|
|
| נשלח ב-13/12/2007 17:00 |
|
| |
Dear sachliel, I could not resist to correct you. The term in English isn't "what the hook" but "what the heck"
except that agree with you
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 17:16 |
|
| |
Hey Cosmo
Nice to c u again!
Hehe!
Writing "hook" was an intentional digression. Heck is a pseudo-profanity, (also known as minced oath). It means; an expression based on a profanity which has been altered to reduce or remove the disagreeable or objectionable characteristics of the original expression. (Taken from Wikipedia: Minced Oath.) In other words as a typical atzkachnik would put it, it is a "derabanan" of profanity. Therefore I took another step to distance the expression from any hint to the original profanity (hell) as our Sages reccomend: "Harchek min hakiur umin hadome lo"' so that there is no remnant of even any "avak nivul peh".
תוקן על ידי שכליאל ב- 13/12/2007 17:17:31
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 21:09 |
|
| |
hey sachliel (Seeing me in Shull isn't enough?)
For the amount of righteousness you showed here even Choutang-"Mallach Rah"- will have to Amman to that
תוקן על ידי cosmo_jew ב- 13/12/2007 21:22:26
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 21:14 |
|
| |
mzohar:
קרא את דברי שוב. הביקורת על ציטוט דברי הקניבל אינו מצטמצם לרובד הנאמנות בלבד אלא עצם ציטוט דבריו יש בו טעם לפגם. נוסף על כך שדברי הקניבל התקבלו בשוויון נפש, בו בזמן שציטוט דברי אנשים בעלי מעלה מתקבלים בזלזול, הרי שאדם חייב לשאול את עצמו למה אנשים אלו זוכים ליחס מנוגד. אני חושב שדברים אלו די ברורים, ואני לא הולך לחזור על הדברים חוץ אם מישהו יעלה טענה חדשה ומאתגרת.
לטענתי חלק מהכותבים פה מונעים בחלק מהזמן על ידי מניעים פסיכולוגים ברורים. ואני חושב שמשום כך הדברים שלהם לקויים בנגיעות. אני גם חושב שאי אפשר לטפל בכל נושא לגופו כי יכלה הזמן והם לא יכלו, אלא צריך לטפל בנקודה השורשית. גם על נקודה זו חזרתי כבר כמה פעמים וזאת תהיה הפעם האחרונה בל"נ.
התייחסותי למציץ_ונפגע ולמיימוני הוא כפי הדברים שהם כתבו לי. אין לי שום רגש שנאה או טינה כלפי אחד מהם. אני פשוט מנסה לענות על דבריהם מתי שיש טעם.
מציץ_ונפגע:
אכן אין אנשים שהם אוביקטיבים לחלוטין. מצד שני, לא כל דיעה שמביע אדם לא-אוביקטיבי קבילה. אני חושב שראוי והוגן על דברים שגורמים לאדם להיות לא אוביקטיבי בתקוה שהאדם יתקן את זה.
אין לי בעיה אם אנשים מביעים ביקורת עלי. אכן אני לא מושלם ומגיע לי ביקורת. ואני מקוה בע"ה שאלמד מהביקורת איך להיות אדם טוב יותר.
קלוחומר:
אני מבקש שאשכול זה לא תהפוך במה לסגירת חשבונות מכל סוג שהם. אשכול זה דן בשאלה אחת והוא, האם אנשים מרקע חרדי מסוגלים להביע דיעה בלתי תלויה לגבי הציבור החרדי ומנהיגיה. דבריך הם סטייה מן הנושא ומקלקלים את הדיון. אני מבקש שלא תצטדק/תפרש/תתרץ למה כתבת מה שכתבת, אלא פשוט לתת לדיון להתמקד בנושא שהעליתי ולא בשום דבר אחר. ואני מודה לך מראש על ההתחשבות.
בוגיעלון:
1. פורום זה מורכב בעיקר מאנשים משכילים. אני מצפה מהם שלפני שהם מביעים דיעה שיבדקו את דבריהם.
2. כנ"ל.
