"פער באינטלגינציה" זה תחליף גרוע לא פחות ל"פער בקדושה". ידע מדעי נגיש לכולם במידה שווה, אחרת הוא אינו מדעי. אם זה נגיש לכולם, אני אשמח לשמוע איך אדם יכול לקבוע שבוודאות חלקיק הוא גם חלקיק צפיד וגם מתחלק לשנים ויותר, החלקיק נמצא גם כאן וגם לא נמצא כאן, ושאר ספקולציות מטופשות שסותרות את חוק הזהות.

לפעמים יש הגיון אנושי פשוט לקבל דברים מפי אדם חכם גם אם לך הם לא נראים נכונים.
זו ברירת מחדל. בעיני זה ממש עצוב אם האידיאל שלך הוא רובוטיקה.

הטענה שלך לגבי הקרבנות סותרת את כל משנתך. הרי אתה עושה כאן פרשנות ספקולטיבית, שנוגדת את כל פשטי הפסוקים שקובעים שיש מצווה להקריב, ומחליט נגד התורה שבכתב ובעל-פה שאין חובה להקריב. וכל זאת רק מפני הספקולציה שהחובה להקריב נבעה מרצון להילחם באופן הדרגתי בעבודה זרה. זה הרבה יותר מרחיק לכת מפרשנויות של חז"ל, והרבה יותר מנוגד למה שכתוב בפירוש בתורה. והנה, אתה מאשים דווקא אותם בהליכה נגד פשט התורה וביצירת סתירות. אתמהה!

אכן התמיהה במקומה, והיא שקופה וברורה כשמש. אבל יש לי שאלה אליך. אברהם צווה לזבוח את בנו (ואפילו בפשט יש רמז שהוא אכן ביצע זאת, הוא חוזר לבד). האם לדעתך זה הוא האידיאל, או שזה שלב התפתחותי ואולי הכרחי?
בדומה להקרבת קורבנות אדם, האם לא יתכן שהקרבת הקורבנות בבי"המק זה לא שלב התפתחותי הכרחי? האם לא יתכן שלרבי עקיבא היתה סיבה טובה לצחוק בעודו רואה בחורבן (מעבר ל"אם נבואת הזעם התגשמה אני יודע שגם נבואת הנחמה תתגשם")?
האם לא יתכן שרבי עקיבא חשב כמו הרמב"ם, וסיפרו לך מאין סיפור ילדים שמיועד לשלב התפתחותי מסויים, בדומה לכיסא אלוהים, יד אלוהים, חרון אפו ושאר תיאורים.

1. זו לא איוולת, ואני לא יודע מהי 'עיוולת'

יש עיוולת מלשון עוול, ויש איוולת במשמעות של חלמאות,  (שזה כמדומני נכנס לשפה בעיקבות סיפורי חכמי חלם )
לגופו של עיניין: יש חוכמה בגויים, או יותר נכון ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות (אני זה משהו אחר, אני משתדל לשמור). בדיוק כמו בלימוד תורה, אם אתה לא רוצה (כפי שמרומז מדבריך) אל תלמד. בכל מקרה אל תחווה את דעתך על דברים שאינך מכיר.
לאור הכרותי עם הנושא, תנאי מקדים היא תשובה לשאלה האם אתה חושב שבן אדם הוא יצור על או שהוא יצור נחות.
אם הראשון, הרי יש על מה לדבר. אם השני, אין לנו על מה לדבר (בנושא מהותי זה)
אתה טוען שכתבת מאמרים על היות האדם יצור על, אבל נשאלת השאלה מדוע אתה לא מכיל את הקביעה הזו על האדם באשר הוא. ואם כבר אני רושם, אז אני רק ארשום שכאשר אדם חושב שהוא חמור הוא עלול להתנהג כחמור. כאשר האדם חושב שהוא חיית קורבן ל"מדינה" או ל"פירהר", או לכל מכשיר אנושי (ולכן אלילותי) כזה או אחר, אז כן, הוא באמת עלול להיהפך לכזה: חיית קורבן.

