ראובן מציע במסירות נפש את שני בניו להבטחת שמירתו על בנימין ח) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ: (ט) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים:
יהודה הציע דבר וירטואלי, רגשות אשמה עד סוף ימי יעקב- או עולם הבא לפי חז"ל,
את הצעתו של ראובן דוחה יעקב מיד- ומקבל במקומו את זו של יהודה?
יהודה הציע את הכל- את העולם הבא שלו או את חייו הרוחנים הכל.
לעומתו ראובן הציע רק חצי- כי הרי היו לו ארבעה בנים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 11:12 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | פרעה חולם את החלום הראשון, מתעורר וממשיך לישון, הדבר כנראה לא גורם לו לפעימות לב מואצות,
רק לאחר החלום השני הוא נפעם? מה השוני בין החלומות? |
|
החלום הראשון על הפרות- רמז למחסור בבשר. נו, בלי בשר אפשר להסתדר.
החלום השני על השיבולים- רמז למחסור בתבואה. בלי לחם כבר אי אפשר להתסתדר.
__________________________________________
הקשו לעיל, מהיכן לקח יוסף את העוז להציע לפרעה פתרונות כיצד לאגור תבואה וכו'.
עי' ברמב"ן שתירץ, שזה המשך של פתרון החלום. שע"י אגירת התבואה משני השבע ואכילתה בשני הרעב, מתקיים 'ותבלענה' וכו', ודלא כרש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 11:22 |
|
| |
אברהם
השוני הוא כי בפעם השניה שיבלים אוכלות אחת את השניה- זה דבר לא נורמלי ולא אפשרי אפילו לא בחלום אבסטרקטי, לפרות יש פה ואוכלות אבל לשבעלים הרי ין פה? והאבסורד הזה הפעים אותו- שהוא חולם חלומות אבסורדים כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:03 |
|
| |
האם יש למישהו הסבר טוב מדוע יוסף התעלל באחיו ובעקיפין באביו (מלבד ההסבר שהרגיש אחראי לפתרון החלום, שהוא דחוק ביותר)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 13:47 |
|
| |
תלמיד
הבעיה הרי התחילה מיד שהוא עלה לגדולה בבית פוטיפר- יכל להעביר הודעת סמס לאבא שלו- אבא! אני חי- הרי את אביו הוא הרי אהב? הוא תאר לעצמו כי אבא בוכה עליו והוא הרוס ושבור, הרי היו שיירות בין מצריים לכנען- היו תופי טם טם? עוסקים בזה כדבריך הרמב"ן ומתרץ והעקידת יצחק ירד חזק עליו על תרוצו.
יש לי הרבה הרבה תרוצים אתחיל בראשון- יוסף היה אדם אחראי- הוא ראה את עצמו כראש המשפחה והאחראי עליה,
הוא הבין את המצב, כי האחים כנראה חזרו הביתה אל אבא וסיפרו לו איזה צ'יזבט או בלוף כמו שבאמת קרה. ועכשיו מה יקרה אם פתאום הו יודיע אבא אני חי? מה יקרה בבית? הרי האבא לאחר דקות מספר יתחיל מיד לחקור מה! ולמה ואיפה ומי? מה יקרה בפועל- האחים יברחו מבושה ופחד לכל רוחות השמיים. הבית והמשפחה יהרסו-. אמר לעצמו יוסף אני צריך לתכנן את החזרה בשכל והגיון אחרת כאמור.
ולשאלה למה התעלל- הרמב"ם אומר בהלכות תשובה כי התשובה המוחלטת היא להגיע לאותו מצב שהיית בו כשעברת את העבירה- ולא לעברה- וזה היה הנסיון עם בנימין-
האמת באופן פרטי איני מתלהב כל כך מפרוש זה. יש לי גם אחרים. אמרתי זאת כי נדמה לי שזה יתאים לדעתך ושל אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 18:54 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
ראיתי טענו כאן איך יוסף ניצל את העשירות של המלך לקנות את עולם לעבדים,
התשובה היא שאותו עיצה שנתן למלך כולם כל האזרחים שמעו, הרי רק בשביל העיצה הזאת נתנו לו את התפקיד הרם,
רק מה ? אז כמו היום, עצליניים לעשות כסף ואחר כך אנו עבדים לבנקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:03 |
|
| |
מקס
לא עצלנים - הם כבר אז ידעו שאת הממשלה אפשר לחלוב. אבל לא אצל יוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:04 |
|
| |
בראשית פרק מא (לב) וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלהִים וּמְמַהֵר הָאֱלהִים לַעֲשׂתוֹ:
מנין ליוסף ? הרי אצלו זה לא מיהר לבוא ??
על זה צריך לנשק את רשב"ם ועל השנות החלום וגו' - אבל חלומות של יוסף אעפ"י שנשנו באלומות ובכוכבים אילו היו בלילה אחד כאלה, היו נמהרים:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
לא עצלנים - הם כבר אז ידעו שאת הממשלה אפשר לחלוב. אבל לא אצל יוסף |
|
ירוחם: אצל השוויגער בשולחן שבת היום אמרתי, שיוסף מלמד אותנו שלחש כישןף וכדומה הם שטויות,
אחרת למה לא עשה באמת לחש וכישוף,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:13 |
|
| |
רש"י בראשית פרק מא
יב) נער עברי עבד - ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון:
נער - שוטה ואין ראוי לגדולה:
עברי - אפילו לשוננו אינו מכיר:
עבד - וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים:
איש כחלומו - לפי החלום וקרוב לענינו:
למה רש"י אומר את זאת הרי כשרוצים להביא מישהו למלך הרי חייבים להציג אותו- אנשים אלמונים לא קרבים אל המלך
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:21 |
|
| |
"כולנו בני איש אחד נחנו"
רשי מפרש שניצנצה בהם רוח הקודש וכללו את יוסף עמהם.
אני לא מבין. יוסף- לא הבין. הם עצמם- גם לא הבינו. אז מה התועלת בניצנוץ זה??
_________________
|
|
|
|
|
