תסמונת החרדי הנאור - שחזור

מיימוני, יישר כח שהצטרפת. יישר כח על דבריך, הישרים וההגיוניים, כמו תמיד.
כמו תמיד, היטבת להבין את כוונתי, וניסחת את כוונתי טוב יותר מהמקור - אולי משום שאתה רגיל בשיחות עם חסרי אמונה וחסרי כבוד כלפי מורשת היהדות, יש"כ ותשוח"ח.
מכל מקום, דומני שהבהרת יפה, כיצד למרות ניסוחיו העוקצניים והציניים והליצניים של מר דאפל, הרי שהוא גולש יתר על המידה (תרתי משמע) כאשר לעתים במקום להתווכח בכנות, או אפילו לקרוא בכנות, הוא גולש במהירות לגישה הקבועה שלו ולפיה מי שמאמין הרי הוא בוודאי אטום לדעות אחרות וכל מה שיש לו לומר הוא "כך אני מאמין", "אני מאמין ברבי שלי" וכיוצא, ורק הוא ועמיתיו הנאורים יודעים מהי בינה ומהו השכל. 
רוב רובן של ההערות הקטנונית שלו יכולות להתייחס גם לדבריו שלו, ואין בהן שום תוכן ענייני. אפשר לעשות עימהן "העתק הדבק" ואולי זה מה שהוא נוהג לעשות. האשמה גסה כגון "ערימות מילים" "טקסט מעגלי ומעורפל" "נקניקי מילים", ניתנת להפעלה על כל אחד ואינה מעידה אלא על טיבו של המשתמש בה ותו לא.
לעתים אני חושש שמהר מאד הוא מאבד את יכולת הבנת הנקרא שיש לו כשמדובר במקורות אחרים, כיון שהוא מגיע עם ערימות של הנחות מוקדמות כלפי כל ההגיון שאני החשוך עשוי להביע, כך שיש לסלוח לו במקצת, אם כי הדבר מעיד כי באותן האשמות שהוא מפנה כלפי המיגזר המאמין - אף הוא לוקה ובענק. חוסר רצון להקשיב אל דעתו של הזולת, נותר עדיין אטימות מוחין, בין אם יבוא מימין ובין משמאל, בין מדתי ובין מחילוני, בין ממאמין ובין מכופר.
**

לגופו של ענין, וכדי לא לייצר נקניקי מילים, אסביר שוב את מה שכתבתי לעיל, בתקווה שהפעם אולי יטה מר דאפל את עיניו בטרם ישלח את אצבעותיו אל המקלדת.
ובכן, שים לב מר דאפל הנכבד:
לא באתי בהודעתי הקודמת להסביר כיצד ידעו רש"י וגדולי ישראל אחרים את חכמות העולם, או כיצד ניתן להוכיח זאת. זה יקח זמן רב, וגם - חוששני בכנות - צורך בידע שחסר לי.
אכן, אילו הייתי קובע ומכריז שגדולי ישראל הקדמונים ידעו את חכמות העולם טוב יותר מחכמי הגויים, היתה מוצדקת הדרישה ממני שאפרט מנין לי הדבר. אבל לא זאת עשיתי. יחי ההבדל הקטן.
בנוסף, אני עצמי אף אינני בטוח שאכן גדולי ישראל, בוודאי לא כולם, ידעו את כל חכמות העולם טוב יותר מחכמי אומות העולם. [גם אם ברור לי שחלקם היו אלופים בחכמות מסויימות או בענפים מסויימים שלהם, כיון שהיה להם כישרון עצום ויכולת העמקה אדירה, שלא לדבר על נזירותם מענייני העולם הזה והתמקדותם בתחום השכלי - מה שמקנה להם יכולות באמת ייחודיות. ועוד לא דיברנו על הג'ניוס היהודי].
מכל מקום, מכאן ועד הצהרה גורפת כי כל גדולי ישראל ידעו את כל החכמות - סביר מאד שרחוקה הדרך. ולכן כשמיהו כדוגמת דאפל ינסה להציג את דעותי כאילו יש בי אמונה עיוורת בכוחם הפלאי של כל גדולי ישראל לדורותיהם, ברור שמדובר בציניות מכוונת לצורך זילזול וניצחון בוויכוח ותו לא מידי.

