מכתבו של הרב פישר מגור

ימים אלו התפרסמה בנ.י. חוברת, ובה מכתבי תהלה מגדולי הרבנים על המהדורה החדשה של שלחן ערוך הרב, מהדורה מסודרת מחדש, מוגהת ומתוקנת בתוספת ציונים ומראי מקומות.

אחד מהרבנים, הרב אליהו פישר, כותב במכתבו אודות היחס שבין שלחן ערוך הרב ובין המשנה ברורה, אם צריך לפסוק כהמשנה ברורה או שצריך לפסוק כהרב.
וכך הוא כותב במכתבו:

ב"ה ג' חשון תשס"ג
הן ידוע לכל באי שערי אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא עזוזי נוראות דברי שו"ע של הרב, בכללו בסגנון קצר ומיוחד תלי תלים של הלכות חידושים נוספים של דינים היוצאים ועל כולם הסברים נפלאים בבירור השיטות, וכל שרגיל בלימוד שו"ע של הרב נפשו עליו משתוחחת למצא בכל פעם יותר ויותר נפלאות במאור תורתו. לכן יש לנו לשמוח מאד בראותינו מלאכת מחשבת עבודה נפלאה של קבוצת ת"ח מופלגים שכינסו למקום אחד מראי מקום וציונים בהרחבת דברי שו"ע הרב, ישר כחם וחילם לאורייתא, תרבה הדעת וההבנה, ויהיו הדברים שמחים ומאירים.
ויש לי להוכיח מכמה מקומות שהגאון בעל המשנה ברורה ז"ל סלל מרוצת סגנונו לפי ההכנה שהכין לו רבינו בעל התניא זיע"א, וגם נחוץ מאד להדגיש, נכון שבכל מיני פסק ההלכה אמרינן הלכה כבתראה, והנה המשנה ברורה הריהו בתרא. אך אין זה נכון במקרה הנוכחי, יען שהמ"ב לקח לו פוסק המכריע את הגר"א, ועליו סומך בכל עת שיש שיטות לכאן ולכאן, ואילו רבנו הרב פוסק בד"כ הכרעת המ"א, באופן שאין כאן ענין של בתרא רק ענין של מנהג המדינה שהמ"ב מכריע כהגר"א והרב כהמ"א (חוץ ממקומות פרטיים שנוכל למצא הרבה פוסקים שבאו אחרי הרב ופסקו דלא כוותי'). ומה שרואים אנו נפוץ בעולם שכל בני תורה פוסקים לפי המ"ב, דבר זה נובע מהא שבס' משנה ברורה קל למצא ההלכה ואילו בשו"ע הרב בא הדבר רק אחר יגיעה גדולה.
ולכן ע"י עבודה שלפנינו, שנפתחים שערי הרב לכל באי הספר, יש חשיבות גדולה לעבודה זו, שיש לקוות שנוכל להחזיר עטרה ליושנה, כמו שכל האשכנזים יוצאים ביד רמ"א, כך כל החסידים יפסקו כמו הרב (אבל כנראה עדיין רחוקה הדרך עד שיהי' כן בהחלט).
דברי הכו"ח לכבוד תורתו של הרב
אלי' הלוי פישר רב וראש כולל חסידי גור בברוקלין נ.י.


תוקן על ידי - ישראלזון on 11/14/2002 2:37:08 PM

מנדי! לא הבנתי!
יש לך תחרות עם מישהו למספר ההודעות שלך? אתה יודע שהולחן ערוך מקובל אצל הרבה חצירות ולא רק בחב"ד? וקובעים בו שיעורים? עד כדי שנקרא "שולחן ערוך הרב" סתם?

קנאות מוזרה. האם בחב"ד לא אוהבים שלא חבדניקים הוגים בספרי חב"ד? כך חינכו אותך?

כדי שלא לתת מקום לסברה המוזרה הזאת, שמדובר כאן בספר חב"די, הריני להעתיק בזה מאותה חוברת, גם את מכתבו של הרב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק, אחד מגדולי התורה בשני העולמות, החוג החסידי והחוג הליטאי:

בס"ד יום ג' ט"ז מרחשון תשס"ג
אור חדש חוזר ומזהיר בשמי היהדות ובעולם התורה בהופעת ההוצאה החדשה של שו"ע הרב, משובץ בעדי עדיים של מראי מקומות והערות מאליפות להאיר ולהשביע את המעיין בפסקיו ובביאוריו של בעל התניא זי"ע בספר השלחן ערוך שלו.
והנה ידוע מכבר ונראה בעליל לכל לומד בשו"ע הרב שדבריו מכוונים ומדוקדקים לא רק לפסקי הלכות אלא להבהרת והסברת השיטות היוצאות מסוגיות הש"ס עד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ועל כן נוטל חלקו גם בשורת המפרשים היסודיים אשר כל בית ישראל נשען עליהם.
ונישנית הוצאה זו היו"ל כעת בתוספת דברים הרבה, לציין לדברי הרב את השיטות בדברי שאר הראשונים והפוסקים, להאיר את עיני המעיין ולהוסיף לקח בהבנת השמועה ובהשתלשלות ההלכה.
אשרי חלקה של מערכת "אוצר החסידים" שנטלה על עצמה המשימה החשובה הזאת לבשם את עולם התורה ביין ישן מתובל בתבלין חדשים ומתוקים. ויהי רצון שיתבדרו שמועותיו וחידושיו של הרב מלאדי בכל בי מדרשא דגרסי בהו רבנן ותלמידיהון, וימלאו פני תבל תנובה.
הכו"ח לכבוד התורה ולומדי'
יעקב פרלוב