3. הדמויות המסמלות את "החופש והקידמה" במקרים מסויימים הם אנשים נטולי צלם אנוש. איני חושב שהופעתם בפורום או בשום מקום אחר הוא איפיון מבורך.
שכליאל:
*אני אענה לך בעברית בכדי לייעל את השיחה בינינו.
אני חלוק על עצם הקביעה שהנכונות לדון בכל נושא מראה על פתיחות וקידמה. כמו שאתה מסרב לדון עם אנשים אם מותר לרצוח ולגנוב, בגלל שעצם הדיון בדברים האלו נותן למעשים אלו הצדקה כל שהיא, כך באותו מידה אני מסרב לדון על נצרות או הרי קרישנה.לא בגלל שאני לא רוצה להכיר את הנצרות, ההפך, אני דוקא מכיר את הנצרות טוב מאד, אלא הדיון על הנצרות היא פסולה. דומה הוא לשני אנשים "מלומדים" שדנים אם טוב לקחת סם המות או לא. הרי כל מי שרואה דיון הזוי זה, מסיק מיד שמדובר או באנשים בלתי שפויים, או באנשים שמחפשים תשומת לב, או באנשים שיש להם בעיה כל שהיא.
כשאני רואה יהודי שאף מכריז על עצמו שהוא אינטלקטואל (שכליאל) ובוחר לדון דוקא בדברים מופרכים, הרי לדידי פשוט שאדם זה סובל מבעיה כל שהיא.
נמחקו הערות אד הומינם שלא מהעניין
תוקן על ידי עצכח ב- 13/12/2007 21:39:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 22:35 |
|
| |
צ'וטונג
קשה עלי הדיון באשכול הדן בתקינות הדיונים שכן כללי הוגנות וכיוצא בכך הם לא בדיוק התחום שלי. רק אעיר שקיים פער כואב בין הנושא החשוב שבאת לעורר לבין המצב שאליו התדרדר אשכולך.
באת לדון בצורך של חברי הפורום להוכיח לעצמם נאורות וממילא ביחסם הלא הוגן כלפי החברה הנוכחית שלהם - החברה החרדית. אך הנושא הוא מסובך דיו ולא צריך להוסיף לו סינדורמים פסיכולוגיים בפרט שהוכח שהם מעוררים את זעם החברים בצורה הפוגעת במטרתך.
אולי צריך לקבל את הצעת הרב ווטו ולדון בדברים במנותק מכל סינדרום פסיכולוגי, ממשי או דמיוני. היינו לעורר את השאלה האם המנהיגות החרדית הצליחה או נכשלה במונחים שלה? בהנחה שאני מקבל את דעתך שאי אפשר להתעלם שיש כאן הצלחה אדירה עולה השאלה למה אותה מנהיגות זוכה כאן בפורום לקיתונות בוז?
כמדומני שדיון עובדתי היסטורי ככל האפשר בשאלות אלו עדיף על הסתבכויות פסיכולוגיות ללא מוצא.
ועוד הערה: לא בטוח שהנטיה לנאורות קשורה למרד בחרדיות. אולי יש כאן חולי תרבותי עמוק יותר של פער בין דימוי עצמי נאור שאנו אוהבים לטפח לעצמנו לבין אחריות חברתית שאינה מאפשרת מטבע הדברים דיון בנושאים מסויימים.
אם נקח לדוגמא את אותו בחור צעיר שמואשם עתה ביחסים עם קטינים, הרי אודה שהוא תקופה מסויימת עם חוג חברים שהסתובבנו יחד. ידענו על התחביבים המוזרים שלו שכללו צילומי מקוואות ופיתויי בחורי ישיבות וכיוצא בכך, אך נטינו לראות בכך שיגעון של מישהו שחושב את עצמו לאמן נוסח ז'אן ז'נה. פשוט הוא כשאתה מסתובב עם מישהו אתה מעדיף להתייחס אליו במונחים אנושיים ולא מוסריים. זה לא נעים לראות את עצמך בעמדת שופט מוסרי.