אז מה כן באתי להביע?
אני בסך הכל התייחסתי לקושייתו של מיימוני, על כך שניכר לכאורה שהיו רבנים, שלכאורה - לכאורה - מטעמי חינוך או טעמים אחרים, זילזלו במדע, דבר שלדעת מיימוני אינו ראוי.
ושתי דוגמאות הובאו על ידו של מיימוני. האחת, רב שטען כי רש"י ידע טוב יותר את משפט פיתגורס מפיתגורס עצמו. השניה, רב שטען כי אין טעם להתעמק במהות המדעית של האור בכדי להבין טוב יותר את דברי התורה והראשונים, כיון שהם הרי ידעו ה-כ-ל.
על השאלה הזו - ורק עליה, מר דאפל יקירי - השבתי, ולמיימוני, שעליו להחמיר עוד קצת על עצמו, ולהוסיף ביחס הכבוד שהוא ממילא נוקט כלפי גדולי ישראל שלפניו, ולהניח שאותם שני רבנים, לא שיקרו במודע, וגם לא טעו טעות מוגזמת שכזו, כך שלא התכוונו לומר שבכל החכמות היו גדולי ישראל בקיאים יותר מכל חכם מאומות העולם.
אז מה כן הם התכוונו? כנראה שהם התכוונו, שבחלקים הנוגעים להבנת התורה, ולהבנת דרכי הא-ל בעולם כפי שעולה מהתורה הקדושה - בחלקים ובתחומים הללו התעמקו גדולי ישראל הקדמונים וידעו לפיכך לא פחות מחכמי אומות העולם.
אני אינני לא מחכמי ישראל הקדמונים, ולא מחכמי אומות העולם, אין לי שמץ של הבנה בעניינים הנ"ל לא במשפט פיתגורס ולא בתחום האור, שאת שניהם מכירני רק מקופיא בעלמא, אבל זה ממש לא מפריע לי להגן על כבודם של רבנים וגדולי ישראל, ולהתאמץ להסביר את כוונת דבריהם, בטרם אעשה חלילה כמעשה היבוסי ואשפוך עליהם טינופת ביבים למען הראות את גדלות המדע הכופר על פני המסורת היהודית.
לענ"ד, התייחסות כזו אל אנשים שידועים כגדולי ישראל ורבנים ומורי הוראה, היא נכונה עובדתית, כיון שאנשים מסוג זה, ברובם, אינם נוהגים לשקר במודע, ואף אינם בעלי שיגעון גדלות המסתיר מהם את האפשרות לראות את האמת.

מה דאפל מוזמן להזמין את אותם רבנים ובאי כוחם לדיון רציני בעצכ"ח כדי לשפוט, אני לא בא כוחם ולא באתי להצדיק את הדעה הנ"ל. אותו דיון יכול להישמר לאשכולות אחרים, ורק גסות רוח היא העומדת בבסיס הדרישה המופנית כלפיי כי אם ברצוני להצדיק את הצדיקים עלי לדעת את כל מה שהם יודעים.
מקוה שהפעם, מר דאפל, תעשה קצת מאמץ ותקרא את הדברים שלי ברצינות, בטרם תשפוך עלינו עוד ערימות קוצים ונקניקי רעל.

מו"ל ידידי,

מאחר שבימים אלה מצווה כפולה ומכופלה למעט במחלוקות ולהדגיש את המאחד והמשותף, אשתדל להתמקד באותו חלק של הודעתך שאיתו אני מסכים.
כתבת לעיל שגם על הודעותי שלי אפשר לומר "נקניק מילים", "טקסט מעגלי" וכיוצא באלה בטויים חריפים שהפניתי כלפיך.
עם האבחנה הזו לא רק שאני מסכים באופן עקרוני, אלא בדידי הווא עובדה שגיליתי אותה, יחד עם רבים מחברי, בהיותי במוסד החינוכי "גן רחל" בירושלים. האפשרות לצרף מלים ככל העולה על הדעת ולהשתמש בכינויי גנאי או שבח באופן חופשי, בלי מוסרות של הסבר או ראיה, עומדת בבסיס חלקים גדולים של הווי הינקות והנעורים.

כשלעצמי, לא השכלתי לשמור על אותה רוח ילדות תמימה וטהורה והידרדרתי, בעוונותי, למנהגם החמוץ של המבוגרים קצוצי הכנפיים לנמק את שמות התואר שבהם אני משתמש. דוגמא טובה לכך תמצא באשכול הזה, שבו הקדמתי להראות באיזה חלקים של הודעותיך אין תוכן ממשי, בטרם כיניתי אותן "נקניק מילים". אלא שכפי שהיטבת להדגים, המנהג הזה אינו מחוייב המציאות ואינו הכרחי על פי כללי השפה. אפשר, אכן, אפשר לומר כל דבר על כל דבר – ספר הטלפונים הוא פואטי, ביאליק רדוד, מיימוני עילג, עמיר פרץ מעמיק, חביתה צבאית היא מאכל פוסט-מודרני ודני הוא איכסה בליכסה. זה עבד היטב בגן רחל ואין סיבה שזה לא יעבוד כאן.