2. איפה אמרתי שלקב"ה יצא משהו בטעות.
אתה טוען שמי שלא "חכם" אינו מסוגל לעשות בחירות נכונות. לצערי בזה החטיא גם הרמב"ם (לעניות דעתי).

3. ראה הערתי לעיל על רצח.
הערתך על רצח אינה רלוונטית שכן רצח שובר סימטריה. ושוב, זה כמו שאתאיסט יגיד לך: "למה אתה לא יכול לחתוך נייר טואלט בשבת? אם ה' הוא אכן 'אין סופי' ואם הוא כזה מעל כל הבלי העולם, מה הוא מתעסק בשטויות הללו?". תנסה להאמין לי כשאני אומר שזה כמעט אותו הדבר.
הביקורת שלך היא ביקורת של אדם שלא נכנס לבית וכבר משוכנע שתוכנו מכוער.

. 4. ההרחבה הזו מעוותת את רצון הבורא?
ההרחבה בנוגע ל"לא תסור". אני לא מבין איך הצלחת לפרש את דברי אחרת ואיך מהפירוש המוטעה קבעת שאין טעם לדון איתי...

micklary

לא הבנתי איך אתה יכול לדעת מהפסוקים שנביא אחד מייצג את ה' ונביא אחר לא? איזה אינדיקציה יש לך?

מה זה "אותות ומופתים"? יכול להיות שאורי גלר הוא נביא?
אם צ'יקו ודיקו יגידו לי שה' ניגלה אליהם ואמר שאני צריך לעשות (השלם את החסר) אז מצווה עלי לשמוע להם?

שוב פעם בעיית הצ'ק הפתוח והבעיה שזהות פודה הצ'ק נשארת פתוחה.

זאת ועוד:

דברים פרק יג

א אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת:  לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.  {פ}

ב כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת.  ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר:  נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם--וְנָעָבְדֵם.  ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא:  כִּי מְנַסֶּה ה'  אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  ה אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן.  ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת, כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים--לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ.  {ס}

ללמדך את המובן מאליו: העשייה היחידה שלנו שיוצרת קשר עם ה' היא עשיית המצוות. אילו מצוות? אלו שרשומות בתורה.

עשית שינוי? המרת דתו ולדעתי פנית ל"אלוהים אחרים"- מעשי ידי אדם או מחשבת אדם.

*כמו שרשם הרב מיכי, גם אני לא חף מרצון לשינוי,  וזה בא לידי ביטוי בדעתי לגבי הקרבת קורבנות.

Riv

'עיניים להם ולא יראו'- מתייחס לפסלים או אם להתעדכן לימינו אנו- לדיוקנאות ע"ג שטרות הכסף.

ככה"נ דברי המהר"ל שהבאת אינם רלוונטים אלי, ובטח לא זה מה שיפתור את השאלות שכן השאלות הן לגופו של עיניין ולא תיאור מסלול חינוכו של הילד הדתי.

מיכה,

הנחות יסוד=טענות שאתה מתייחס אליהן כקיימות במציאות, מבלי יכולת להוכיח או להפריך אותן. לכן אין שום קשר לשאלה "מאיפה הדיון התחיל".

הדיון התחיל בשאלה "מדוע מותר לסתור את המפורש במקרא? (תוך התמקדות בציווי "לא תוסיף")

אני הרחבתי את הדיון עם הרב מיכי, ובסופו של דבר כנראה שבנושא זה שנינו מקבלים את אותן הנחות יסוד: 1) ההלכה לא יכולה לסתור את המקרא 2) ההלכה לא יכולה לסתור את  עובדות המציאות.

אני הבאתי את תנורו של עכנאי משום שנוצר אצלי הרושם שהאמירה "ניצחוני בני" מציינת שההלכה נפסקה בניגוד לעובדות המציאות.

החלטתי לרשום בכל זאת כמה מילים על סוגיית ה"רצח".  בטח ובטח כשגם אני נוטה לרשום בביטחון מופרז על דברים שאני לא מכיר מספיק.
חשוב שתבין שיש לי בעיה לפרט את הנושא. אני לא מקור ראשון ואפילו לא שני של חוכמה זו, לכן ישנם שיבושים וטעויות שנובעות מזה שלא קיבלתי את מכלול השיטה הזו. (אגב, ההבדלים מרומזים בגמילות חסדים, ובכך שהאדמה חוזרת לבעליה המקוריים אחת ליובל.)