ישרלזון,

טענת מענדי היא שרק חבדניקים מותר להם להגות בספרח חב"ד. מה יוכיח מכתבו של אדמו"ר זר שממבט חבדניק כמענדי הוא פולש לתחום לא לו. אולי תביא מכתב של וועד רבני חב"ד שלכולנו הרשות ללמוד ולחוות דעת על השו"ע הרב.

הן אמת נכון הדבר ששלחן ערוך הרב נתחבר ע"י מייסד תנועת חב"ד, ונתקבל בתפוצות ישראל.

כל הדיון כאן הוא בקשר לפסקי המשנה ברורה, במקום שפוסק כהגר"א ודלא כשלחן ערוך הרב.

בשנים האחרונות קל לברר הדבר, שהרי נדפס המשנה ברורה עם "ליקוט דברי הרב" בשולי הגליון, שבו מלקט את כל פסקי שלחן ערוך הרב, במקום שהמשנה ברורה אינו פוסק כמותו.

על כך כותב הרב פישר שכל החסידים קבלו עליהם את פסקי שלחן ערוך הרב.

מבלי קשר לויכוחים המלומדים...
"וכל שרגיל בלימוד שו"ע של הרב נפשו עליו משתוחחת למצא בכל פעם יותר ויותר נפלאות במאור תורתו".
הנפש שמחה במציאות אלו או כלשון הפסוק "תשוח עלי נפשי..."

לאהלה,
מה תשתוחחי נפשי, הוא מלשון התמוגגות ונמיסה, ונפשו עליו משתוחחת למצוא ולהבין את דבריו העמוקים שבשלחן ערוך.

בעקבות המלצת הרבנים הלכתי והשגתי את המהדורה החדשה של שלחן ערוך הרב. ואמנם מדובר במהדורה מאירת עיניים, הדפיסו ה'פנים' בצורה נאה ומושכת וכן הדפיסו ה'קונטרס אחרון' בגופנים קריאים. המהדורה משובחת מאד ושמה את המהדורה האחרת שהוציאה עוז והדר, בצל.

גם עיטרו את הספר בשלל ציונים והערות(ולא עיינתי אם הם מועילים או לאו. ואני מקוה שכן) כעת בוודאי אשקול להגות בספר יותר כיאה לשורשם החסידיים שלי, שמעולם פסקו כדברי הרב.

עיינתי בדברי ההקדמה של בני המחבר שאף היא עברה עריכה יסודית ומלווה בהערות היסטוריות ועניניות המפענחות את הכתוב בהקדמה על נסיבות ויצירת חיבור השלחן ערוך בידי הרב. והערה אחת מעניינת הסבה את תשומת לבי שלכאורה סותרת את תיאוריות הרב פישר, שכן מביא שם בהערה מדברי בעל דברי נחמיה ונכדו בעל ה'צמח צדק', שהרב בסוף ימיו וב'מהדורה בתרא' שלו חזר בו מזה שפסק וסמך יותר מדאי על המגן אברהם. ואם כן פסקיו המאוחרים הם איפוא שלא בעקבות המגן אברהם

ואם כן נשאלת השאלה: אלו הדברים שנכתבו בידי הרב שלא כהמגן אברהם האם באלו הפסקים אין שום ענין לפסוק כהרב?

גם זה שהמשנה ברורה מכריע באופן בלעדי כהגר"א אינו ברור. בדרך כלל מכריע כמרבית השיטות ןמנסה לתווך ביניהם להחמיר ככולם.נכון שהוא הראשון שהכניס את הגר"א למעגל הפסיקה. בספרי פוסקי ליטא לא הסתכלו על הגר"א כפוסק אלא כמבאר, ראה לדוגמא הערוך השלחן או ספר אפיקי מגינים דוגמת משנה ברורה על שו"ע או"ח מרבי שבתי פיינברג אב"ד מייילישאק פלך ווילנא -(ווילנא תרסט). או המשכנות יעקב, אך שה'משנה ברורה' מסתמך באורח בלעדי וסופי על הגר"א כמו שחסיד חב"ד מכריע באורח בלעדי כהרב - קשה לקבוע כך.

כאחד שנולד בבית חסידי, ידעתי מבית שהסיבה הפשוטה שאנו חסידים פוסקים כהרב היא בגגל דברי הרב המגיד ממעזריטש שציוה להרב לחבר את השלחן ערוך כי מן השמים הסכימו על ידו. ובכן אין הדבר קשור להמגן אברהם או לאו אלא בכל פסק הרב מכיון שהחסידים קיבלו את פסקיו כשם שהספרדים קיבלו את פסק הבית יוסף.

תוקן על ידי - מסתברא - 11/15/2002 7:18:47 PM