לאחר שהבחור הנ"ל הסתבך עם החרדים בפרשיית ששת הבחורים שרצו להתפקר (שהסעירה בשעתו ישיבות מסויימות וכן את הפורום הסמוך) נשבר להם ממנו והם מסרוהו למשטרה. בשעתו ועד היום חשבתי שיש כאן בעיה חברתית-מוסרית לא פשוטה. חבריו בהאגודה ליוצאים בשאלה וגם חבריו ומוריו בבצלאל ידעו על התחביבים שלו וגם התגאו בו כשזכה לתערוכות נחשבות ולא העלו על דעתם לעורר את השאלות המוסריות-ערכיות הכרוכות בתערוכותיו. אך כשנעצר בידי המשטרה והועמד למשפט הרי גם האגודה ליוצאים בשאלה וגם בצלאל התנערו ממנו והקיאו אותו מתוכם. מה שעורר אצלי את השאלה באיזו זכות בית המשפט שופט מישהו שהחברה שלו לא הזהירה אותו לפני זה. ממה נפשך: או שכל חבריו שלא הזהירוהו חייבים ג"כ לשבת אתו יחד בכלא או שלשופט אין זכות לגזור עליו דין בשעה שזכה להכרה חברתית חיובית על מעשיו.
ללמדך שהדברים שאתה דן בהם גדולים בכמה רמות על סינדורמים פסיכולוגיים ממשיים או מדומיינים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 22:39 |
|
| |
צאוטנג,
<נוסף על כך שדברי הקניבל התקבלו בשוויון נפש, בו בזמן שציטוט דברי אנשים בעלי מעלה מתקבלים בזלזול>
האם אתה מצפה שיערך דיון מעמיק על עדות קניבל בקשר לטעמו של בשר אדם?!
אין מה לדון בכך ולהתפלסף, שמענו והמשכנו. שוויון נפש? כן! למה לא? האם הקניבל השמיץ/פגע/זלזל במישהו בדבריו? ע"ס מה אני יכול לטעון אחרת ממנו? לא אכלתי בשר אדם (ואני מאמין שגם מיימוני, מייציץ, שכליאל ושאר הכותבים כאן) ולכן מה לנו כי נזלזל בדבריו?
לעומת זאת דברי גדולים ובעלי מעלה שווים התייחסות מעמיקה וממילא גם ביקורת שלעיתים היא חריפה, לא כל ביקורת היא זלזול. גם אם פעמים זה נראה כך, אין זה זלזול באדם כאשיות, אלא צורת התבטאות חריפה תו"כ דיון.
<אני גם חושב שאי אפשר לטפל בכל נושא לגופו כי יכלה הזמן והם לא יכלו, אלא צריך לטפל בנקודה השורשית>
כתבתי לך כבר קודם, אם אתה רוצה להשיג תוצאות תראה לאדם ותצביע לו כאן טעית כי...
אם תטען טענות הד הומינם, תכתוב פרופיל פסיכולוגי של אדם ותחליט לו שהוא עקום, שהוא מונע מנגיעות , אובייקטיביותו ידועה לשמצה, הוא יגלגל אותך מכל המדרגות.
<נמחקו הערות אד הומינם שלא מהעניין
תוקן על ידי עצכח ב- 13/12/2007 21:39:52>
מעניין אם בהודעה הפותחת באשכול היו נמחקות טענות הד הומינם, היתה נשארת הודעה.. (עוד טענת הד הומינם).
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 00:36 |
|
| |
Chouteng
The point is not to show "openness and progression", but to be honest. That honesty requires a readiness to reconsider ALL unwarranted beliefs that were somehow ingrained into our consciousness by our surroundings from our earliest childhood.
A person who is capable of analytic thinking should at a certain point ponder even the reasons behind the negativity of murder and theft, in order to acquire crystal clarity about his values and to have a perfect knowledge of how to apply them. However it is not necessary to argue here about this, because religious beliefs are totally different from such obvious ethicals values of not murdering and stealing.