יתכן שמקור ההבדלים הוא בכך שאני מכיר בבורא.

המערכת הזו מבוססת על העיקרון שחיי אדם זה מושג שונה מאשר קיום פיסי.
תנאי מקדים לקבלת המערכת הזו היא הבחירה האם הוא (פלוני אלמוני)  מעוניין לחיות חיי אדם.

המושג "חיי אדם" הוא מושג טעון, ואין הכוונה לקיום פיסי. בין היתר מדובר על החופש לבחור. אבל כרגע אין לי הגדרה מדוייקת למה כוונתם.
כאן אתה שואל: "איפה הגבול של החופש הזה? "
הגבול הוא פשוט: כל עוד אדם אינו מכיר בזכאות של הזולת ל"חיי אדם", הוא לא מכיר בחשיבות של המושג הזה, ולכן גם לו לא מגיע "חיי אדם".

כמה פשוט ככה נכון. לא בשמים היא.

אגב, זו הסיבה האתאסטית למה היחסים בין בע"ח לאדם הם לא סימטריים (משום שזכות זה דבר סימטרי וחיות לא מבינות מה זו זכות, קל וחומר הן לא בוחרות להשתמש להעניק ולקבל את מה שעומד מאחורי המושג הזה)

מערכת חברתית צריכה להיות רלוונטית לבני אדם שמעוניינים לחיות חיי אדם.
אם לא, מדובר על רועה צאן ועל כבשים.

בכל אופן, הנחות היסוד הן שלאדם יש זכות לחיים וזכות לרכוש.
"זכות לחיים"= חייו שייכים לו. הוא רשאי לעשות בהם כרצונו כל עוד הוא לא מפר את זכויותיו של השני.
"זכות לרכוש"= הלחם לא נופל מהשמים. גם הקמח לא. אם לא יהיה אדם שיקצור, ישקה, יזרע, יחרוש, וידשן את השדה, אם לא יהיה אדם שיוביל את הקמח, יטחן אותו, יבנה מכונה שלשה קמח עם מים, יבנה תנור שאופה את הלחם וכ"ו וכ"ו, לא יהיה לחם. אותו דבר לגבי כל תוצרת אנושית. הכיסא שאתה יושב עליו לא נפל מהשמים, והמחשב שאתה יושב מולו לא נפלט מהים.

מישהו עבד ע"מ שהם יגיעו אליך.
כעת נשאלת השאלה מדוע אדם א' יכול לקחת בכוח רכוש מאדם ב'?

מדוע מדינת ישראל לוקחת באיומי כלא 30 אחוז מהחיטה שייצרת בעצמך?

לא סתם הגמרא (כמדומני) מכניסה חשיבות רבה לממון. (אשמח למראי מקום... לא למדתי גמרא)

יוזמת שימוש בכוח שוברת סימטריה, שהיא תנאי הכרחי כפי שניסתי להסביר קודם. 
אדם כזה שרצח או שדד, בחר בחיי בהמה ועל כן הוא זכאי לחיי בהמה. (או שהורגים אותו או שמאכילים אותו מאחורי סורג ובריח)
מה שאדם רוצה ומה שאדם בוחר, זה המקסימום שהוא יכול לקבל.

 --------------------------------------------------------

עיניין נוסף שטעון הרחבה:
הבחירה זה אלמנט קריטי.

אתה וקודמיך בהלכה מוסיפים לציווי "לא תסור" כפייה על אחרים בניגוד לרצונם, וכאן אתה וקודמיך בהלכה בעצם טוענים טענה כפירתית (לכאורה): בטעות יצא לה' יצור עם יכולת בחירה. אנחנו נכסח לו את הבחירה כי הוא לא מסוגל לעשות בחירה נכונה.

אשמח למראה מקום בתורת משה לפתרון הסוגייה.