ויחי

... ולאורם של נרות הפרפי"ן שהעלינו עלתה דמותו של יעקב,
זקן וחלוש ותשוש מיסורין ומתחזק לישב על המטה,
 והוא משתחווה לפני בנו השליט (תעלה בעדניה סגיד ליה)
והוא מצטדק לפניו ומסביר: ואני בבואי מפדן...
רשנו כלנו בחם, ברננה, בניגון היוצא מן הלב:
"ואני – ואני יעקב, בבואי – כשבאתי, מפדן – היא פדן-ארם,
מתה – נפטרה, עלי – בגללי, רחל – רחל אמך...
ואף-על-פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען,
ולא כך עשיתי לאמך... ויודע אני שיש בלבך עלי.
אבל דע לך שעל-פי הדבור קברתיה שם... כשיגלה נבודראדן...
שרנו כולנו בחום, ברננה, בניגון היוצא מן הלב –
מלבו של יוסף שאמו נקברה בשדה בצדי הדרכים,
מלבו של יעקב שהאהובה והנעימה גם במותה ממנו נפרדה,
מלבה של רחל היוצאת על קברה ובוכה ומבקשת רחמים,
מלבם של ישראל שהגלום שבאים כבולים בשלשלאות של ברזל.
ומלבו, כביכול, העונה לרחל: יש שכר לפעולתך...

מתוך: http://www.nechama.org.il/guidance/108.html

עקב אבינו לא מת . - אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? - אמר ליה: מקרא אני דורש, שנאמר +ירמיהו ל'+ ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים.


שאלה לעיון ולמחשבה

בראשית פרק מז

כח) וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:

(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:

א. הפסוק מספר  על  ויחי יעקב.. הגיוני  ונכון היה אם היה כותב בהמשך ויקרבו ימי יעקב למות!?

ב. מה הלשון הזו ימי ישראל למות. אדם מת ביום אחד  ולא בימים, נכון, היה לכתוב ויקרב יום מותו.

ג. מה הלשון קרבו --ימים לא קרבים ימים באים?