We all know that the overwhelming majority of religious people stay with the religions in which they were born (as it was lately mentioned in one of the presidential debates that it tops 90%). Therefore when they defend their religion, be it Jewish, Evangelical or Mormon, they are really defending who they are and where they came from. They take their traditions and establish them as pseudo personal convictions. This way they block or loose any real and deep convictions they ever might of had, that differ from their traditions. The high level of expectation from the core people of this forum that you voiced above is justified since they are commited to try their best to find their real personal convictions and make them their philosophy of life even if they contradict their traditions. You refusal to do so puts you automatically at an inferior point on the debating scale so that any criticism on your part is unjustified and maybe at least subconsciously hypocritical. (Relying on people, as righteous or as leading as they may be, who have never questioned their primal beliefs does not put you at a higher point.)
(By the way, my nickname does not reflect who I am, but who I think I should be.)
תוקן על ידי שכליאל ב- 14/12/2007 0:46:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 01:08 |
|
| |
העירו לי כמה וכמה אנשים, שלא משנה אם אני צודק או לא, גישה זו מחטיאה את המטרה. עקב זאת, אני פורש מדיון זה ולא אגיב יותר באשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 02:48 |
|
| |
אז מה? לא תביא לנו יותר לינקים לגלות את מערומי החרדים הנאורים?איך נוכל בלי זה? בבקשה אל תעשה לנו את זה,פליזזז....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 08:07 |
|
| |
שמרן, כתבת: <בהנחה שאני מקבל את דעתך שאי אפשר להתעלם שיש כאן הצלחה אדירה עולה השאלה למה אותה מנהיגות זוכה כאן בפורום לקיתונות בוז?
> היא הנותנת, כבר הרמב"ם כתב שהחכמים הם מיעוט וככאלו הם לא מושא להערצה אלא מושא לרדיפה. מכיוון שהם לא יכולים להשיב לחורפיהם כפי שאולי היו רוצים מה נותר להם חוץ מהמבט מלמעלה למטה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 09:44 |
|
| |
מוקדש לצ'וטנג:
הנה דוגמא שהתפרסמה ממש היום ב"מוסף קודש" של יתד נאמן, עמ' 28. מתוך אוסף סיפורים על הרב שמואל דוד אונגר, שהיה ראש ישיבת נייטרא. (וכנראה נהרג בשואה כי ליד שמו הוסיפו הי"ד, אבל איני יודע מיהו)
סיפור ראשון:
פעם בלמדו סוגית ערוגה בשבת פד/א, קרא את רש"י בו יש חישוב מתמטי. העיר אחד התלמידים: הרי זה חוק פיתגורס. (צריך להיות לכאורה: משפט פיתגורס, וכן הוא בלשוננו היום, אבל מדובר בעברית חו"ל בישיבה לפני השואה). השיב לו הרב: "רש"י ידע חשבון יותר טוב מפיתגורס בלי שידע עליו כלל...".
הנה, סיפור כזה מעורר אצלי ענין רב וגם ביקורת.
יש כאן כמובן שני מוטיבים.
האחד - היחס לשילוב מדעים בתוך לימוד הגמרא. ברור שהגמרא מבוססת על חשבון, או, ליתר דיוק, הנדסה. מה שפחות ידוע ולמעשה נעלם מתלמידי ישיבה בדרך כלל הוא שהידע ההנדסי היום עולה בהרבה על זה של חז"ל והראשונים ורוב האחרונים. לעתים יש לנו כלים מתמטיים שהינם פשוטים המאפשרים לפתור בעיות שבעבר התלבטו בהן קשות. וכפי שכתב ר' אלחנן וסרמן בעצמו, מה שהיה בימי הרמב"ם ידע כמעט איזוטרי (פיזיקה אסטרונומית) ידוע היום לכל תלמיד בית ספר.
לפיכך, הערתו של התלמיד היתה נכונה מצד עצמה. החישוב שם - לפי הסיפור, כי את הסוגיה לא בדקתי וגם לא את רש"י שם - עשוי בהחלט להתבסס על הכלל המפורסם שנקרא אצלנו "משפט פיתגורס". אמנם גם הרב צדק. הכלל הזה משמש אצל חז"ל כמדומה ובלי שהם כנראה ידעו על ייחוסו לחכם יווני נעלם.
אבל הסיפור הזה, ובוודאי האופן שבו הוא מצוטט במוסף, בא לשרת כמדומה תכלית אחרת לגמרי. להראות זלזול מוחץ בכל ה"מדע" והדגשה של הדוגמה כי חז"ל כבר ידעו הכל יותר טוב, וגם הראשונים, כדוגמת רש"י. ממילא, אין צורך ללמוד שום מדע ואין צורך לצאת מבין כתלי הישיבה. (כך הדברים משתמעים באזני).
וזה כבר לא נכון.
אמנם, ההדגשה הזו נועדה להוציא כל נטית לב לרכישת השכלה אצל התלמידים, והיוותה חלק ממורשת של מאבק נגד המשכילים.
כפי שאתה רואה, צ'וטנג יקירי, הסיפור הזעיר הזה משמש לי דוגמא לניתוח של נושאים רבים וכבדים. היחס למדע והשימוש בו בלימוד, שאלת הידע של חכמי התורה במדע ובמתמטיקה, היחס לידיעות מדעיות בהיסטוריה של מאה השנים האחרונות, והאופן שבו ראוי להתייחס אליהן.
כלולה בתוך דברי ביקורת מסויימת על הרב הנ"ל. אם באמת דיבר אל התלמיד בחדות, ואם באמת התכוון להעביר את המסר ש"רש"י כבר ידע את כל המתמטיקה הזו". זה זלזול במתמטיקה וזלזול באמת ההיסטורית.
אז הנה, מתחתי ביקורת על תלמיד חכם מדור שעבר, אבל מדוע עשיתי זאת? מפני שסבורני שהגישה שמגולמת בסיפור הזה - שמאפיינת אותנו, בציבור החרדי והישיבתי, עד היום - היא פסולה ומסוכנת. וכבר דנו בזה באשכולות שונים.
אז אתה יכול לשאול בשנית: מדוע לבקר את הרב ולצטט את הקניבל, להבדיל, בלי שום ביקורת עליו?
(לגבי הקניבל, כבר ענה מ. זוהר ותשואות חן חן לו. כלומר, לזוהר).
ואם אני מצטט מהסיפורים ביתד נאמן, אז הנה עוד אחד.
תלמיד שאלו אודות "אור האלקטרי". מתוך הסיפור נראה שהתלמיד גם ניסה כוחו להציע סברה אודות הענין. הרב לא ראה זאת בעין יפה, אלא, לדברי הכותב, "ענין של יוהרא". והוא כותב לו: "והנה באמת לא היה מהראוי להשיב בזה לבחור, כי מה ענין לבחור לשאול שאלה כזו השייכת לגודלים ולחכמים בחכמת הטבע היודעים בטיב הענין של אור אלקטרי מהו, אבל לבחור אין זה אלא רמות רוחא (=גאווה)".
ואני שואל: האם כך עונים את השואלים?
אם הבחור אינו מבין ב"מדע האלקטרי", צא הסבר לו. גם זו תורה היא ולימוד היא צריכה. ואם הרב אינו כמו רש"י שיודע הכל, אז שיודה: גם אני איני מבין מספיק, והבה נצא ונלמד בדרך ארץ אצל היודעים. ואז נחיל על העובדות הפיזיקליות את העקרונות שאנו לומדים מהגמרא.
אפשר לומר לו: אולי לפני שאתה מנסה להחיל את הקריטריונים שיש בגמרא צריך להקדיש יותר זמן כדי להכיר אותם. וזה לגיטימי מאד.
אבל גערה למה?
כמובן, יתכן שטעיתי בכל לגבי הרב, כי אני מתייחס לציטוט בעיתון ולא למקור. המקור עצמו, לפי העיתון, מופיע בח"ב סי' קז של ספר המחבר, אלא שאיני יודע אפילו את שמו. אם מישהו יעלה את הדברים לכאן, ודאי עדיף.
אך כיון שמתחתי ביקורת על הרב, אני מביא גם בשבחו.
תלמיד שאלו: האם מותר ליהודי לעבוד בבית חרושת לייצור נשק כדי לא להילקח לשדה הקרב. והימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה.
המהרש"ג עונה לו: פיקוח נפש דוחה הכל. שדה הקטל הוא פיקוח נפש. לכן מותר לעבוד בבית החרושת גם בשבת.
לדעתי, תשובה יפה ואמיתית הראויה ללימוד (ולא שהמחבר זקוק להסכמתי).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 10:24 |
|
| |
שמרן,
ייש"כ על עדותך כלפי הבחור הבעייתי, כי למרות שגם בלעדיה אין לנו ככותבים לשפוט ולהלבין כי "התחת אלוקים אנו?", אך תמיד ניתן לספק על גבולות הראוי . [צ'וטנג כתב למעלה שיש לו מידע בתיבה האישית על שחברי פורום מגינים על הפדופיל. בכן, שלא כנשמע מדבריו שכאילו מגינים על התופעה, כתבתי לתיבתו על כך שיש לחוס עליו ועל קרוביו מלביישם ובפרט שקשה לשופטו. כעת עדותך מסייעת.]
מ"ז,
ההודעה הפותחת [שלא כבגלגולה הראשון] אינה אד הומינם אלא אד פורומם ולפורום בריא לקבל ביקורת [גם אם אינה מוצדקת] שבכך מתעוררים לתוספת שיפור ולהרחקה ביתר שאת מהנקודה השלילית אליה הופנתה הביקורת.
בע"ב,
על התובנה הפשוטה. יש לציין למאמרם באבות פרק ג': "הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה" שלכאורה למה לא יתייחס בכבוד רב לכל בשווה ויהיה קל גם כלפי התשחורת וכל אדם? וכי מדובר במי שאוחז באמצע פרקי ק"ש? אע"כ שמשחק שקרי הוא לסלף את גישת האדם שתסתור למבטו הפנימי וכיון שבמבטו אינו מכבד את התשחורת כראש ולא את כל אדם כתשחורת, אין זה מן הראוי ל"שחק" יחס מעוות [ומה שיש לסרב לירידה לפני התפילה, אולי מפני כבוד התפילה הוא ונדמה שנידון כבר]. כך במה שכתבת, בשלמא אם יש יחס גומלין חברתי מוכן אדם לכבד גם מי שלאישיותו לא מגיע כבוד שאך נדבק לו מעדריות סובביו, אך אם היחס הוא עוין אכן לא נותר יחס כלפיו אלא "המבט מלמעלה למטה".
מיימוני,
כתבת שהנך מתייחס ליתד ולא למקור, אדרבה תתעדכן! [אך לשם הלצה שאינה דורשת תגובה.]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 10:42 |
|
| |
ווטו אני פחות מקצין ממך. אני לא בטוח שמן הראוי להסתכל מלמעלה למטה כי אין לך אדם שאין לו שעה ואל תדין וכו', אולם לעתים זו הדרך לשרידות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2007 10:55 |
|
| |
בע"ב,
אכן הצבעתי על כך שההסתכלות אינה אך מחמת שרידות אלא שזו התייחסות טבעית. אך בשום אופן לא התכוונתי "שמן הראוי להסתכל מלמעלה למטה" [וממילא שלא סיפקתי לינקוק נוסף עבור שוטנג].
הרי יסוד הענווה הבריאה הוא להכיר שאין לאדם מעצמו כלום ולכן כשם שאין להתגאות על מי שחסר לו אבר כך אין להתגאות על הפחות מוכשר או פחות בר מזל ממנו. בכל זאת לא שייך לתקשר באותו סגנון לתינוק כלמבוגר ולא באותו קול לחרש כלשומע ואם יעשה כן זה יהיה סילוף ולתקשור הטבעי הבלתי מסולף ומבולף הזה קראתי "מלמעלה למטה".
תוקן על ידי ווטו1 ב- 14/12/2007 11:22:06
|
|
|
|
|