ויגש

בראשית פרק מה

(ה) וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:

הרי  יעקב אבינו היה דתי וחרדי לא פחות מאתנו- ואנחנו אומרים -הכל מהשמיים- והתוצאות אצל יוסף דיברו בעד עצמם.

בראשית פרק מה         (ד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
האם יכול להיות שהפסוק מכוון לפרוש שפירשו חז"ל ב-אשר שיברת-
 בבא בתרא דף יד:דאמר ר"ל: אשר שברת - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יישר כחך ששברת.

(כג) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ:

מה פרוש כזאת? אולי הכוונה שעשרת  האחים כמו החמורים נושאים את טוב מצרים, וכמו החמור כם הם לא היו מודעים מה הם נושאים.

(כד) וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ:

רש"י (כד) אל תרגזו בדרך - אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך.
מדוע אבא יעקב לא הזהיר אותם על  זה? אולי כי לפתע התעוררה הבעיה ההלכתית. של גונב איש ומכרו? וכל המשתמע מכך?

אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ:  המנין לא נכון ומתאים? גם בסוף לא?
יוסף אומר לאבא- וישבת בארץ גושן- מרחק רכיבה של יום-  אז-והיית קרוב אליי

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. א"ל בייה אתה מעביר עלינו, למה שאמרת לנו זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא (בראשית מב יח), אין אתה מתיירא מן הקב"ה אלא אתה דומה לפרעה, שנאמר כי כמוך כפרעה (שם /בראשית/ מד יח), הוי בייה אתה מעביר עלינו, א"ל אין אתה דנני לא בדיני מלכות, ולא בדיני שמים, בדיני שמים מי שנמצא גונב משלם כפלים, שנאמר אם ימצא הגנב ישלם שנים (שמות כב ו), אם אין לו מה לשלם נמכר בגנבתו, בדיני מלכות נוטלין כל מה שיש לו, אם בדיני מלכות אתה תופשינו, טול לך כל מה שבידינו, ואם בדיני שמים אם אין אנו יכולין לפרוע דמיו, הננו לך לעבדים, בי אדני, בייה אתה מעביר עלינו.
(מדרש תנחומא)

להורת. לאורות, אורות = שש מאות ושלש עשרה מצות, (= תרי"ג מצוות) מלמד שהיה ליוסף בית הוראה בארץ גושן ששם היו אבותינו עוסקים בחכמת התורה עד שלא ניתנה. (= לפני שנתנו תורה) הוא שאמרו כי בפרק עגלה ערופה היה מתעסק, שהרי עגלה ערופה היתה באה על לא נודע מי הכהו, וכן יוסף לא נודע מי הכהו, וכיון שראה יעקב את העגלות זכר את הפרק, מיד ותחי רוח יעקב אביהם,
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק מו)

ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות: מהו להורות, אמ' ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד שיהא מורה שם תורה, שיהו השבטים קורין בו את התורה,וכו'  ללמדך שבכל מקום שהיה הולך היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו,(= חנוך שם ועבר ועוד)
(ב"ר)

חז"ל מעניין שמסביר למה מתים,

אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו, אלמלא היה אברהם קיים היאך היה יצחק מנהיג שררה, וכן יעקב, וכן משה, וכן יהושע, וכן שמואל, וכן דוד ושלמה, אלא אמר הקב"ה יסתלקו אלו מפני אלו.
(מדרש תהלים (בובר) מזמור קטז)

ראיה מחז"ל שכהנים הם עובדי המדינה כשופטים והשאר,

רק אדמת הכהנים לא קנה. למה הסכים יוסף עם פרעה לתת בר לכומרים חנם, לפי שהם ראו לו זכות במעשה אשת פוטיפר,(שכל טוב (בובר) בראשית פרק מז)


יוסף הכין את בני ישראל לתובנות אייך מתנהלת שילטון חברתי מבחינת כלכלתה ומיסים וכדומה,
  
וישם אתה יוסף לחק: יוסף חכם גדול היה ויודע שעתידין ישראל להוציא תרומה ומעשרות משדותיהם כשתחשבו כל שמוציאין ישראל תמצא אותו כמו שמוציאין המצרים לפרעה,
(נר השכלים כת"י)

בראשית פרק מה

(כז) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:

רש"י בראשית פרק מה פסוק כז

(כז) את כל דברי יוסף - סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אמר אשר שלח פרעה,
 הרי לא יוסף שלח את העגלות, זה לא היה הרעיון של יוסף- אלא פרעה! אז זה סימן מיוסף?

יט) וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם:
(כ) וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא:
(כא) וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ:

בפרשתו מופיע בני ישראל וישראל מספר פעמים לפעמים יעקב ולפעמים ישראל, או בני ישראל,
הדבר בולט מאד בפסוק הזה, ומבקש דרשני.

בראשית פרק מו

(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

למה בפסוק אחד  יש  ישראל     וגם יעקב .
 גם הסדר הפוך מההגיון -הרי קודם יעקב לאחר מכן ישראל.

בראשית פרק מו

(לג) וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם:
(לד) וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה